חלק מהתכניות השאפתניות של טויוטה השנה היו להפוך את הפריוס החדשה למכונית נקייה ללא דופי, אפילו בעתות משבר. מיחזור הוא חלק בלתי נפרד מכך ו-85 אחוזים מהמכונית ניתנים לשימוש חוזר בצורה כזו או אחרת. בטויוטה פיתחו שיטה באמצעותה ניתן יהיה למחזר גם את הסוללות.
על מנת לנצל את הפוטנציאל הטמון ביכולת המיחזור של הפריוס, הוקמו מערכי תפעול וקליטה לטיפול בחומרים ממנה היא מורכבת ובעיקר סוללות הניקל-מטאל שבתום חייהן תישלפנה החוצה באחד ממרכזי טויוטה בכל מדינה בה המכונית נמכרת. בשלב השני, תישלח הסוללה לאחד משלושת מרכזי המיחזור באירופה בדרך לשימוש חוזר.
כשהסוללה מגיעה ליידי המומחים, משילים בראשית את המעטה החיצוני העוטף את יחידת ההנעה בכללותה, המתועל אף הוא לצרכים חוזרים. אחר כך, משוגרת היחידה העירומה למפעל ייעודי (הפולט CO2 ברמה בלתי-מזיקה לפי טויוטה, הערה חשובה לנוכח המטרה), המשנה תרכובות פסולת לחומרים אחרים לצורכי התעשיות הכבדות ותעשיית הרכב.
בהגיעם למתחמי המיחזור, תאי הסוללה נאטמים כדי למנוע התערבות גורמים זרים ואחר כך מחוממים לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס כשכבר בחצי ממנה, מתפרקים לתערובת נוזלית של שמן ומים ונשלחים למיכל טיהור. מה שנותר תאי הכוח, נחשפים למימן ומתפרקים למתכות.
בקצה התהליך הסבוך הזה, טויוטה מפיקה ממעגל המיחזור סוללה נוספת למנועי הפריוס וכן שאריות של מתכות ופלדה המנוצלות לטובת מעטפת המרכב. בכך, היא למעשה מצליחה להתמודד עם אחת הביקורות הגדולות ביותר המופנות אל עבר מכוניות היברידיות בגלל אותן סוללות, מותן מזהם יותר מתרומתן לסביבה בחייהן.
