זה גדול על הרכבת

ב-2002 הוחלט שיש לקדם את התחבורה המסילתית בישראל. הותוו תוכניות חומש ותוכניות לטווח ארוך יותר תוך הגדרת הפרויקט כבעל עדיפות לאומית, הוקצו תקציבי ענק לפיתוח ולהצטיידות והושלמה הפיכת הרכבת לחברה ממשלתית.

במקביל, נקבעו כמה יעדים עיקריים המתמקדים ברשת הכיסוי המסילתי ובמספר הנוסעים השנתי. ואמנם, תוך כמה שנים ביצעה הרכבת זינוק נחשוני ומברווז צולע המתאים למדינת עולם שלישי היא נהפכה לגורם תחבורתי בעל חשיבות ראשונה במעלה, כאשר העלייה המתמדת במספר הנוסעים מקדימה את התחזית.

תהליך זה יצא לדרך בהשראת החלטות ממשלה נועזות, תמיכה מסיווית של האוצר והנהגה איתנה של הנהלת הרכבת והדירקטוריון שלה. פסגת התוכנית היתה הקמת הקו המהיר לירושלים, שאמור להתבצע בתוואי הדורש פתרונות טכניים ופוליטיים לא פשוטים שחלקם עדיין בשלבי תכנון סופיים.

למרבה הצער, גלגלי הרכבת החלו קצת לחרוק. כמה מפריטי הציוד שנרכשו לא תמיד ענו על הדרישות ולא תאמו את הצרכים הספציפיים אליהם כוונו. בעיות בטיחות ועמידה בלוח זמנים לא מצאו את פתרונן ורק יצרו מצב של האשמות הדדיות בין דרגי ההנהלה השונים ובינם לבין העובדים. משאבים הוסטו מעניין הפיתוח לנושא הבטיחות, בין היתר, עקב החלטות פופוליסטיות ולא ענייניות. הניסיונות לפתור את סכסוכי העבודה לא צלחו למרות הכבדת יד המשמעת.

ואולם יותר מכל התעוררה בעיה תקציבית אדירת ממדים. עלות כל תוכנית פיתוח חרגה באופן ניכר מההערכות הליברליות ביותר, לעתים כדי 100% ויותר. אמנם חריגה מתקציבים היא תופעה ידועה בפרויקטים כאלה, אך לא בסדרי גודל כאלה. הדברים הגיעו עד כדי כך שהאוצר איים לחתוך לחלוטין את כל תקציב הפיתוח של הרכבת.

לפיכך, על חלק מהפרויקטים של הרכבת לעבור לביצוע והפעלה באמצעות ידיים פרטיות (BOT ,PPP). בשיטות מהסוג הזה, מימון הפרויקט מושג באמצעות גורם פרטי או כמה גורמים המתגבשים למטרה זו, תוך מתן רשת ביטחון מסוימת על ידי המדינה. הגוף המבצע מקים את הפרויקט ומפעיל אותו במשך כמה שנים המוגדרות מראש ונהנה מהרווחים השוטפים; בתום התקופה שנקבעה מראש, עובר הפרויקט לידי המדינה. כך הוקם כביש חוצה ישראל ונשלמת כיום הקמתו של פרויקט מנהרות הכרמל וכך מוקמים מתקני ההתפלה השונים.

שיטה זו, שבה שותף המגזר הפרטי בהקמה ותפעול של הפרויקט, פוטרת את הממשלה מהצורך להשיג מראש את מלוא המימון ולכלול את הפרויקט בתקציב המדינה. לאור הרמת הידיים המתמשכת של הנהלת הרכבת וחוסר היכולת להיחלץ מהמדמנה היומיומית, נראה שבהחלט הגיע הזמן לתפנית בכיוון הזה.

על המדינה להחליט על פרויקט מבחן של אחד הפרויקטים, כגון המסילה המזרחית (מסילת העמק) ולפנות לגורמים בשוק הפרטי, שיחד עם הגורמים הרלוונטיים ברכבת יתחילו להניע את המהלך.

הכותבת היתה היועצת המשפטית של רכבת ישראל.