רנו בשנות האלפיין

את הרנו 'אלפיין רנסאנס' שבתמונות עיצב מיואל מאלסר, סטודנט צרפתי במגמת העיצוב של מכון Creapole-Esd בפריז. אם השם שלו מצלצל לכם מוכר, לא מדובר בטעות. לפני מספר חודשים הצגנו את הסאאב 'פאשיוניסטה' העתידנית שלו עם מבט שלוח קדימה אל עתיד המותג השוודי – יהיה באשר יהיה. כעת הוא מקנה לגולשים טעימה נוספת לדמיונו הפרוע, באדיבותה של האלפיין המודרנית. האם הוא מעגן את רשמיו על שמועות מבוססות לתחיית הספורטיבית?

כמו אז, גם היום. הקונפסט של מאלסר מתחיל מהבסיס האלמנטרי – צבע כחלחל, שני מושבים והנעה אחורית. הוא מציין כי הרעיון היה להכיל את המהות של אלפיין, ולאו דווקא את המכונית הנומרית A110 ברלינטה, כיישות עצמאית. המבנה הקונכייתי נותר די זהה על מימדיו עם 4.1 מ' לאורך ורוחב של 1.69 מ', כולל אותה רכינה לקרקע וגובה רצפתי של 1.2 מ'. כדי להטביע את הפערים, מאלסר הקיף את האלפיין בהשראות מאקלים כדור-הארץ בפרט הרוחות העזות.

עוד למען האסתטיקה, זוכה האלפיין לקימורים גליים ומשוכים לאחור המעצימים את גודל קשתות הגלגלים שם שוכנים חישוקים גדולי קוטר ובוהקים. שלדת המכונית מורכבת משני חלקים מסיביים עוטי קרבון, הניכרים לעין בחזית החרטום ובעכוזה. כך גם המעטפת כהשלמה ממעל, סיבי זכוכית השומרים על משקל קל למען הביצועים.

ומהי בשורת הכוח באלפיין? כיאה לתנאי הסביבה, נוטש מאלסר את מנועי הבנזין ומאכלס מאחרי הנהג מנוע חשמלי בעל הספק של 300 כ"ס. כלומר כ-200 יותר מאלו בשירות ה-110 ההיסטורית. אנו בהחלט היינו רוצים לראות אותה, או דומה לה, על הכביש.