פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חב' הביטוח: "התאונה לא אירעה"

      חברות הביטוח מתאמצות להוכיח כי המבוטחים הם רמאים ושקרנים מדופלמים. בית המשפט מוכיח את ההיפך

      דיברנו רבות על מנהג חברות הביטוח לאלץ את מבוטחיהן להוכיח ש"אין להם אחות". את ה"הוכחות המדעיות" בקשר להיות המבוטחים "רמאים ושקרנים מדופלמים" מתיימרות חברות הביטוח לא אחת לספק באמצעות חוקרים ומומחים מטעמן. פעמים רבות, אנשי "מטעם" אלו מקבלים מראש את הגדרת המטרה מאת חברות הביטוח, ואז הם עושים כל שביכולתם - תוך שימוש פסול ברישיון המקצוע שלהם - לצורך בניית והוכחת ה"תזה". במקרה זה, אירעה התנגשות בין שני רכבים ובעלי אחד הרכבים תבע את בעלי הרכב השני (הפוגע) ואת חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח מקיף.

      חברת הביטוח כהרגלה, מכחישה

      חברת הביטוח שנתבעה יחד עם המבוטח מטעמה טענה כי "התאונה כלל לא אירעה ו/או לא אירעה בנסיבות המתוארות על ידי התובע" (רק חב' הביטוח מבינה כיצד שתי אפשרויות אלו – כי התאונה קרתה אך גם לא קרתה – מתקיימות באותה הגלקסיה), וכי קיים חשד למסירת פרטים כוזבים על ידי התובע והנתבע אודות התאונה, אשר לכאורה יזמו את התאונה לצורך קבלת תגמולי ביטוח. יצוין, כי במישור העובדתי, הן התובע והן הנתבע הכחישו כל קשר משפחתי ביניהם, או כי יש ביניהם הכרות או קשרים אחרים.

      כמו כן הוסיפה כי הנזקים הנתבעים מוגזמים מופרזים ואין קשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת. אולי כדאי, בשלב זה, לציין פרט 'שולי' והוא כי הנתבע חתם תוך כדי החלפת הפרטים במקום התאונה על מסמך בו הוא מודה באחריותו לתאונה, כך גם בהודעתו לחברת הביטוח שלו על התאונה וכך גם בבית המשפט.

      לתמיכה בטענותיו לעניין שעור הנזק לרכבו הגיש התובע גם חוות דעת שמאי. לעומתו, הציבה חברת הביטוח "סוללה מרשימה" של מומחים, הכוללת לא פחות משני שמאים ואף חוקר מטעמה. מסתבר למרבית המזל, כי ביה"מ לא ממש התרשם וכי שופטינו אינם קונים כל תיאורית קונספירציה אשר חברות הביטוח מנסות למכור להם.

      "המבוטחים רמאים"

      החוקר מטעם חב' הביטוח הגיש דו"ח חקירה ממנה עלתה מסקנתו המלומדת כי המדובר "בתביעת מרמה", היות וגרסת המבוטח - הנתבע - אינה סבירה כביכול. לדעתו עולה מחומר החקירה כי קיים קשר עסקי בין הצדדים וכי הם חברים קרובים ונחשבים כבני בית אחד ואף יש קרבה משפחתית ביניהם.

      במהלך חקירתו בבית המשפט חזר החוקר והדגיש כי המדובר בתביעה שקרית ואין כל סיכוי שהתאונה תקרה כלל. להוכחת "שקריות התביעה" נסתייעו חברת הביטוח והחוקר מטעמה אף בעדות בן דודו של התובע אשר הודה כי הוא מסוכסך עימו מזה 8 שנים עד כדי תלונות ההדיות במשטרה ולמרות שאין לו כל מידע ספציפי על התאונה הרי הוא העריך (כן, קראתם נכון, "העריך"!) שהתובע והנתבע מפברקים את התאונה. נשמע לכם דמיוני? לצערנו זו המציאות שנעשה כאן ניסיון ליצור.

      בית המשפט מפריך את טענות ה"מומחים"

      בית המשפט דחה מכל וכל את עדות החוקר שמטעם חברת הביטוח. בית המשפט קבע, כי עדות זו אינה סבירה ואינה מהימנה "וזאת בלשון המעטה". החוקר חיווה דעתו לעניין סבירות קרות התאונה ונסיבותיה – תחום שלכל הדעות אינו במומחיותו. ההנחות העובדתיות שבבסיס מסקנתו ה"מקצועית" לא רק שלא הוכחו אלא אף הופרכו במהלך המשפט.

      בנוסף, "ממצאיו" של החוקר בכל הקשור לקשרים המשפחתיים והעסקיים והגדרתם של התובע והנתבע כאנשים רמאים המפברקים תאונות דרכים – הופרכו כליל, לרבות על ידי העד ה"בלתי תלוי" בן דודו של התובע. מעבר לכל זאת, קובע בית המשפט כי החוקר הינו בעל אינטרס ומעוניין בתוצאות המשפט וחוות דעתו לוקה בחוסר אוביקטיביות. פגם נוסף בחוות דעת החוקר עליו הצביע ביה"מ היה כי החוקר לא דבר אמת בטענתו כאילו חקר את אחיו של הנתבע.

      עוד יצא קצפו של בית המשפט על העובדה כי החוקר הרשה לעצמו לשים עצמו כשופט ולקבוע שהמדובר בתביעת מרמה תוך שהוא "פוסק" בהליך. ובמילותיו של בית המשפט עצמו: "אין להכביר מילים, כי עדות זו הינה פסולה בתכלית ומנוגדת לדין".

      לא סתם הארכנו ברשימת הפגמים שמצא ביה"מ בחוות דעת החוקר ובעדותו בפניו. מבקשים אנו כי תשאלו עצמכם, כמה אנשים "הורשעו" כרמאים וככאלה שביימו תאונות על בסיס חוות דעת שכאלו?

      סוף דבר

      אף לעניין שעור הנזק, דחה בית המשפט את חוות דעת מומחי חברת הביטוח. לגבי אחד מהם – שמאי, הסתבר כי חוות דעתו מבוססת על תצלומים וכי כלל לא בדק את הרכב לאחר התאונה. השמאי השני מטעם חברת הביטוח טען כי הנזקים הנתבעים כלל לא נגרמו בתאונה. עם זאת, הודה בבית המשפט כי כלל לא בדק את כלי הרכב המעורבים בתאונה וחוות דעתו מבוססת על "הודעות, תמונות וכל מיני ראיות ממקור שני". הוא לא יצא למקום התאונה ולא ביצע מדידות ושחזור, והוא אף אינו חוקר תאונות דרכים מוסמך. ממילא, לא לקח בחשבון משתנים חשובים כמו מהירות כלי הרכב בזמן התאונה, שיפוע מקום התאונה וכו'. הדברים מדברים בעד עצמם.

      כרגיל, חברת הביטוח "יוצאת בזול:: לא נוכל לסיים מבלי שנבחן, כהרגלנו, האם הסאגה הזו - במהלכה הוקעו על ידה גם התובע וגם המבוטח שלה כאילו הם רמאים - הייתה משתלמת מבחינת חברת הביטוח. התשובה, גם זאת הפעם – חיובית בהחלט. חברת הביטוח חויבה אך ורק בהפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד התאונה (כשנתיים).

      חדש: הוראות חדשות לטיפול בפניות מבוטחים

      נפנה את תשומת לבכם לכך, שהמפקח על הביטוח הוציא לפני ימים ספורים (31.8.09) חוזר גופים מוסדיים הנושא כותרת: "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור", הכולל אף שני פרקים שלמים המתייחסים למומחים: פרק ט' – "בירור תביעה בעזרת מומחה", ופרק י' – "חוות דעת מומחה". מובן כי התרחשויות פסק דין זה נוגדות להוראות חוזר זה. לצערנו, נכנע המפקח על הביטוח ללחצן של חברות הביטוח ודחה מועד כניסת החוזר לתוקף ליום 01.01.2011 – על הוראות החוזר ותוקפו נדון בהרחבה בכתבה נפרדת, אך נאמר מעתה כי הוראות החוזר ראויות לקריאה והפנמה שלכם – שכן הן מהוות גם היום נורמות חוקיות מנחות ומחייבות.

      *הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח

      מרגישים שפגעו בכם? פנו אלינו

      במידה וגם אתם סוברים כי נעשה לכם עוול על ידי חברת הביטוח או על ידי כל גורם ממסדי אחר, פנו אלינו באמצעות תיבת הפניות "כתבו לנו" בוואלה! רכב וננסה לסייע לכם.