טראבנט הקלאסית תערוך קאמבק היסטורי ומפתיע בתערוכת הרכב הגרמנית בפרנקפורט תחת השם nT, ראשי תיבות ל'ניו טרבי'. תחת חסותה של קבוצת 'הרפה' (יצרנית כלי-טיס על שלט רחוק ודגמים) שרכשה את זכויותה של טראבנט ב-2007 ושותפים נוספים, הודיעו ראשיה כי בכוונתם לחשוף דגם מודרני למכונית שכיכבה על כבישי מזרח אירופה. כמו כן ובתנאי שימצא לה המימון הדרוש, קיים הסיכוי להביאה לייצור מלא ב-2012. לגבי יחידת ההנעה שלה, אומר ל'אוטו ניוז' דובר החברה דניאל סטייגר - "מובן שהיא חשמלית, זה הטרנד הנוכחי".
המבנה הקלאסי המרובע של הטרבי נשמר, אך התרגום חסר את הרטרו המאפיין מכוניות קלאסיות משוחזרות לעין הציבור בזמנים אלו, כמו שעושים על בסיס שגרתי באמריקה למשל. מה שבכל זאת נוגע להווה הוא בעיקר ההיבט הטכנולוגי. על תקרת המכונית הותקנו תאים סולארים על מנת להטעין הסוללות וטווח הנסיעה יעמוד על כ-250 ק"מ בין טעינות. מעבר לכך, כלום. חוץ מלהבטיח שהיא תעגן חלק מהמאפיינים המיתולוגיים שלה, סטייגלר לא מוכן לגלות דבר.
שורשים
מקור הולדתה של טראבנט טרום נפילת חומת ברלין, אי שם במזרח גרמניה באיזור דרזדן. חברת VEB החלה את פעילותה בשנת 1957 ונענתה לדרישה הולכת וגדלה לכלי-רכב קומפקטיים למדינות הקומוניסטיות, שדרשו עמידות בפני מזג האוויר הקיצוני ששרר באיזור. למרות הפופולריות שלה, משעריה יצאו שני דגמים בלבד: ה-500, וה-600 לימוזין. השניים איכלסו בחזיתם מנועים דו-פעימתיים בנפחים שבין 1.1 ל' ל-500 סמ"ק, בהספק הנע בין 18 ל-23 כ"ס. בין שלל הרפתקאותיה, הופיעו דגמים עבור הצבא, מרכבי סטיישן ואף מכונית ראלי סדרתית.
את חותמן הטביעו הדגמים בעזרת חסינות מפני בלאי מואץ, אך תכונה זו לא תרמה ליצרנית לשלח את המכוניות בפרק זמן ריאלי אל הקהל וממועד הזמנת המכונית ועד אספקתה היו חולפות לעתים שנים. אמנם בתמורה קיבלו הנהגים מכונית עם אורך חיים ממוצע של 30 שנים אך לא היה די בכך. ב-1991, הורידה VEB את הטראבנט מפס הייצור לאחר 3.3 מיליון יחידות.
גורלה של הטראבנט נע בין יזמית אחת לשנייה. במהלך 40 שנותיה על רצפת הייצור הגיעה בין השאר ל'אפריקאר' שאף שקלה להחזירה לחיים לפני מספר שנים אך לבסוף ויתרה על הרעיון. ב-2007 כאמור עברו הזכויות ל'הרפה' שמצאה לנכון להביאה שוב בפני קהל גרמני לאחר 18 שנים של היעדרות.
.
