פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      טרוורס-רקס

      שבוע לאחר פשיטת הרגל ב-GM, זימנו את רכב הפנאי של שברולט למבחן. בסיומו הסקנו דבר אחד: הקיר, קרס מהכתובת

      ספק אם מישהו מתושבי ארה"ב שמט את לסתו עת נושל היו"ר לשעבר של GM, ריק ואגנר ממעמדו על יד ממשלת ארה"ב. ואגנר כיהן בתפקיד במשך 9 שנים במהלכן המיט על GM חובות והפסדים בסכום של 80 מיליארד דולר וצימק את ערך המנייה מ-70 ל-4 דולרים בלבד. וכל זה, תוך פחות מעשור.

      אולם ואגנר לא לבדו אשם. פרט לכך ש-GM הייתה במצב רעוע טרום המשבר הכלכלי, התושבים האמריקנים המכורים למכוניות ענקיות התפכחו בפיגור עולמי. בזמן שדטרויט החלה לשדר מסרי דאגה גואים לוואשינגטון, ראשי GM הניחו שמדובר באות מצוקה בר-חלוף וטרפדו כל הערכה. אולם השגיאות והזלזול כרתו את הענף עליו ישבה ההנהגה. GM פשטה את הרגל בשבוע שעבר, ושרויה כעת תחת 'פרק 11' - מוגנת מפני נושים ומונשמת חמצן על ידי הממשל. מה יקרה בעתיד? אף אחד לא יודע במדויק. השערות מדברות על כך שמבין חומותיה יצוצו דגמים קטנים יותר, פחות זללנים, זולים, ואולי אף סובלניים כלפי הסביבה, מי יודע.

      בהיבט הישראלי, היבואן UMI לא מגלה סימני חשש לנוכח המצב. החטיבה האירופאית של GM מתפקדת היטב והתגבור המשמעותי של הקרוז המשפחתית מחסן את ביטחונם וכמובן תורם חלקו למכירות. אולם הטרוורס הוא סיפור אחר, מאמריקה, הגדולה והבולפסית. אבל מורגש כי חל עליו דבר שונה וחיובי הדורש אבחנה פוסט-משברית. לאור השינויים, ברמה העולמית והמקומית, יצאנו למבחן על הקרוסאובר החדש שזוכה כאן לסקרנות מתמשכת, וזכינו להפתעה מעניינת.

      טראוורס הגדול מכולם

      "מיי גוד, מה זה הגודל הזה?!" מעירה לי אם לבני עשרה, שבבעלותה קרוסאובר קטן מימדים (או שמא הוא גדול פחות?). ואני תוהה על מה הרעש, ועל פשר המונח "קטן" כשהישבן שלי שוכן במושבי העור של הטרוורס הענקי. עם מימדים של פלנטה, את הנסיעה מלווה תחושה שהמכוניות חגות סביבך בנתיב התרסקות, ועוד שנייה הן ניתצות על המבנה הלא-צנוע של השברולט השחרחר שמצידו שואב עוד ליטר דלק בלי רחמים. צלליתו מאיימת, גדולה עד הרחקת מכוניות שני נתיבים מהפרופיל, ואם מישהו מלפנים מעז כלל להזדחל לאיטו, מבט זריז במראה הפנימית שלו והנה אתם שועטים קדימה בנתיב השמאלי בלא הפרעה.

      הנוכחות של הקרוסאובר של שברולט מונחית ייחוס משפחתי גדל מידות. כשהוצג בתערוכת שיקגו בשנת 2008 מימדיו הסגירו את הגנים מהם נברא. הפלטפורמה משותפת לביואיק אנקלייב, סאטורן אאוטלוק ולרכב פנאי (אקדיה) ממותג GMC הדועך. אורכו 520 ס"מ (חמישה מטרים ועשרים סנטימטרים!!), הרוחב 199 והגובה 178, שהולבשו על שלד אחוד. הרושם החיצוני מפגין עוצמה, הצל אמנם גדול מאוד על הכביש בסיועו של קרון מוארך לאורך ההיטל, אך הקרבה הויזואלית למאליבו עשתה עם הטרוורס טוב במקומות הנכונים.

      הסבכה הקדמית גרגרנית משהו – "תן לי עוד מזה, עדיף גוויה של דביבון לצלות על הגריל". החישוקים בקוטר ירח - 20 אינטש (כסטנדרט) על שכבת גומי עשירה והמשיכה אחורנית אל יחידות תאורה צרות יוצרת עכוז חף מקישוטים השווה לעיניו של הבז האמריקני. כך שלעומת אחיו למחצה, טרוורס בעל קווים הרמוניים יותר, פחות מזוות מדגמי הקדילאק ומשפחת CTS, יותר שלוח ממבנהו האליפטי של אנקלייב ובעל גלים והשראה מהדור הנכון (בריזה אירופאית) של דגמי שברולט.

      מנווטים לשורה השלישית

      הנה היא, אמריקה הגדולה. כמעט ונשכחת לנו. היתרונות של ארה"ב פזורים בין הקורות בכל עבר ורומסים את העין בשנייה שעוברים את סף הכניסה: המושבים הענקיים עוטים עור וניל, חבילות עמוסות בפינוקים בנמצא, ורבאק כמה מקום יש פה. בגרסת המבחן – LT אפשר לקבל פלוס מינוס הכול, כשהבידול מהגרסה הבכירה - LTZ מקורו בצמד מפלטים מאחור במקום אחד בודד, פסי קישוט בצבע הרכב בכיתובי המותג, מערכת שמע משוכללת 5.1 דולבי-דיגיטאל, פנסי הלוגן וכמה סוסים נוספים (7) בחזית המעמידים 288 כ"ס.

      לא בטוח שזה שווה את התוספת במחיר - 45 אלף שקלים. בגרסת המבחן שהיא גם הנמכרת ביותר בישראל, ממילא אתם טובעים במפרט מפוצץ הכולל אפשרות ל-7 או 8 מושבים בסידור של ספסל מלא בשורה המרכזית, או שני מושבים יחידים, פלוס השורה השלישית אליה הגישה קלילה ושימושית, על ידי קיפול המסעד והמושב בלחיצת מתג וגרירת המסילה. פשוט וחכם וסוחט מתא המטען כ-3,327 ל' בקיפול מלא.

      ביניכם ובין היושבים זרוע מפרט מארץ השפע. זה מתחיל ממערכת בקרת אקלים מפוצלת הכוללת פתחי מיזוג בתקרה, שליטה על העוצמה מהמושבים האחוריים, זוג חלונות חשמליים בגג, מצלמת רוורס משולבת במראה הפנימית לה גם ראיית לילה ומיליון וחצי תאי אחסון שכל אחד גדול דיו להכיל 50 מנות המבורגר, סופר-סייז כמובן. נכון שבכלי-רכב לשעות הפנאי זה מתבקש אחרת המושבים יחטפו את החרדל. אולם בטרוורס נראה כי האמריקנים לא חסכו ממנו דבר וחיפו על החסרונות – איכות רכיבים לא גבוהה במיוחד, הנדסת אנוש מוטלת בספק (מתג הפעלת מגב אחורי ליד ידית ההילוכים) ועיצוב אמריקני מיושן בלוח המחוונים, על ידי תיחום מלא של כל האפשרויות שאפשר לחפוץ בהם. התוצאה היא סביבת נהיגה נעימה וגם אם לא אינטואיטיבית במיוחד, החשמול המלא מתיר לכם למקם את הגוף מול ההגה בכל פוזיציה הגיונית, ולמלא את זמנם של הילדים בסביבה פעלתנית.

      לא מתקופת היורה

      מנוע ה-3.6 ל' הזרקה ישירה של הטרוורס, הוא צעד נוסף בדרכה של GM לסלילת תוואי חדש בו המנועים השתיינים יבקרו פחות ופחות בפגישות של בנזיניים אנונימיים. עובדה היא שקשה לגמול את האמריקנים מיחידות ה-V6 האהובות עליהם. ההיסטוריה לא תניח לאלו להיעלם – משבר ברקע, או לא. הן אנרגטיות למדיי וחולקות את כוחן עם היושבים באווירה מופתית. כמו כן ובהנחה שהרגל שלכם לא כבדה בכל רמזור, אולי תצליחו לקזז את הביקורים בתחנת הדלק. לכו עם זה הכי רחוק ותראו מה תחלצו, אנחנו גירדנו נתון משולב של 7 ק"מ לליטר. בחרטום מממתינים לכם 281 כ"ס ב-6,300 סל"ד. הטרוורס מאיץ למאה קמ"ש ב-9 שניות לערך (מבחן) והאצות הביניים שלו (80-120) סבירות, אולם לעתים מורגש מחסור בחמצן בתחומים הגבוהים.

      דגם ה-LT, כבר אמרנו, חביב על הישראלים, כל עשרות האנשים שכבר רכשו אותו. לרשותם מערכת הנעה כפולה בלי הילוכי כוח ונעילות, אך לצידה 36.7 קג"מ הזורמים דרך תמסורת אוטומטית שישה הילוכים סטנדרטית. אין תפעול ספורט ידני, או תחכום אחר. אולם כאן המקום לומר כי גם בהיעדר אלו, הטרוורס לא מרגיש נחות לעומת מתחריו. העברות ההילוכים חלקות אך התגובה מהדוושה נטולת אופי ומעט הססנית לעתים. יחד עם זאת, ברגע שהכוח נדרך במלואו, אין לטרוורס בעיות לצאת ולעקוף בבטחה.

      אני קצת קאנטרי, ואוהב רוקנרול

      הקטע האינסטרומנטלי של 'בוננזה' שבקע ממערכת השמע לרקע הנופים הליליים, הזכיר לי שיש מידה מסוימת של חוצפה לנהוג היום בקרוסאובר שלא מתיישב עם אף תפיסה. וודאי לא כזה שאינו מצודד באלו שתרים אחר כל מילימטר אספלט חנייה בעיר ומעז לתפוס להם שישה מטרים של מקום. אבל מעבר לכך, זה צלצל באזני היות ואמריקה של פעם, אותה אחת שגדלה למשמע מוזיקת הדוד סם (קאנטרי אם התבלבלתם עם אלוויס בטעות), כבר אינה מה שהייתה. המשבר השאיר אותם נזקקים לזריקה מחודשת, מתרחקים כל יום מכלי-הרכב לשעות הפנאי אותם קידשו בפולחניות כרונית.

      אולם בישראל, יש לנו עסק עם קהל קצת שונה ולעתים מבולבל בעצמו מההיצע. כזה שמדבר בגאווה על ירוק וחסכון ומנגד רוצה שטח, אבל רואה את הדיונות רק מהמרפסת בראשון לציון. אז אם כך קבענו לעצמנו, לקרוסאובר של שברולט יש מה להציע בתחום האלטרנטיבי. בעיקר בשבילי הטיולים, אותם הוא בולע בקלות עם מרווח גחון של 18.3 סנטימטרים - גובה ממוצע כשל מדרכה מוגבהת. מאידך, לא נמליץ להתנייד איתו בסביבה האורבנית באופן קבוע. זה מעיק מאוד על יכולת התמרון ואת המשקעים הוא לא סופג בצורה מעוררת השתאות.

      המתלים קצרים בסבלנותם כלפי מהמורות תובעניות, והוויברציה מועברת לאורכו של המרכב. אם כי אפשר לומר כי היושבים מאחור הם אלו שסופגים במרבית המקרים את החבטה העיקרית. אלא שבשאר המקרים, הטרוורס לא מתרגש משום טלאי או בקעים משבשים במהירויות שעולות על 60-70 קמ"ש מפני שלאור איכות הבידוד היעילה, נבלם כל רחש חיצוני המנסה לשבור את חומת תא הנוסעים. גם הנוחות אינה נפגמת מהותית ושומרת על האופי הרך והמענג בכל השורות. אפילו השלישית המתאימה אגב, בקלות, גם למבוגרים.

      האספקט הדינאמי סיפק את ההפתעה הגדולה ביותר. קרוסאוברים שיודעים לאחוז את הכביש ולא ממלאים את גרונכם בקיא, אותם ניתן לספור על יד אחת. אין ספק שיצרנית שמצליחה לנהל דיאלוג עם קרוסאובר בשפה ביצועית, מקבלת ממנו בונוס ענק. ב.מ.וו, אודי וולוו הן אמת המידה. אולם אלו יצרניות פרימיום ושברולט העממית ניצבת מול תוצרת אחרת: טויוטה, מיצובישי, ניסאן; שם היא מרגישה בנוח. אבל הפעם, יש לאמריקני התורן עוד קלף תחת הגלגלים.

      למרות משקל של 2.3 טון (!!), הטרוורס מצליח למזער את גודלו בעזרת שליטה הדוקה על גלגולי הגוף בפניות ובעיקולים חדים. חרף קצרים פה ושם בתקשורת עם ההגה, ושטח מת (בקטנה) במרכזו, תגובת השלדה להפניית הגלגלים מהירה והנטייה להישען קדימה אל החרטום הכבד אינה ניכרת. הגלגלים העבים 255/50 מספקים חופן של אחיזה ותחת בלימות חריפות בואכה הירידות המכבידות על השליטה, טרוורס מתמודד מולם בדעיכה נורמלית לחלוטין ורומז על המגבלות רק לאחר שימוש דרמטי ועצבני.

      הדינוזאור שלא נכחד

      את חיינו על הכביש אנחנו ממלאים במה שחסר ובמה שנחוץ. יש האומרים שקרוסאוברים הם גזע שאינו ראוי למאכל בעתות משבר ורצוי אם כולם יגיעו לאגף הנידונים לגריטה. לא מעט דילמות נגררות איתם: הם גדולים מאוד, זוללים דלק בכמויות היסטריות והמחירים לא לכל אחד. גם הטרוורס לא זול. 299 אלף שקלים עבור דגם ה-LT כפול ההנעה שנבחן אצלנו. אך בעבור המחיר הזה יש להבחין בין מבחן הקידמה של שברולט בסגמנט, לבין התמורה מהמפרט העצום הנלווה אליו.

      אם תצליחו לשים בצד את המצפון שמנגן לכם על התודעה ואמריקה לא גורמת לכם לקבור את השטרות תחת המרצפות, יכול להיות שהקרוסאובר של שברולט מיועד לכם. רמת הבטיחות טובה עם שש כריות אוויר, בקרת יציבות ומערכת בלימה אפקטיבית וחסונה. מגרעות וספקות אפשר למצוא בתחומי הגימור ועיצובו הפנימי שאינו מסעיר.

      על פי הערכות היבואן, עד סוף השנה יימסרו בין 400 ל-500 כלים מסוגו כשעד עתה 120 מאלו מסתובבים בינינו. והאמת היא שמי שבחר בו בתור בן-לוויה, לא יתקשה לבטל ביקורת מהסביבה. הטרוורס הוא רכב פנאי שקורץ מהחומר הכי נכון ששברולט הולידה בשנים האחרונות. ורק על זה, מגיע ל-GM טפיחה מאוד קלילה על השכם. בטוח שהם צריכים אותה עכשיו.