תיקון במוסך פיראטי גרם למוות

היום נדבר על רישיון להרוג. איך אפשר להשיג אחד כזה? פשוט מאוד, אתה נותן אותו לעצמך. כמה עולה רישיון כזה? כלום ולא רק שאינו עולה, הוא גם חוסך בכסף. כלי ההרג – משאית שבמילא משרתת אותך בעבודה השוטפת. לא צריך להשקיע כסף נוסף ברכישה ובהכשרה וגם לא בתחזוקה ובתיקונים במוסך חוקי ומורשה אצל בעלי מקצוע עם הסמכה וציוד מתאים. תחזוקת כלי ההרג – ברחוב או בחצר הבית, על ידי מי שלא הוסמכו מעולם לתחזק ולתקן כלי רכב. שעת ומקום ההרג – מיקרי לחלוטין, זה יכול להתרחש בכל פעם שהמשאית עולה לכביש. הקורבן? מי שבמקרה נסע על הכביש יחד עם המשאית באותה שעה גורלית.

נשמע לכם מגוחך או מופרך? זו המציאות המסוייטת אליה התעוררו בני משפחתו של נהג רכב פרטי, שרון אוחנה ז"ל, בתאונה מיום 02.02.06 בכביש 75. ביום 10.08.09, הורשעו בבית המשפט המחוזי בנצרת ארבעה נאשמים, כולם בני משפחה אחת, בעבירות שונות הקשורות לתאונה זו בדגש על אופן תחזוקתה של המשאית אשר הביא, ברגע המכריע, לכשל טכני ולהרג.

המדובר במשאית עבודה מסוג משאבת בטון, בבעלות אחד הנאשמים - קבלן לעבודות בניה. הנאשמים האחרים - בניו, טיפלו בתחזוקה השוטפת של הרכב לרבות ביצוע תיקונים במערכות בטיחותיות ובתקלות למרות שאינם מכונאים מורשים, לא עברו כל קורס או הכשרה מקצועית לטיפול ברכב ואינם מיומנים לכך. עבודות התחזוקה והתיקונים התבצעו ברחוב - חניה קרובה לביתם, ולא במוסך מורשה כמתחייב בחוק ולא על ידי מכונאים ואנשי מקצוע שהוכשרו לכך כולל שימוש בציוד ו/או מיכשור מתאים.

התוצאה: הרכב שהינו גדול וכבד הוסע בכבישים על אף שהמערכות בו וחלקיו לא היו תקינים. כך גם נוצרו ליקויים חמורים במערכת הבלימה - תופי הבלימה שבשני גלגליו הקדמיים היו סדוקים בכל היקפם ורוחבם, ניכרו בהם חריצים שנחרטו מעבר למידה המותרת והרפידות שבשני הגלגלים הקדמיים היו שחוקות לחלוטין וכמעט במצב אפסי. ליקויים אלו גרמו לסיכון בטיחותי ממשי ופגמו בפעילות מערכת הבלימה. ביום 02.02.06 נהג אחד הנאשמים בפזיזות ובקלות דעת ברכב הפגום וגרם לתאונה בה נהרג שרון אוחנה, בן 23 במותו.

בית המשפט קבע שנהיגתו הרשלנית של נאשם זה ברכב, בשילוב ליקויים בטיחותיים חמורים כתוצאה מתחזוקה לקויה ורשלנית באשמת כל הנאשמים, הם שגרמו לתאונה ולתוצאותיה. הנאשם שנהג כאשר מערכת הנהיגה אינה תקינה, ידע על הליקויים. בכך נטל על עצמו את הסיכון שתארע התאונה ויגרמו נזקים לרכב ולרכוש. הנאשמים כפרו בהאשמות כנגדם וטענו מחד שהתאונה היתה בלתי נמנעת ונגרמה כתוצאה מהתנהלותו של רכב אחר שביצע עקיפה מסוכנת ומאידך שאין קשר בין מצב המשאית לתאונה ושהתיקונים במשאית לא יצרו כל סיכון בטיחותי.

זאת הפעם נימנע מפרשנות ונסתפק בציטוטים מתוך העדויות, המזעזעות בפני עצמן: מתוך עדות הנאשם 1 במשטרה בפני הבוחן: "בטח הרכב לא תקין... שמרתי מרחק והסיבה לסטיה שלי זה מהברקסים...."; ובבית המשפט: "אני לא סומך על הברקסים אני משתמש הרבה באגזוז ברקס והורדת הילוכים...". נאשם אחר העיד כי אינו סומך על הברקסים משום שמשקל המשאית 20 טון ודוושת הבלם אינה מועילה (!). ואם הנאשמים עצמם, בעלי הרכב, המחזיקים וה"מתחזקים" והנוהגים בו – אינם סומכים על הברקסים של המשאית, איזה סיכוי היה לשרון אוחנה ז"ל? האם הוא היה צריך לסמוך על הברקסים הללו?

עוד לעניין הברקסים, אחד הנאשמים העיד כי לא דאג לבדיקה תקופתית של הבלמים הואיל והרכב עבר טסט ולאחר מכן בדיקת חורף ומכך הסיק שהרכב תקין. בית המשפט אמר בצורה נחרצת, כי אין בכך כדי למלא אחר חובתו של בעל הרכב והנוהג בו, שכן לגבי רכב עבודה קיימות דרישות מחמירות יותר, מעצם טיבו ומהותו. על בעל הרכב לוודא שהרכב נבדק על ידי מוסך מוסמך והינו תקין בפרט רכב עבודה כבד.

ולסיכום הפשטות הבלתי נסבלת שבהשגת הרישיון להרג, נביא מדברי הנאשם שהינו בעלי המשאית: "... אני מטפל ברכבים ורוב הטיפולים עושים הילדים בבית.... אני לא יודע כלום במשאיות וברכבים ולא מכונאי.... אין להם (לילדים, א.ה) הסמכה הכל אנחנו מתקנים מתחת לבית וזה עסק משפחתי... הילדים מביאים חברים שלהם צעירים כמוהם הם עושים...".

והנה ההסבר להרג, בשתי מילים: "עסק משפחתי".

בחברה מתוקנת ישנם מקצועות ועיסוקים הדורשים הסמכה ורישוי מאת המדינה. ולא בכדי. האם הייתם מסכימים שמי שאינו רופא ינתח אתכם? שמי שאיננו מומחה ייצר את מזון התינוקות של ילדיכם? האם הייתם סומכים על המזל בענייני נפשות?

הנאשמים הורשעו (בהרכבים שונים) בעבירות הבאות: גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות, הסעת רכב לא תקין, אי תקינות בלמים של רכב, עבירות של מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגת רכב לא תקין, סטיה מנתיב נסיעה, הסעה ברכב מסוכן, חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה. בחודש אוקטובר ישמעו הטיעונים לעונש.

חשיבותו של פסק דין זה, שהלוואי ולא היה בא לעולם כלל, הינה בהצפת שתי בעיות אקוטיות אשר אינן זוכות להתייחסות ולטיפול הולמים מצד הרשויות: האחת, בעיית התחזוקה והתיקונים במוסכים לא חוקיים ("חצר בית" ו"תחזוקה עצמית" הינם כאלו), והשניה - הכשל הטכני ברכב כגורם לתאונות דרכים והחמרת תוצאותיהן. הכשל הקשור כמובן קשר הדוק לרמת התחזוקה והתיקונים ברכב, לרוב אינו נחקר דיו והמשטרה מתמקדת לרוב בחיפוש "הגורם האנושי". אלא, שהגורם האנושי פעמים רבות אינו זה שנוהג אלא זה שמתחזק במוסך לא חוקי ללא הכשרה וללא ציוד מתאימים.

דרך אגב, על פי ההערכות, בישראל פועלים מעל 2,500 מוסכים פיראטיים ומתקנים לא מורשים. תחשבו על זה.


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח