צילום: אבי כהן
עריכה: בת גולן
ביום השני, ממש לקראת סוף רכיבת המבחן ורגעים ספורים אחרי שסיימנו לצלם את סרטון הוידאו, אני מבחין בשני אופנוענים הרוכבים במקביל זה לזה בנתיב הימני ביותר של כביש 1 לכיוון תל-אביב. ממרחק קצר יותר, זה כבר ברור, אלה שני רוכבים של משטרת התנועה, על צמד ב.מ.וו 1,200 סמ"ק הנעים במהירות מעט איטית מזו החוקית. מכיוון שזה קצת לא נעים או בטוח לעקוף לובשי מדים במהירות תלת ספרתית לא נמוכה, אני מאט ומקווה לחלוף לידם, בול במהירות החוקית, ככה כדרך אגב ובלי למשוך תשומת לב.
אבל אולי בדיוק בגלל זה, זכיתי במלוא תשומת הלב של שניהם. כאילו בתיאום מראש, שתי הקסדות פונות שמאלה לעברי, בדיוק כשאני בנתיב הסמוך ושניהם שוקעים במבט מעמיק. אחרי כמה שניות של בחינה ויזואלית, הרוכב השמאלי מניף אגודל לשמיים ומסמן לי "סע, סע" במחוות יד ברורה. אמר, אז אמר. אני מסובב את המצערת ונעלם משם. לפחות ככה חשבתי שכן במבואות איילון אחד מהם השיג אותי, התקרב, פתח את החלק הקדמי של הקסדה ושאל "אפריליה?!", אני מהנהן לחיוב, הוא מחזיר פרצוף של "פשששש..." ומתקדם קדימה כדי לעצור את נהג האלפא שמולנו ששוחח בסלולרי תוך כדי נהיגה.
כן, כזה הוא הדורסודורו, הוא פשוט מעדן לעיניים, אי אפשר להתעלם ממנו והוא נחשב לבכיר ההיצע של אפריליה בישראל, אם לא מחשיבים את ה-RSV4 שיגיע רק בהזמנה מיוחדת. אבל הוא לא רק יפה, כמובן. יש לו עוד כל כך הרבה אופי ויכולת אמיתית לענג, שממש לא יכולתי להפסיק לרכב עליו וכשכבר הוכרעתי על ידי הנפח המוגבל של השלפוחית, חטפתי עקיצת דבורה בעורף. לא נעים, אפילו כואב, אבל זה החזיר אותי בטיסה לאוכף ועל כך אני לא יכול להתלונן. אז בין אם אתם אופנוענים או נעים על ארבעה גלגלים, אתם מוזמנים להצטרף אלינו בהכרת מכונת המלחמה החדשה של אפריליה - הדורסודורו. ההנאה מובטחת.
למטרות, טען, אש!
המפגש הראשון שלנו עם הדורסודורו היה אי שם בטוסקנה, במסלול הניסויים של פיאג'ו ואפריליה בדיוק לפני שנה וכבר אז הוא הצליח לגרות לנו את כל החושים, גם מבלי שנרכב עליו אפילו מטר אחד. אין מה לומר, האיטלקים האלה יודעים לעשות מכשירים יפים וכשזה מגיע לאופנועים, הם ניצבים בפסגה, כך לטעמנו לפחות.
העיצוב שלו הוא הראשון לצבוט לנו בלב. קחו לעצמכם כמה רגעים והביטו בתמונות. נכון שהוא מהמם? למרות שחפרנו בכל פינה, לא מצאנו שום חלק או רכיב שלא עוצב בקפידה. זה מתחיל במסכת החזית החדה, ממשיך בחיפוי החלקי לגלגל הקדמי, ממשיך בצד עם שלדת הצינורות שמשלבת אלומיניום ופלדה, במיקום הבולם האחורי ומסתיים בזנב אולי הכי יפה בעולם הדו גלגלי. זה המקום גם לציין שמעצבו של הדורסודורו, מיגל גלוזי, הוא המעצב של הדוקאטי מונסטר המקורי אייקון בפני עצמו.
סיבוב המפתח ימינה גורם להקרנת איור של הדורסודורו בלוח הדיגיטלי ולחיצה על המתנע מעירה את המנוע שפוצח מייד בגרגור באסי מתכתי שנשמע כמו תמ"ק עוזי בירי אוטומטי שמושך מייד את תשומת הלב של כל הסובבים כולם.
זינוק אל המושב מגלה שהדורסודורו ממש לא ידידותי לנמוכי קומה. למרות 181 הסנטימטרים שלי, הם מספיקים לי כדי להגיע לכביש רק עם קצות האצבעות. תנוחת הרכיבה זקופה ותוקפנית מאוד עם כידון רחב, אבל לא מדי וזה מספיק כדי להעביר את המסר כאן רוכבים חזק או לא רוכבים בכלל.
בתרגום חופשי, דורסודורו באיטלקית משמעו גב חזק (או קשיח) וכנראה שבהחלט נצטרך אחד כזה משום שהמושב שנפרש לאורך גבו מרגיש קשיח למדי. טוב, חבל על הדקות המבוזבזות, הגיע הזמן לצאת לרכיבה.
חמוש עד לשיניים
הדורסודורו מצויד בכל טוב מכאני ואלקטרוני. הוא נועל צמיגי דנלופ קואליפייר דביקים במידות 120/70 R17 מלפנים ו-180/55 R17 מאחור, מצויד במתלי זקס מתכווננים במגוון אופנים, בבלמים נשכניים עם קאליפרים רדיאלים מלפנים עם 4 בוכנות לקאליפר וצמד דיסקים גליים בקוטר 320 מ"מ, במנוע V טווין (שני צילינדרים) בנפח 750 סמ"ק ובמערכת ניהול מנוע מתקדמת עם מצערת על-חוטית והרשימה נמשכת.
כל רכיבים אלו מהווים תמהיל מעולה ומאוזן על הכביש וכבר מהמטר הראשון, אפשר להרגיש בכך. דף הנתונים מספר על 92 כ"ס (ב-8,750 סל"ד) שזה ממש לא מעט עבור מנוע בנפח הזה ובתצורה הזו וגם בשורת המומנט מוצג מספר נאה של 8.4 קג"מ (ב-4,500 סל"ד). הנתונים האלה צריכים להתמודד עם 186 קילוגרמים (ללא רוכב) והם עושים זאת בקלילות מדהימה.
המנוע האיטלקי הזה מרגיש גמיש במיוחד ואין לו שום קושי לפעום ב-3,000 סל"ד גם בהילוך השישי ועם פתיחת המצערת לטוס קדימה עד למפגש הבלתי נמנע עם מנתק ההצתה בסביבות ה-10,000 סל"ד. הכוח מטפס באופן מאוד ליניארי במעלה הסל"ד, פעולת המנוע חלקה מאוד ונקייה כמעט לגמרי מהוויברציות המוכרות של מנועי ה-V טווין וגם המצמד קל לתפעול ומלא רגש.
לכאורה, הגמישות המרשימה של המנוע אמורה וגם יכולה בפועל לאפשר לדורסודורו לשייט במהירות חוקית למהדרין של 100 קמ"ש ב-4,500 סיבובי מנוע, מחד בלי דרמה ומנגד עם מספיק כוח כדי ליצור עקיפות במהירות מסחררת וכדי לשאוב כל מכונית שתקועה בנתיב השמאלי בכביש ללא סיבה ברורה. אבל למרות שממש השתדלנו, זה כמעט בלתי אפשרי לרכב איתו בזחיחות. אפשר, אבל רק לכמה שניות כי פשוט הרבה יותר כיף לתת לו בגז ונראה שגם הוא נהנה מזה.
כוח זה רק חלק מהסיפור
הדורסודורו אינו כלי מהיר במיוחד, בטח שלא כמו אופנועי הסופר-ספורט מרובעי הצילינדרים בנפח 600 סמ"ק וצפונה, אבל הוא גם לא ממש איטי וממש לא צריך לרכב איתו במהירות כדי ליהנות וזה אולי הכיף הגדול שבו. למרות שאוטוסטראדות יכולות להיות נחמדות, רצוי שבקצה שלהן יהיה כביש מסולסל אחד נקי וארוך משום ששם הוא ממש זורח.
בקטעי הרכיבה האלו, מרגישים בדיוק מה הוא אותו איזון עליו דיברנו קודם. המומנט נמצא בדיוק באמצע הסל"ד וממש היכן שצריך אותו, הכוח רב אבל לא מדי, לא כדי להפחיד, לא כדי להניף גלגל קדמי ללא רשות ולא כדי להחליק יתר על המידה ביציאה הדוקה מסיבוב. המתלים גם כן שווים את משקלם בזהב. מחד הם שומרים על הדורסו מרוסן מאוד, קשיח ומאוד חד ומנגד, בולעים כל מה שיש לאספלט להשליך נגדם. בורות? סדקים? גבנונים? כולם נבלעים בקלילות ולא מפריעים לקו התנועה, גם כאשר הם מפתיעים בתוך הפניה. והבלמים? עם טונות של תחושה ונשיכה של תנין רעב, קל מאוד להגיע מהר מאוד לפניות ולאחר בבלימות. הם פשוט שם תמיד ולמרות שניסינו, לא הראו שום סימן של היחלשות תחת עומס ושימוש תכוף.
הדורסו נמתח גבוה מעל האספלט, אבל תנו לו הפלקה טובה עם היגוי הפוך ותראו עד כמה קרוב אפשר להגיע איתו לאספלט. הצמיגים הדביקים לופתים את הכביש ואפשר להגיע איתו נמוך נמוך בהשכבה. כל כך קל להפנות אותו ולהטות אותו שדי בפרק התאקלמות קצר, כדי להרגיש חלק אחד ממנו. הכידון מגיב בזריזות לכל הפניה, הכוח לא מתפרץ ומגיע בדיוק במידה והכל עובד ממש כפי שניתן לצפות ולרצות אין הפתעות רעות, רק תענוג צרוף שאורכו כאורך הכביש המפותל שנקרה בדרככם. הרמוניה.
האם זו אהבה?
כן. אני מודה, התאהבתי. נכון, כמו שאין אנשים מושלמים, אין אופנועים מושלמים. הם הופכים למושלמים רק אחרי שמתאהבים בהם, משום שאז קל יותר לסלוח על השטיקים הקטנים. בדורסודורו הזה מצאנו רק שני שטיקים כאלה מכל הדלק מכיל 12 ליטרים בלבד (נורת הדלק דולקת עם גמיעת הליטר התשיעי) ועם צריכת הדלק שעומדת על כ-13 ק"מ לליטר (בזמן שמחשב הדרך אופטימי בהרבה עם הצגה של 20 ק"מ לליטר), טווח הנסיעה קצר יחסית ומחייב תדלוק כל 140 ק"מ לערך. השטיק השני, בימים החמים שבהם נערך המבחן, בתנאי נהיגה עירוניים איטיים מאוד או בפקקי תנועה, חום רב נפלט מהמנוע וקצת בישל לי את רגל ימין.
אבל כמו שאמרתי קודם, עם כל אחד משני הסעיפים אפשר לחיות בלי קושי ובהחלט יכולתי לראות את עצמי חי עם דורסודורו שכזה ביומיום. מחירו 86 אלף שקלים ולנו נשאר לקוות שאחד משני התרחישים יקרו: הראשון, שהאישה תסכים לשבור את החיסכון לקניית בית. השני, שנקבל אחד כזה למבחן ארוך טווח. אחרת, נצטרך להמציא עוד ועוד סיבות לקחת מהיבואן את אופנוע המבחן.
על הצד הטכני:
מנוע: 2 ציל', 750 סמ"ק
הספק: 92 כ"ס ב-8,750 סל"ד
מומנט: 8.4 קג"מ ב-4,500 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מתלה קדמי: מזלג הפוך, קוטר 43 מ"מ, מהלך 160 מ"מ
מתלה אחורי: זרוע אלומיניום
בלם קדמי: 2 קאליפרים רדיאליים, 4 בוכנות לקאליפר, דיסקים גליים 320 מ"מ
בלם אחורי: קאליפר בוכנה אחת, דיסק גלי 240 מ"מ
צמיג קדמי: דנלופ קואליפייר, 120/70 R17
צמיג אחורי: דנלופ קואליפייר, 180/55 R17
אורך: 221.6 ס"מ
רוחב: 90.5 ס"מ
גובה: 118.5 ס"מ
גובה מושב: 87 ס"מ
בסיס גלגלים: 150.5 ס"מ
משקל: 186 ק"ג
צריכת דלק (מבחן): 13 ק"מ לליטר