הצד האפל של הקורקינט

אורן, סטודנט למחשבים בן 24 מתל אביב, החליט בעצת הקואצ'ר שלו כי עליו לצמצם משמעותית את הוצאותיו הכספיות. זה אילץ אותו להיפרד בלב כבד מהאופנוע שלו ולעבור לכלי תחבורה יעיל וחסכוני – קורקינט ממונע. רצה הגורל ולפני כשנה, בשבריר שנייה של חוסר תשומת לב, פגע אורן בהולך רגל עת חצה על הקורקינט שלו את רחוב המסגר. נזקי התאונה הם שבר בידו ובשתיים מצלעותיו של הולך הרגל שנזקק לטיפול רפואי ממושך. אורן יצא מהתאונה בזול יחסית ונותר עם שתי אצבעות שבורות בלבד.

לפני כחודשיים, קיבל אורן מכתב מעו"ד של הנפגע ובו דרישה לתשלום פיצויים בגין התאונה, סכום בגובה 560 אלף שקלים, לא כולל שכר טרחה. לצערו של אורן, הקורקינט שלו אינו היה מבוטח בביטוח חובה, עובדה אשר ככל הנראה תגרום לו לעבוד שנים רבות לצורך תשלום הפיצויים לנפגע.

ומדוע אורן, טיפוס אחראי ומחושב, לא ביטח את הקורקינט שלו בביטוח חובה? כי במציאות של ישראל שנת 2009, אין לו ולעוד אלפי רוכבי קורקינט אחרים את האפשרות לעשות כן.

במדרכות הערים הגדולות בישראל נעים לאחרונה אלפי קורקינטים ממונעים, אשר הפכו להיות חלופה משמעותית לאמצעי תחבורה סטנדרטיים. לצד היתרונות המשמעותיים - הקטנת עומסי התנועה והפגיעה הנמוכה יחסית באיכות הסביבה, הולכת ומתבהרת תמונה עגומה. רבים המקרים בהם מעורבים הרוכבים בתאונות דרכים במסגרתן הם נפצעים וכן הולכי רגל ונהגי מכוניות אחרות, שנאלצו לסטות ממסלולם בשל רכיבה פרועה מצידם.

המשמעות הכלכלית של פגיעה פיזית בגופו של אדם הינה רבה. עלות הטיפול הרפואי לאחר קרות תאונת דרכים יכולה להאמיר בקלות רבה לכדי עשרות, מאות אלפים ולעיתים גם מיליוני שקלים. המדובר בסכומים נכבדים אשר סביר להניח שלא נמצאים בכיסם של רבים מרוכבי הקורקינטים, שאינם מפנימים את העובדה כי בעת פגיעה בגופו של זר ברשלנותם, הם יאלצו לשאת בחובת הפיצוי אשר עלולה למוטט אותם כלכלית. ומדוע רק הם יאלצו לשאת בחובת הפיצוי? היכן חברות הביטוח?

בכל הנוגע לקורקינט ממונע חשמלית, הרי שלא מדובר בכלי רכב מנועי אשר חלה עליו חובת ביטוח חובה וכאמור, במקרה של פגיעה ברשלנות בגופו או ברכושו של זר, צפוי הרוכב להיפרד מסכומים נאים הן בשל גובה הפיצוי שייפסק נגדו והן בשל העלויות המשפטיות הכרוכות בייצוגו בבית המשפט לרבות שכר טרחת עו"ד של התובע.

אך מה באשר לקורקינט המונע על ידי מנוע בנזין? פסיקת בית המשפט למעשה קבעה בכל הנוגע לקורקינטים ממונעי בנזין, כי הם אינם נכנסים תחת ההגדרה "קורקינט" וזאת מפאת חריגתם מהתנאים כמו למשל מהירות. משכך, הופך קורקינט בנזין להיות רכב מנועי בהגדרתו. אולם, מאחר ומדובר ברכב מנועי אשר אינו בעל רישוי לנוע על הכביש, אין חברת ביטוח שמסכימה לבטחו בביטוח חובה. לצורך ההשוואה, אקבילו לאופנועי מוטוקרוס אשר אינם חוקיים בישראל ושבדרך כלל מוברחים בחלקים מחו"ל או מאולתרים, שנעים בשטח ללא שהם מבוטחים בביטוח חובה.

מבחינה ביטוחית, במקרה של תאונת דרכים לא יתאפשר לרוכב הקורקינט לתבוע את חברת הביטוח, שכן אינו מבוטח. ובאשר לתביעה כנגד הולך הרגל? הרי שהרוכב ידרש להוכיח כי זה התנהג כהולך רגל לא סביר, חובת הוכחה אשר לא קל לעמוד בה כלל וכלל.

עד שיימצא פיתרון שיאפשר לחברות הביטוח להעניק כיסוי ביטוחי לכלים אלה, מוטב לכל הרוכבים בין אם בכלי ממונע בבנזין ובין אם חשמלי, לנהוג במשנה זהירות. האטו בקרבת מעברי חציה וחלילה אל תשכחו את המשמעויות הדרמטיות שכרוכות במעורבות בתאונה ללא שיש מבטחת שעומדת מאחריכם.


* הכותב הוא עו"ד מומחה בדיני ביטוח ונזיקין ממשרד 'צבי יעקובוביץ' ושות'