פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גרנדה פמיליה

      הכרומה שבה למלא את החלל בקרב המשפחתיות הגדולות בפיאט. עם מנוע מתאים ועיצוב מעניין, אולי יתפתו פה לסטיישן אופנתי

      בהיצע של פיאט חסרה משפחתית גדולה ונאמנה למקור כבר שנים רבות. ובאין חלופה, נאלצנו לקבל את העובדה שקיים קושי ליצור נתק בינה לבין מכוניות סופר-מיני רבות מכר, או מיניאטוריות אופנתיות (500). אבל פיאט (למקרה שזה פרח מזיכרונכם), יודעת לייצר מכוניות משפחתיות. חלקן טובות ויש גם מבריקות (מולטיפלה). האם הכרומה היא אחת מהן? חלק מהתשובות מסתתרות בארכיון.

      פרק מרכזי בהתפתחות הגלובאלית של פיאט באמצע שנות ה-80 נכתב עם הכרומה. לא רק אונו, פנדה ומיני קטנות שצורכות מינימום דלק ומושיבות ארבעה מבלי להצטופף היו על סדר היום, גם מעמד הביניים ציפה להתפתחות חשובה. ציפה, וקיבל משהו באמצע - את הכרומה. המשפחתית של פיאט נבראה במעין מזללה של כמה תאגידים כך שהסלט הגיאוגרפי שנרקח על פלטפורמה משותפת, ברא סוללת מכוניות ביניהן אלפא רומאו 164, סאאב 9000, לנצ'יה תמה ועוד כמה מותגים מערביים. הכרומה לצערה הייתה הביישנית שבחבורה וגססה עד שפיאט זנחה את קבוצת המשפחתיות הגדולה, ובנתה את הבראבו/בראבה/מריאה לזרם הבינוני ב-1995.

      עשר שנים חלפו ובסיומם הגיע מהפך ביחסים בין פיאט ל-GM שהייתה בעלת הבית מזה מספר שנים. אחרי הפיאסקו עם הסטילו הכושלת, פיאט נחלצה מכישלונותיה של האמריקנית ויצאה לדרך בכוחותיה הנותרים. במועד רלוונטי הוחלט להחזיר את הכרומה לחיים כשעל עיצובה חתום בפעם השנייה מעצב העל ג'יוג'ארו. אולם בדומה לסיבוב הראשון גם הדור השני גרף שאריות מן העבר וכך נולדה כרומה שהיא בעצם אופל ווקטרה בתחפושת.

      כשהצרות הכלכליות הביסו את האמריקנים ופיאט החלה פורחת, גם הכרומה רשמה זינוק ראוי באירופה וביקרה אותנו ב-2006 לכמה חודשים. כעת היא חוזרת שוב לניסיון נוסף. עם ה-500 החדשה ברקע, הבראבו, הלינאה ואולי גם סדיצ'י – כולן יגיעו (בתקווה) בהדרגה לגבות את ההסתערות החדשה של פיאט בישראל, יצאנו לבדוק כמה מפיאט חבוי תחת הכרומה.

      סגנון אחר

      כשזה נוגע לעיצוב, הקטנות בפיאט שולחות חיצים מדוייקים למטרה ובדרכן מחממות את ליבם של הרוכשים. אבל הגדולות? נו, זה כבר סיפור אחר. קשה לשלוף מהראש משפחתית גדולה של פיאט, ורק שלה, שבאמת הדהימה בחזותה. אפשר לומר שמרביתן די מגושמות ואפילו חסרות ברק. גם הכרומה החדשה שעוצבה על ידי אותו ברנש יצירתי מ'איטלדיזיין' אינה יוצאת דופן וחרף הניסיון הבולט לעין להכליא בין האצ'בק לסטיישן, התוצאה יחסית מאכזבת.

      שלא יתקבל מדברינו רושם מטעה שמא מדובר כאן בפריט מכוער. נהפוך הוא, הוא די נאה אפילו. במיוחד אם מביטים על כרומה מלפנים ומגלים חרטום רחב המחבר בצורה מוצלחת בין החלק הקדמי עד לקורה האחורית המשתפלת לטוסיק הקצרצר והמעוצב. אבל המקוריות המקרית הזו, מתפוררת מטר אחרי מטר פח. זאת מכוון שאלומות התאורה משני צדדיה, משווים לה מראה מזוהה עם בראבו וגרנדה פונטו שהן בעצמן כבר בנות כמה שנים ומשייכות אותה לדור הנוכחי של המשפחה, שדורש כבר כעת זריקת מרץ אופנתית.

      החישוקים הגדולים לעומת זאת, על 17 האינטשים, חביבים ורבי צלעות ובהחלט תורמים לה להחצין עודף שרירים גם אם אלו מלאכותיים בלבד. ואולם הבידול הגדול אליו שמים לב כבר בהתחלה נובע מסעיף הגובה. עם 1.6 מ' היא פותחת יתרון ממוצע של 12 ס"מ על כל מכונית משפחתית או סטיישן וזה בהחלט בולט מבחוץ. אין לה מרווח גחון נדיב במיוחד כך שעדיף להימנע מלרדת איתה למשטחים לא סלולים (למרות שאפשר). אולם שאר מידותיה כמעט שוות לקבוצה; עם 2.70 לבסיס גלגליה, 4.78 מ' לאורך ורוחב של 1.78 מ', המינוס היחידי הוא מינוס במרחב - 11 ס"מ מול המונדאו למשל (1.89).

      מבחן לפיאט כרומה (ניר בן טובים)

      עוברים פנימה

      במושב הפיקוד, מייד מרגישים בתנוחת הנהיגה הגבוהה ובהגה השמנמן. מול העיניים נפרס לוח מחוונים גדול ורחב עם צג מרכזי לכל המידע המוזן ממחשב הדרך. כמו בסיאט אלתיאה אין כאן זקירות יתרה, או לחילופין מעמד שפוף ורכון קדימה. אלא תנוחה משולבת למי שרוצה להביט על הנהגים מלמעלה, אבל לשמור על צניעות. זה נחמד מאוד, כי ניגרת מהחלל תחושת מרחב שופעת בסיועה של הנדסת אנוש מצוינת וחכמה. משלימה אותה איכות חומרים מהודקת ומשטחים בעלי עומק המקרינים עמידות בפני תחלואי הזמן.

      המושבים בשתי השורות (כן, רק שתיים), נוחים ורחבים והמרקם רך מאוד, עם גוון אפרפר וגלי למשענת הגב. הכוונים בחזית מעט מתישים – גלגלת לגב (מעיקה) במקום ידית פשוטה וכן מוט הקשחה במיקום לא אופטימאלי. את גלגל ההגה ניתן לכוון גם לגובה וגם לעומק אבל מי שנוטה לרגישויות נדרש להתאזר בטיפה מאמץ להתאזן במקומו. לפעמים עוסקים ומתנועעים בחוסר נוחות עד למציאת הזווית הנכונה אל מול גלגל ההגה.

      סידור הקונסולה המרכזית נופל לידי המשתמש והופך את המטלה לקלה מאין כמוה, ממש בטבעיות ועיצובו נאה. הוא חסר יומרות ומוגבה למפלס נגיש לכל פעולה הנדרשת באזור זה. סידור מערך המתגים חוסך הסרת מבטים תכופים ומסוכנים מהכביש, וגם כיף ונעים להתמזג עם הפונקציות הפשוטות סתם ככה בפקקים המבאסים. מערכת השמע MP3 (ללא USB) ממוקמת בקצה הדשבורד, ולה תפעול על ידי שורת פקדים מההגה. תחתיה בקרת האקלים המפוצלת לנהג, לנוסע וגם ליושבים מאחור, ואלו מקוררים במהרה תודות לפתחי מיזוג גדולים ומצננים.

      מבחינה פונקציונאלית לכרומה מספר יתרונות מענייניים פרט לאותו אלמנט הגובה שאוזכר. אבל דווקא תא המטען, זה שכביכול מקנה לה מעמד של סטיישן מנהלים שכזו, מסתפק בנפח של 500 ל' בלבד. שזה בדיוק כמו מאזדה 6, בלי האפיל והמוניטין הבלתי מעורער של היפנית כמובן. להעצים אותו מובן שאפשר, אבל לא להשטיח את השורה השנייה עד הרצפה, כך שהרבה מחשבה לא הטמיעו כאן והנקודות אובדות להן בדרך. אז מה בכל זאת יש? שני תאי אחסון מקוררים ויעילים מאוד (המזגן אגב תפקד נהדר תחת השמש הממיסה) ושדה ראייה מספק בפרט באזור הקדמי, ומערכת חיישני חנייה רגישה ואפקטיבית.

      מבחן לפיאט כרומה (ניר בן טובים)
      המון מקום ליושבים מאחור

      בטיחות

      פיאט כרומה ליקטה חמישה כוכבים במבחני הריסוק של איגוד הבטיחות 'יורו-נקאפ', ואותם גרפה ב-2005. לזכותה ציונים גבוהים בייחוד בהגנה על החלק החזיתי ועל חייהם של ילדים בגיליאי 3 ומעלה. היא מצוידת בשבע כריות אוויר עם אפשרות נטרול כרית במושב הנוסע וכן מערכת דו-שלבית לשתי הכריות מלפנים. היא חמושה במערכת בקרת יציבות (ESP) מנגנוני עזר לבלימה (EBD), עיגוני ISOFIX מאחור, דוושות קורסות בזמן תאונה ומערכת התרעה חיצונית לבלימת חירום (תאורת חירום).

      על הכביש

      תרומתה של GM להיבט הוויזואלי פחותה לעומת תכונותיה הדינאמיות של הכרומה. על אף מוצאה האיטלקי בחזיתה פועם מנוע בנפח 2.2 ל' בחתימה אמריקנית המנפק 147 כ"ס ב-5,800 סל"ד. בהישמע הצליל הבוקע מהחזית הספק מתפוגג, ומייד מבינים עד כמה היא אכן גלובאלית ונעדרת את הגרגור החושני של האיטלקיות, למרות שגם זה דעך לו במשך השנים. על מלאכת ההילוכים מופקדת תיבה אוטומטית ר-ג-י-ל-ה עם חמישה יחסי העברה ותפעול טיפטרוניק מהידית. את שיא המומנט, כ-20 קג"מ, מפיקה היחידה ב-4,000 סל"ד, והתגובות מצד התמסורת תואמות את דרך התנהלותה של הכרומה כל עוד המחט מנצחת על ארבעת הצילינדרים ב-4,200 סל"ד ומעלה.

      מתחת לתחומים אלו, המנוע מרגיש מעט דל באונו ונדרשת הורדה של הילוך או שניים, כדי שהכרומה תצבור מרץ ונחישות בעליות ובעקיפות. אין לה שום בעיה להאיץ למאה קמ"ש ב-10 שניות, גם כאשר פעולתה של התיבה פוגמת בהעברת הכוח של המנוע בשל היסוס קל בין מעיכת הדוושה לתיבה שמגיע באיחור של שנייה-שתיים, עד שהמחשב נזכר שהתקבלה קריאה דחופה מלמעלה להזרים עוד כוח, ונעתר לדרישה.

      אותו הפער שנוצר בין פיאט איטליה, לכרומה, מתבטא גם בהתנהגותה המאופקת בכבישים מפותלים. יכולתה להגיע לקצה הגבולות ולהישאר שם בלי לאבד עשתונות נותר גבוה מאוד והיא עושה הכול בצורה מוקפדת ושמרנית. היא נוסכת בנהג בטחון רב, וזאת תודות למערכת היגוי מתקשרת וטובה בסיוע גלגל הגה בעל משקל נכון. לעומתה, דברים טובים על מערכת הבלימה אי אפשר לדווח. מהלך הדוושה ספוגי וארוך והאחיזה באספלט לוקה בעוצמתה. גם מערכת ה-ABS מגזימה לעתים בהתערבותה - מה שאי אפשר לומר על בקרת היציבות (ESP) שדורשת קצת יותר פרובוקציות ומשחקי משקל, עד שהיא משמיעה את טענותיה על איבוד אחיזה בגלגלים.

      התרשמנו לטובה מנוחות נסיעה רכה ומלטפת בכל המשטחים האפשריים, בעיקר מצולקים וסתם כאלו רעועים שפזורים כאן בכל פינה. שקעים משובשים, בורות ומכשולים – את כולם היא צולחת ללא שום צקצוקים או בעיטות במתלים המאזנים היטב בין רוך לקשיחות. האווירה הכללית בזמן נסיעה משדרת המון רוגע, ובאמת נעים לבלות במחציתה ק"מ רבים של נסיעה. המבנה הגבוה יחד עם תחושת חלל נדירה המקיפה את היושבים תודות להתקמרות מעל הראש, מקנה לה נפח מסוגנן שפורש בפני היושבים המון אפשרויות להתרווח ולצאת לנסיעה ארוכה ולסיים אותה רעננים ומוכנים לעוד.

      מבחן לפיאט כרומה (ניר בן טובים)

      בסוף הדרך

      לאחר שצריכת הדלק הממוצעת נעצרה על 10 ק"מ לליטר הגיע שלב הסיכום, ואותו נתאר במשפט אחד וקולע: פיאט כרומה היא מכונית משפחתית יעילה וטובה. את הקוצים הקטנים שבכל זאת מציקים לה, בפרט בנושא זמינות הכוח, היא שולפת אחד אחד ובדרכה הנינוחה עושה זאת בלי דרמות ופרצופים עקומים. הכול מתחבר לה היטב במקומות הנכונים.

      איכות החומרים, נוחות הנסיעה, השימושיות, רמת הבטיחות הגבוהה, ואפילו מקדם ההנאה המוגבל, כולם צוברים נקודות חשובות. ואולם עדיין, יש לה בעיה אחת גדולה, או למעשה שתיים שאפשר לחבר ביניהן יחד: הוותק והמחיר. פיאט כרומה היא מכונית בוגרת ולא במובן החיובי של הדברים. לעומת מתחרותיה היא חסרה את המאפיינים המודרניים שהגדילו את המחיצה בינה לאחרות, ואז גם מגיעים למחיר.

      ב-159 אלף שקלים (רמת אבזור יחידה), הכרומה משחקת בסביבה לא רחמנית שמזנקת בקצב מהיר, בטח כשמעבר לפינה ממתינות לה סוזוקי קיזאשי, סובארו B4 החדשה ועוד שלל מתמודדות. היבואנית סמל"ת מקווה למכור לפחות 170 חתיכות מהכרומה, ואולי זה נותן אינדיקציה לאן השאיפות הללו ייקחו אותה בעתיד הקרוב, עד שפיאט תכריז על יורשת לעשור הבא.