פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מרחף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה

      האופנוע, ב-ה' הידיעה של ב.מ.וו הדליק לנו את החושים, סיכן את הרישיון וגרם לנו לחייך במשך 1,000 קילומטרים קצרים מדי

      מרחף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה

      צילום: דייב שחר
      עריכה: בת גולן

      כמעט בכל אחד מהקילומטרים שכיסו את הטווח המינימלי שהקצבתי לב.מ.וו הזה ולי יחד (כ-1,000 ק"מ), הזכרתי לעצמי שוב ושוב את שאמר לי ידידי הוותיק והרוכב המנוסה רגעים לפני שעליתי על גבו של המפלץ הגרמני הזה: "תחשוב שהוא אריה מבוית. אם תלטף אותו, הוא יגרגר כמו חתול. אם תבעט בו, הוא עלול לטרוף אותך". ואני, שלא מתכנן להיות ארוחת צהריים לאף חיה, כל הדרך נשכתי שפתיים ונזהרתי שלא להרגיז אותו.

      טוב נו, לא כל הזמן, אפילו לא רוב הזמן. רק בהתחלה. ממש בהתחלה כי אמנם כשעומדים לידו הוא נראה רציני ונשמע מפחיד – הוא בהחלט כזה, אבל החיבור אליו מיידי וזה לא משנה אם מאחורי הגבנון בחליפת הרכיבה אתה נושא וותק של שישים שנה על שני גלגלים, או תקופה קצרה. ואחרי שמתחברים אליו, מתחילים ליהנות באמת. באמת באמת.

      כן, כזהו ה-K1300S החדש של ב.מ.וו. ספינת הדגל של היצרנית הבווארית, סדרה 7 על שני גלגלים, אם תרצו, רק עם כוח כמו של M5 על סטרואידים. 3 דקות בדיוק אחרי שעליתי עליו, הרגשתי כאילו גדלנו יחד מגן חובה, רק שמזאטוט קטן ומופנם, הוא נעשה לבריון גדול ומופנם ואני לאיש משפחה עם שיער מאפיר וכרס קטנה. אפשר לומר שעשינו עסקה סודית הוא ואני לפני שיצאנו מחניית היבואן אל הכביש. הוא ישמור עלי שלא אאבד את הראש ואני אשמור עליו, כדי שלא אצטרך להקריב למענו את משכורתי לשנים הבאות. לחצנו יד וכידון ויצאנו לדרך.

      לאן נרכב? לא משנה, העיקר שרוכבים

      לאן לעזאזל אפשר לקחת בישראל אופנוע כמו ה-K1300S הזה? זה לא ימאקאוואזוקי יפני עם מנוע ליטר שחי בסל"דים של מכונית פורמולה 1 ורוצה לצאת לקרב כאן ועכשיו. זה אופנוע ספורט תיור גרמני שאמור לתפור מרחקים שנמדדים לא בקילומטרים, אלא במדינות והכל ב'לג' אחד. לשמחתי, המחלף הקריטי הראשון נמצא מרחק יריקה ממני (טיפ ראשון: חשוב לא לנסות לירוק נגד כיוון הרוח ובטח שלא בתוך הקסדה) וחייב אותי להחליט עכשיו! לאן רוכבים. יאללה צפונה. הגולן אמור להיות יפה היום, אבל זה לא באמת משנה נכון?

      כבר ביציאה מהמחלף, אני מצליח להפנים את מה שהמפרט הטכני ניסה להסביר, מה המשמעות ומה הכוונה ברצף המספרים הבא: 175 כ"ס ב-9,250 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,250 סל"ד, ששבעים אחוז מהם זמינים כבר ב-3,000 סל"ד. מנועי הספורט ליטר נחשבים לגמישים מאוד, גם אם עדיין משיגים את נתוניהם בסל"ד גבוה בהרבה, אבל זו כבר אופרה אחרת לגמרי. סיבוב המצערת בכל הילוך, בכל סל"ד שתבחרו בין 2,000 ל-11,000 סל"ד מניב תאוצה מתגברת כמו שריפה בשדה קוצים שלא פוסקת עד שלא נותר עוד דבר לשרוף. (טיפ שני: אין טעם למהר לשרוף שדות קוצים. יש מלא פירומנים שמעסיקים יום יום את שירותי הכיבוי). וודאי תשמחו לדעת שאת המנוע המדהים הזה תכנן ריקארדו קיי, האיש שגם תכנן את תיבת ההילוכים של הבוגטי וירון, זו שמסוגלת לעמוד ב-1,001 כ"ס.

      והסאונד שלו? מזל, באמת מזל שיש באפשרותנו להעביר לכם ולו רק קמצוץ מהחוויה הזו בפלייר הוידאו המצורף, אחרת, הייתי צריך לבזבז עוד דקות יקרות בלנסות להמציא עוד סופרלטיבים שיתארו אותו. פיספסתם את זה? וואלה, צאו להפסקה של שלוש דקות וצפו בסרטון שוב. המקור של הסאונד הזה הוא כמובן המנוע, אבל נאמר שעל העיבוד הווקלי אחראי אגזוז האקרופוביץ' שהותקן ב-K הזה והוא עושה לו רק טוב. שוב ושוב מצאתי את עצמי מדפדף בין ההילוכים כדי לשמוע את הבאס בסל"ד הנמוך ואת הצרחה בסל"ד הגבוה וכמובן שאת הפיצוצים בסגירת מצערת ובהעלאת ההילוכים. (טיפ שלישי: לא כדאי ואפילו מאוד לא מומלץ להביא אותה בפיצוצים בסמוך לניידת משטרה שנוסעת בכביש עם חלונות פתוחים).

      מבחן דו גלגלי ב.מ.וו k1300S (ניר בן טובים)

      אם כבר נגענו בהילוכים

      בדור החדש של ה-K (קודמו הציע מנוע 1,200 סמ"ק) הותקנה אחת מתיבות ההילוכים המשוכללות בייצור סדרתי. היא אמנם מתפקדת כמו כל תיבת שישה הילוכים סיקוונסיאלית באופנועי ספורט, מלבד יכולת אחת – העלאת הילוכים ללא שימוש במצמד. למערכת זו קוראים קוויק-שיפט (העברה מהירה) ובעזרת חישן מיוחד על רגלית ההילוכים, היא מאפשרת לרוכב להעלות הילוכים בחלקיק השניה וזה לא משנה אם המצערת פתוחה רק קצת, חצי או מסובבת עד העצר. תענוג. הדבר כמובן מצריך כמה רגעים של הסתגלות, אבל אחר כך, כל המשחק הזה עם הידית השמאלית נראה מה-זה מיותר. (טיפ רביעי: אל תנסו להוריד הילוכים בלי קלאץ' – זה לא! עובד ככה).

      התיבה הזו היא רק אחת מתוך רשימת המעלות הטכנולוגיות שמצויות ב-K1300S. אליה מצטרפות גם מערכת בלימה משולבת (בלחיצה על המנוף הקדמי) עם ABS (מניעת נעילת גלגלים), בקרת משיכה ממש כמו במכוניות שמונעת את סחרור הגלגל המניע בתנאים חלקים או תחת יותר מדי כוח. ואם כבר אמרנו יותר מדי כוח, אז יש גם מערכת שמונעת מהגלגל הקדמי להתרומם באוויר גם אם ממש תתעקשו (טיפ חמישי: אל תתעקשו. כשמבטלים אותה, רק תוודאו שאין ציפורים נודדות בסביבה), יש מחשב דרך משוכלל מאוד ויש גם שליטה אלקטרונית על המתלים עם כמעט מיליון מצבים. נוח, רגיל, ספורט, רוכב אחד, רוכב אחד ומזוודה אחת, רוכב אחד ושתי מזוודות, שני רוכבים, שני רוכבים ומזוודה אחת, שני רוכבים ושתי מזוודות... הבנתם את העיקרון. (טיפ חמישי: קחו אתכם מורכבת. היא ממש תאהב אתכם אחר כך. אנחנו כבר נשואים).

      וואלה לא שמנו לב ש...

      מרוב פיצוצים, תאוצות, בלימות, משחקים עם המתלים ושוב פיצוצים מהאגזוז, לא שמנו לב שנגמר כביש החוף, וואדי ערה וכביש הסרגל. שאת עפולה עקפנו מזמן (טיפ שישי: אל תקראו לעפולה החור שבקצה הסרגל. העפולאים מאוד נעלבים מזה) ומזל שיש את החום של טבריה שנותן סטירה מצלצלת ומלוחלחת בייחוד אם אתם לובשים פול לד'רס. חום שגרם לנו לברוח משם כמה שיותר מהר ולטפס אל הגולן, למרות הכבוד שרחשו לנו ברחוב וחצי הסואן שיש שם.

      למרות שלא זה האופנוע לשים איתו ברכיים על האספלט ולמרות שאני מאוד לא משוכנע שיש בכלל טעם לעשות את זה על כביש ציבורי, את המסלול המסולסל שמטפס ממבוא חמה אל דרום הגולן עשינו פעמיים (טיפ שביעי: אין טעם להגיע לחמת גדר בקיץ. זה סתם סדיזם). הב.מ.וו הזה מרגיש כל כך בטוח, כל כך נטוע ואוחז באספלט, שמפניה לפניה הביטחון עולה והמהירות גוברת. יכול להיות שזה בזכות חלוקת המשקל המדויקת של 50:50 בין הגלגל הקדמי לאחורי, אבל זה בוודאי בזכות המתלים המעולים והבלמים העוצמתיים ומלאי הרגש. המתלה האחורי לא מרפה לרגע ונראה שהוא עסוק כל הזמן בלתקן ולספוג את השיגעונות שלנו.

      בדרך חזרה, אחרי הצצה קטנה בחרמון הסלעי, שמתי לב לעוד משהו חריג. לא צריכים לתדלק כאן מתישהו? יצאנו עם מכל מלא, הספידומטר המתאפס מראה כבר 280 ק"מ ויש עוד דלק?! כן. יש. במכל יש 19 ליטרים וככה ליתר ביטחון, לפני שנעבור בכביש הבקעה ונבקר בגלבוע עצרתי בתחנת דלק כדי לגלות שלמרות כל מה שעשינו, השיוט הרגוע וגם התרת הרסן יצרו צריכת דלק של 15.6 ק"מ לליטר וזה אומר טווח נסיעה ארוך, שיכול להתארך מאוד אם רק הייתי לוחץ פחות. (טיפ שמיני: כשאתם מגיעים לתחנת הדלק והמתדלקת מחייכת אליכם, זה לא אומר שתקבלו דלק מתנה). באותה הזדמנות הבנתי גם שעד לרגע זה לא קמתי בכלל מהמושב! בכל דו"ג שבחנו כאן בעבר, לא הצלחתי להחזיק מעמד זמן רב כל כך מבלי שהישבן ירים דגל לבן. כנראה שמושב הג'ל סיליקון בכל זאת מצדיק את קיומו.

      מבחן דו גלגלי ב.מ.וו k1300S (ניר בן טובים)

      מה, כבר נגמר?

      כן. יומיים מלאים עם ה-K1300S לא מספיקים להשביע את התיאבון אליו. להיפך, הם רק יוצרים רעב גדול יותר להמשיך ולהמשיך (טיפ תשיעי: חשוב לאכול ולשתות לפני הרכיבה, כי אתם עלולים לשכוח לעצור לאכול). אבל מצד שני, אני די שמח שהיומיים האלה עברו כמו שהם עברו וגם הסתיימו כמו שהם הסתיימו, כי זו וואחאד אחריות להסתובב עם כלי כל כך גדול וחזק בין הרגליים, שעולה קצת יותר מ-175 אלף שקל ושהוא לא שלך.

      בכל זאת, שמחנו לפגוש אופנוע מהנה כל כך שמסוגל לעשות הכל, ממש הכל. לשייט בסופר נינוחות באוטוסטראדה, לבלות בעיר בלי שום בעיה וגם לענג כמו שצריך בכבישים הנכונים. תראו מה הוא עשה לי, לאיזה פרץ רגשות הוא הביא אותי ואין דרך טובה יותר לסכם בה את החוויה המשותפת שלי איתו. (טיפ עשירי: אהה... אהממ... לא, אין לי טיפ עשירי, גם תשעה זה מספיק).