בשנתיים האחרונות נרשמו בשורת ההכנסות של מועצת מחוז הרטפורדשייר שבבריטניה כמיליון פאונד מנהגים, כך מדווח ה'אוטו אקספרס'. לא מדו"חות חניה הגיעו הכספים, אלא מדרישות תשלום לאחר שאלה פגעו בתשתיות ציבוריות. כך למשל, חוייב נהג לשלם 1,250 פאונד, כ-8,000 שקלים, לאחר שעלה על מעגל תנועה ורמס בדרך מספר תמרורים.
באמצעות מערך מצלמות במעגל סגור ויחד עם רשות הרישוי הבריטית, מאתרים אנשי המועצה הרלוונטיים את הנהגים שהשאירו אחריהם שפת מדרכה שבורה או מעקה בטיחות עקום. אל הנהג נשלחת דרישה לתשלום ובה מצויינים הפרטים הנחוצים בדיוק כמו כל דו"ח סטנדרטי. אולם, באם דרישת התשלום אינה נענית, פונה המועצה אל חברת הביטוח המבטחת את הרכב כמו כל תביעת צד ג' רגילה. במרבית המקרים כך מתברר, מקבלת המועצה את המגיע לה.
מידי שנה, מוציאות הרשויות העירוניות בישראל כמו גם הממשלה, סכומי כסף לא מבוטלים על תיקון תשתיות שנפגעו באופן ישיר מנהגים. טלוויזיה במעגל סגור אינה נפוצה כל כך אצלנו, כך שבמרבית המקרים נופל נטל התשלום על כלל משלמי המסים. פנינו אל עו"ד אורן בושרי, מומחה בדיני תעבורה ונזיקין, בכדי לבדוק האם בכלל ניתן לעשות זאת אצלנו כפי שקורא בחו"ל.
החוק קיים, חסרות מצלמות
"לשון החוק מאפשרת לרשויות מקומיות לתבוע את הגורם שגרם נזק לרכושם, מכוח פקודת הנזיקין המטילה אחריות על הציבור להתנהג כנהג סביר ו/או כעובר אורח ולא להסב נזקים לרכוש. נהג שגרם נזק לרכוש של רשות עירונית, צפוי לקבל מכתב מהמחלקה המשפטית של הרשות ובו פירוט עלויות הנזקים ודרישה להשיב לה את סכומי הכסף שנדרשים לתיקונם". עוד מציין בושרי כי לרוב, חברת הביטוח המבטחת את הנהג (מקיף או צד ג') תישא בעלויות וזאת בתנאי שאלה עברו את סף ההשתתפות העצמית.
אולם, בושרי מטיל ספק ביכולת ההוכחה של הרשויות כנגד הנהגים. "הבעיות של רשות עירונית, ובכך קיים שוני ביננו לאנגליה, הן אותן תאונות שגרמו לנזק אך המעורבים ברחו מזירת האירוע ומבלי להזמין משטרה. באנגליה עוקבים אחריהם בעזרת מצלמות האבטחה שמצויות בכל פינה ואילו כאן, קשה לרשויות לעשות זאת בגלל מיעוט הצבתן של אלה".
מכאן, שבזמן שבריטניה תגבה מנהגיה את שמגיע לה, אנו נמשיך לשלם באופן קולקטיבי על מפגעים שמשאירים אחריהם נהגים, מפגעים אסטטיים או בטיחותיים. כל שנותר הוא לקוות לאזרחות טובה מצידם, או שנמתין ליום בו יותר יותר מצלמות תעקובנה אחרינו.