פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השוק הפרוץ של השכרת הרכב

      אדם שכר רכב, היה מעורב בתאונה קלה שעלותה 800 שקל, אך חויב על ידי חברת ההשכרה בסכום דמיוני של 5,000 שקל ושנתיים של תביעות. השוק הפרוץ של השכרת הרכב וכל הסיכונים הנלווים

      חלם ידועה בפולקלור היהודי כמקום של אבסורד וטיפשות. פסק הדין שהבאנו היום מזכיר, שגם לנו יש איי-חלם ממש פה, במדינת ישראל, וכשאליהם מתווסף גם קורטוב של "קומבינה", ה"הנאה" מושלמת ויש גם, "תודה לאל", תעסוקה לבתי המשפט ה"בלתי עמוסים" שלנו.

      השכרת רכב הינו מצב שלצערנו פרוץ חוקית מכמה וכמה היבטים, ושלגביו, במצה הנוכחי השורר כיום, עדיפה התפילה ששום נזק לרכב השכור או לרכב אחר לא יקרה, מאשר ההסתמכות על חוזה או על חוק. תפילה המשותפת, אגב, גם לשוכר הרכב וגם למשתמשים האחרים בכביש. יכולתי להכביר עוד מילים רבות, אך תיאור המקרה שבפנינו מדגים באופן הטוב ביותר הכיצד המציאות עולה על כל דמיון וזועקת להתערבות והסדרה ע"י המחוקק.

      לקוח שכל חטאו – השכרת רכב ליום אחד

      הפלוני התובע במקרה שבפנינו, כנראה חטא רבות שכן נגזר עליו לשכור רכב ליום אחד בחייו מחברת השכרת הרכב הנתבעת. לרוע מזלו יום זה התארך לכדי שנתיים ולעוגמת נפש רבה. יחד עם חברת ההשכרה נתבעו גם מנהל סניף של חברת ההשכרה ועובד בסניף באופן אישי.

      עלות השכרת הרכב ליום אחד עמדה על– 250 שקל. לעומת זאת, במעמד השכרת הרכב נדרש, משום מה, להפקיד אף סכום נוסף של עירבון בסך 6,000 שקל (!!!), כאשר הובטח לו כי הסכום יוחזר כאשר יחזיר את הרכב. רק לאנשי חלם הפתרונים מדוע נדרש עירבון כספי ולא די במספר כרטיס אשראי כבטחון.

      לרוע מזלו של הפלוני שלנו, למחרת בבוקר התנגש קלות במונית שעמדה מאחוריו. כאזרח טוב, אך כפי הנראה פראייר מושלם - דיווח מיידית על התאונה לחברת ההשכרה ומילא טופס הודעה על תאונה. את הרכב החזיר כבר באותו היום, אך העירבון לא הוחזר לו.

      לתדהמתו גילה כעבור מס' ימים כי לא רק שהעירבון חולט, אלא גם נגבה ממנו סכום נוסף של 1,000 שקל (הוא מסר בנוסף לעירבון גם את מספר כרטיס האשראי שלו – תמים ושומר חוק שכמותו).
      הפלוני שלנו נזדרז ובירר עם נהג המונית בו פגע מהו בכלל הנזק כתוצאה מהתאונה ושוב נדהם, הפעם לשמוע כי הנזק מסתכם בפנס שבור שעלות תיקונו לא עולה על 800 שקל.

      לא נלאה אתכם במסכת הארוכה של גרסאות שסיפקו כל הנתבעים – החל מהטענה כי תיקון המונית עלויות התיקון היו 5,000 שקל, המשך בטענות הדדיות בין הנתבעים לעניין "איפה בדיוק נמצא הכסף", וכלה בטענה כי פלוני שלנו, שוכר הרכב, פשוט "אינו מבין את משמעותו של פיקדון בגין ההשתתפות העצמית המשמש הן לתיקון נזק עצמי והן לתביעות צד ג". נודה על האמת - גם אנו לא הבנו, ומתברר כי גם בית המשפט "לא הבין".

      הנזק ועונשו

      במהלך המשפט התברר כי נגרם גם נזק לרכב השכור בשיעור של 3,936 שקל (מעניין למה אי אפשר היה ליידע את השוכר אודות כך קודם למשפט, וכמובן השאלה המתבקשת הכיצד צמח סכום הנזק מ-800 שקל לסכום זה, והאם הנתבעים כלל טרחו להלחם על הסכום מול נהג המונית).

      לבסוף, כשהסתבר כי הנתבעים מחזיקים בכספים בשיעור העולה על הנזקים הממשיים הן של הרכב השכור והן של המונית, נשלפה גולת הכותרת של הטענות – כי יתרת הכסף מוחזקת על מנת "לעמוד בעתיד מול תביעתו של מאן דהוא אם תוגש כזו". העובדה שלאחר שנתיים טרם הוגשה תביעה כזו לא על ידי מאן ולא על ידי דהוא – לא הפריעה כלל לחברת השכרת הרכב לטעון טענה זו שעלינו להודות שהינה מוזרה מעט בהתייחס לעובדה כי נהג המונית כבר קיבל פיצוי.

      בית המשפט רך מידי?

      סופו של דבר, ביה"מ פסק כי על הנתבעים להשיב לפלוני סכום של כ-3,000 שקל וכן פסק לו הוצאות משפט הגם שלטעמנו נמוכות בצורה בלתי סבירה לנסיבות העניין ולעובדה כי הנתבעים החזיקו בכספים שלא שלהם משך תקופה כה ארוכה ובאמתלות שווא. שוב ושוב אנו מצטערים להיווכח כי בתי המשפט למעשה מעודדים תופעות אלו בהוצאות הנמוכות שהם פוסקים ובהימנעותם מפסיקת פיצוי עונשי ו/או ריבית פיגורים מקסימאלית, וזאת עוד טרם התייחסנו להיבט הפלילי הלכאורי העולה מהעניין. נכון שהתרחשות זו חריגה יחסית ולרוב לא ישלם השוכר יותר מההשתתפות העצמית המוגדרת מראש בחוזה ההשכרה. אך, הנה, עובדה – זה עדיין קורה, כאן ועכשיו.

      חשוב לדעת

      כמו כן כדאי לדעת, כי בשנת 2008 הוציא המפקח על התעבורה במשרד האוצר הנחיות המחייבות גם חברות ליסינג והשכרה לבטח את רכביהן בביטוח צד ג' או לחילופין לנהוג כלפי צדדים שלישיים כאילו היו חברות ביטוח בעצמן. הנחיות אלו באו לעולם על רקע של נזקים רכבים שנגרמו לצדדים שלישיים שלא הצליחו להיפרע מחברות אלו. עם זאת, ההנחיות אינן מתייחסות לרכב המבוטח עצמו ולמישור היחסים עם השוכר עצמו.

      לכם קוראינו נמליץ בחום – לא להשאיר עירבונות "באוויר" ולבדוק היטב ומראש מהו הסכום המקסימאלי בו תוכל חברת ההשכרה לחייב אתכם בגין תאונה לרכב השכור ו/או לצד ג'.


      *הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח