השקה: טויוטה פריוס דור 3

אף אחד לא באמת התרגש כשטויוטה הציגה את הפריוס הראשונה בשנת 1997, אחרי שלוש שנות פיתוח. העולם עוד לא הכיר בעובדת זיהום האוויר, הצרכנים האמריקנים אפילו לא דמיינו לעזוב למענה את מנועי ה-V8 הזללניים והאירופים, האירופים עדיין מעדיפים דיזל. אבל טויוטה לא ויתרה ואת המכונית הראשונה שהייתה איטית ומעניינת לפחות כמו צפיה בטיח מתייבש על הקיר, היא החליפה בדור השני שכבר הראה לאחרים איך מפחיתים את הביקורים בתחנות הדלק.

כעת, 12 שנים אחרי אותה פריוס ראשונה, טויוטה ויוניון מוטורס משיקות בישראל את הדור השלישי של ההיברידית כשבזו נעשו שלל עדכונים, שיפורים ושינויים לעומת הדור הקודם. אז טסנו לאילת כדי לקחת אחת כזו חדשה לגמרי ולהעפיל איתה אל צפון הארץ ובחזרה לגוש דן, כדי לראות מה נשתנה ולמי זה טוב.

כשפגשנו בפריוס החדשה לראשונה באילת, הזדקקנו לקצת יותר מרגע אחד כדי להבין שלפנינו נמצא בעצם הדור השלישי ולא הקודם. הפריוס החדשה שומרת כצפוי על המבנה הכללי שנראה כמו טיפת גשם שנמרחה על חלון, אך כן עדכנה את החזית (הרבה פחות משעממת), הוסיפה קמט פח לאורך הצד ואף חידדה מעט את חלקה האחורי עם מסיט אוויר (ספוילר) אינטגרלי בקצה תא המטען.

התוצאה היא, מכונית מחודדת יותר, נאה יותר וכזו שסוף סוף מתחילה להידמות למכונית אמיתית, בניגוד לקודמתה שנראתה כמו חללית משנות השמונים. גם תא הנוסעים שלה התעדכן מאוד ושמחנו למצוא בה קונסולה שדומה למדי לזו של הטויוטה אוריס (שיבואה ארצה הופסק) וגם פיסול מודרני יותר לדשבורד. אולם פחות נעים היה לגלות חומרים קשיחים מדי וצבעים שחורים-אפורים שמאוד לא מעוררים השראה.

הפריוס החדשה מציעה אותו בסיס גלגלים כמו בדור השני, אבל בכל הקשור למרחב בתא הנוסעים, מורגש שיפור מבורך. זאת הודות לכך שטויוטה בחרו להוסיף לה שני סנטימטרים לרוחב ולצמצם את עוביין של משענות המושבים הקדמיים ב-3.5 ס"מ. התוצאה היא מרחב טוב מאוד, בעיקר לברכי היושבים מאחור ונוחות שלא נפגמה. אולם, מבנה הקונסולה המרכזית גורם לשפשוף קבוע עם ברך ימין של הנהג (לא נעים לאורך זמן) ומבנהו של הגג שוב מצמצם מאוד את מרחב הראש מאחור, בעיקר לגבוהים מ-180 ס"מ.

למרות השימוש בגלגל חלופי בגודל מלא, טויוטה הצליחו להגדיל את נפח תא המטען מ-415 ליטר לכדי 440 ליטר על ידי דחיקת בתי הגלגלים ממשטח ההטענה.

בדור השני הציעה הפריוס מנוע 1.5 ליטר שהפיק 76 כ"ס ו-12 קג"מ ואליו שודך גנרטור חשמלי שהוסיף בין 21 ל-40 קג"מ בהתאם למהירות סיבוב המנוע. שני אלה העניקו לפריוס ההיא הספק משולב של 110 כ"ס, אפשרו לה להאיץ מעמידה ל-100 תוך 10.9 שניות, הניבו צריכת דלק (יצרן) של 25 ק"מ לליטר ופליטת מזהמים של של 104 גרם CO2 לקילומטר.

בדור החדש הנתונים טובים משמעותית, לפחות על הנייר. בחזיתה של ההיברידית הזו נמצא כעת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר חלש יחסית עם 98 כ"ס ב-5,200 סל"ד ורק 14.4 קג"מ ב-4,000 סל"ד. טויוטה מסבירים את הבחירה במנוע כזה בכך שלדבריהם הגדלת הנפח מאפשרת למנוע לפעום בסל"ד נמוך יותר וביעילות גדולה יותר. כמו כן, כדי להציע מינימום התנגדות לפעולתו, אין הוא נעזר בחגורות ורצועות להניע את רכיבי המשנה. אלה כולם, לרבות מדחס המזגן, פועלים באמצעות חשמל בלבד.

גם המנוע החשמלי התעדכן וטויוטה יודעים לספר לנו שהוא קטן יותר ויעיל יותר מקודמו עם 80 כ"ס וכן 21 ועד 50 קג"מ בהתאם למהירות הסיבוב (ישנה תיבת הילוכים זעירה בתוך המנוע החשמלי). כעת הוא נעזר בסוללות שמציעות במקום 400 וולט בדור הקודם, לא פחות מ-600 וולט.

החיבור של שני אלה יחד משיג נתוני פתיחה נאים מאוד. 136 כ"ס משולבים, ירידה לכדי 10.4 שניות בהאצה מעמידה ל-100 קמ"ש, צריכת דלק עירונית של 25.6 ק"מ לליטר בעיר ו-27 ק"מ לליטר בבינעירוני (נתוני יצרן) ופליטת מזהמים מזערית של 89 גק"מ. כל זה על הנייר כמובן ואת זה יצאנו לבדוק על הכביש.

מסלול ההשקה הגדיר לנו נקודת התחלה, נקודת אמצע ונקודת סוף, כאשר הקטעים בניהם נתונים לבחירתנו. וכך, יצאנו מאילת, דרך כביש מצפה רמון בואכה צפונה, ליערות בית אורן ומשם חזרה אל גוש דן דרך כביש 6 וחלקו הצפוני החדש.

בניגוד להרגל 'לתת בגז', הפעם החלטתי לעשות זאת אחרת. לנהוג באופן חסכוני ורגוע, מתוך מטרה לנסות ולפגוש בנתון המרשים של 3.6 ליטרים לכל 100 ק"מ. גם אם נחרוג מכך מעט, משמעות הדבר שהפריוס הזו אמורה ללגום רק כחצי ממכל הדלק (נפח כללי של 45 ליטר) בכל 600 הקילומטרים שלפנינו.

אז יצאנו לדרך, עם רגל ימין עדינה והמון רצון טוב. הטיפוס במעלה כביש הרי אילת המסולסל הבהיר לנו שהפריוס לא כאן כדי לגרום לנו ליהנות. ההגה החשמלי שלה מנותק לחלוטין מהנעשה אי שם למטה ואינו מעביר אפילו בדל תחושה מהגלגלים הקדמיים, השלדה שלה מכוילת לתת היגוי מוחשי, המתלים הרכים גורמים לגוף לרכון בכבדות בפניות וצמיגיה ה'ירוקים' שמציעים התנגדות נמוכה יחסית לגלגול, מציעים גם אחיזת כביש רפויה יותר. כל זה גרם לנו להאט ולהבין שהפריוס היא מכונית די חדגונית – היא כאן כדי לחסוך ולא כדי להעלות חיוכים. לא נורא.

גם בידוד תא הנוסעים של הפריוס אינו מבריק. מחד, היא מצליחה להשקיט את רעשי הרוח ביעילות יתרה בזכות מקדם גרר של 0.25CD בלבד, אך דווקא הרעשים המגיעים מהכביש חודרים בקלות אל הקבינה והנוסעים כאילו תמיד מעודכנים אודות איכות הסלילה. גם מתליה הרכים לא מושלמים בפעולתם – למרות רכותם הם עדיין לא סופגים כראוי את הסדקים והשיבושים המקומיים שלנו.

על השינוי המשמעותי ביותר כאן אחראית יחידת הכוח. הפריוס בדור החדש מרגישה זריזה מקודמתה וכעת היא מצליחה לנוע קדימה בקצב הדומה לרוב המשפחתיות הגדולות עם מנועי ה-2.0 ליטר הרגילים. מכאן שעקיפות הן כבר לא פעולה תיאורטית ואם תתמידו בלחיצה, היא גם תראה מהירות פלילית מאוד בלוח המחוונים ובתצוגה העילית החדשה. אולם, לסעיף הביצועים ישנו סייג אחד – תוכלו ליהנות מזמן התאוצה המהיר מעמידה או בזמן עקיפה רק אם הסוללה טעונה ובה מספיק אנרגיה להעביר למנוע החשמלי. כשזו כמעט ריקה, הפריוס מתנהלת בעצלתיים ומציגה האצות רופסות וחלושות.

בסופו של דבר, למרות ההשתדלות שלנו ולמרות הדבקות בכבישים בינעירוניים לרוב ושימוש ביכולת לנוע רק באמצעות החשמל שבסוללות (עד 48 קמ"ש בתנאים מסוימים ולטווח של 1.5 ק"מ בפקק עם מזגן), הפריוס הציגה נתון סביר בלבד של 5.9 ליטרים לכל 100 ק"מ, או במילים אחרות, 16.9 ק"מ לליטר בלבד ועם סיום ה-600 קילומטרים המכל כמעט יבש.

הפריוס החדשה אמורה להתאים לשימוש משפחתי יומיומי וככזו היא מציעה אבזור בטיחות עשיר שכולל 7 כריות אוויר, שלל בקרות אלקטרוניות (לרבות יציבות ומשיכה), עוגני איזופיקס במושבים האחוריים (להתקנת מושבי תינוק) ואף את האפשרות לנתק את הכרית האוויר הקדמית באמצעות סוויטש להושבת מושב תינוק כשגבו לכיוון הנסיעה.

הפריוס החדשה טרם התייצבה למבחני הריסוק של ארגון הבטיחות האירופי, אך בטויוטה מצפים לציון של 5 כוכבים בהגנה על הנוסעים ואף לציון של 3 כוכבים במקרה של דריסת הולך רגל.

הפריוס הישנה תמשיך להימכר במקביל לזו החדשה עד לסיום המלאי, אולם זו החדשה, בשל עליית מחירה לכדי 152 אלף שקלים כבר חורגת מגבולות קבוצת הרישוי 4 ולכן עלולה לצמצם את נוכחותה בקרב ציי הרכב.

למרות זאת, ברוב הסעיפים היא טובה מקודמתה ובייחוד ביכולתה להציע ביצועים שלא נופלים ממכוניות רגילות. לא ציפינו למצוא בה איזשהו ניצוץ של הנאה מהנהיגה ולכן גם לא התאכזבנו ולכן היא תתאים בעיקר למי שבכל זאת מעוניין להועיל במעט לסביבה ולרכב על הגל הירוק.