פולניות, המכוניות כן נועדו להנאה

מכונית", אומרת הפולנייה הקטנה שגרה בתוכנו ומצקצקת בשפתיה, "זה לא כדי ליהנות. זאת רק קופסת פח שנועדה להביא אותנו ממקום למקום". "והעיקר, והעיקר, לא לאבד ערך כלל", משננים אבות לבניהם את התורה המוטורית על רגל אחת. ולוי יצחק, ממחירון המשומשות, כוכב עליון בארץ שמקדשת את הסחירות ואת שמירת הערך של קופסת הפח. אבל הקופסה הזאת היא חלק בלתי נפרד מחיינו. אז למה לא לתת לה את הכבוד הראוי?

כל כך הרבה שעות אנחנו מבלים איתה, בנסיעה מהירה ובעמידה בפקקים, לבד עם המחשבות והרדיו או עם המשפחה, בעצבים מתוחים ובשתיקה רועמת או בצחוק מתגלגל כל הדרך. כשהורינו היו צעירים לאף אחד בשכונה לא היתה פרייבט, חוץ מאשר לרופא, אבל אנחנו נולדנו אל עידן המכונית המשפחתית, השזורה בזכרונות שלנו.

כשהיינו ילדים, אבא שלי קנה מכונית סטיישן משומשת. בישראל לא אוהבים מכוניות סטיישן ועל שמירת ערך בכלל אין מה לדבר, אבל כשאני חושבת על הילדות שלי, אני זוכרת נסיעות ארוכות במושב האחורי הענק, אותי ואת אחי משחקים, רבים ומתגלגלים מצד לצד בכל סיבוב. איך כולנו שרים כל הדרך עם הטייפ, אריק איינשטיין, חיפושיות, לאונרד כהן, או סתם הגשש החיוור.

וגם אחר כך, תמיד היתה מכונית נוכחת, כמו עוד חבר או בן משפחה. המכונית של אחד מהחבר'ה שהסיעה את כולנו בכל רחבי הארץ והגיעה לכל חור. המכונית הראשונה שלנו, שהיתה גרוטאה אבל מילאה אותנו בגאווה. המכונית שאליה הכנסנו בדחילו ורחימו את הילד הראשון, ארוז היטב בכיסא הבטיחות. המכונית שאיתנו שעות ארוכות, בבוקר ובערב, שרים עם הרדיו בקולי קולות או מנצלים את הזמן למחשבות על העבודה, והחיים.

אז לא, אני אומרת לפולנייה שבי (לפחות רבע). המכוניות כן נועדו להנאה. רק תחשבו על התחושה המשחררת שביציאה מפקק לכביש המהיר, על האדרנלין השוטף בנסיעה בכביש מפותל, על הכיף שבהחלפת הילוכים זורמת, כאילו היד שלנו היא חלק מהמכונית. ולא, לא צריך תקציב לב.מ.וו סדרה 3 או לאאודי TT כדי ליהנות מנהיגה. יש מכוניות קטנות זריזות ומהנות, יש מכוניות משומשות שמציעות נוחות אדירה, יש מכוניות זולות ומיוחדות שפשוט כיף להיות הבעלים שלהן.

האם הייתם קונים דירה למגורים, עבורכם, כשכל מה שמדריך אתכם הוא מה יהיה השווי שלה בעוד עשר שנים? בלי להתחשב בעיצוב, בנוחות ובסביבה שלה? אני מקווה שלא. באותה מידה, זה בסדר גמור לקנות מכונית כדי - שומו שמים - ליהנות ממנה. אם אתם רוצים שמירת ערך, תצטרפו לקופת גמל. אופס, בעצם גם זה לא תמיד עובד.