קלאסיקה מודרנית, תרתי משמע

(צילום: יצרן)

סדנת 'ריזק אוטו' האמריקנית מסיימת בימים אלו פרויקט מגובש וראוותני – שחזור מודרני לאסטון מרטין DBR2 משנת 1957. לסדנה מפיניקס אריזונה אכישהו תמיד יש עודף מזומנים בעו"ש, ומכאן שהמגבלות כמעט ואינן משבשות החלטותיה. מסיבה זו הוסכם כי המכונית הבאה שלה תצא לאחר מסע בארכיון שיפיח חיים מודרניים במכונית עם קלאסה אמיתית.

הסלקציה מן הסתם לא הייתה קלה. בין סוללת מכוניותיה של פרארי, מרצדס, בנטלי ועוד, הבחירה מאתגרת לא פחות מהתחלת העבודה. לבסוף הוכרע כי מכונית המירוץ הבריטית של אסטון מרטין היא תהיה המועמדת הנכונה בשל עיצובה המודגש והמורשת ההיסטורית הנלווית אליה.

הסדנה מלהגת באריכות על דימויים ציוריים מן העבר וההווה (נשים חטובות וכו'), אולם כל החומרים המשמשים אותם להרכבת המכונית מקורם בעתידה של התעשייה הנוכחית. כך בין השאר, מבנה שלדת הסולם המקורי הוחלף באחוד העוטה סיבי פחמן קשים וקלים המגובה על ידי חומר מחוסם וחסין אש - 'נומקס' – היישר ממדפי סוכנות החלל האמריקנית נאסא.

תא הנוסעים דרש קצת יותר תשומת לב לפרטים הקטנים. הוא הורחב במידה ניכרת, כך שהיום הוא מתאים לכל נהג בגובה של 1.50 מ' ועד 1.80 מ' ובתחומיו יריעות של דיפונים מעור וקרבון. לצורכי תקינה הוזמן האיש שהיה אחראי על התאמת מכונית הפורומולה 1 של פרארי למיכאל שומאכר. בסיועו וביחד עם סוכנות החלל, הטמיעו בנקודות סיכון כמו מכסה המנוע ואיזור הישיבה חומר יקר מאוד – 'אירוג'ל', השומר על בידוד מקסימלי מפני חום. מה גם שכעת יש שני מושבים אז על אחת כמה וכמה שהעלות נוסקת לכל ס"מ נוסף של חיפוי.

בהיצע המנועים, הסדנה תציע לבחירה שלוש יחידות: צמד מנועים מיגואר – V6 או V12, והיישר מהקורבט מנוע שברולט V8 LS3. ההספקים נעים בין 300 ל-650 כ"ס לערך. עם משקל של פחות מטון אחד, אתם יכולים רק לדמיין את נתוני התאוצה והמהירות, כמו גם המחיר שאף אחד עוד לא מודע לו כרגע.