פיצוי? לא כל כך מהר

אורי, חייל ששירת בפלס"ר גבעתי (השם המלא שמור במערכת), היה מעורב בתאונת דרכים בעת שיצא מבסיסו ברכבו הפרטי, שבעקבותיה נגרמו לו פציעות קלות. אורי שחלם כמו חיילים רבים על הטיול הגדול בהודו לאחר הצבא, סונוור מהעובדה שחברת הביטוח הציעה לו פיצוי בגובה 10,000 שקלים. מדובר בסכום הגבוה באופן דרמטי מהמשכורת אותה קיבל כחייל סדיר "ושיכול לסדר לו את הטיול", מבלי שיידרש לעבוד עבור כך, אף לא יום אחד. מבלי שיקדיש מחשבה מרובה, החליט אורי להיענות להצעה לפיצוי, ארז את מיטלטליו וטס לגואה.

בתום הטיול, כעבור שנה, חלה הרעה במצבו הרפואי של אורי והוא נאלץ לעבור סדרת ניתוחים ברגלו, עובדה אשר גרמה לו לאבד זמנית את כושר עבודתו מעבר לסבל הרב שכרוך בהליך הרפואי. משפנה למשרד הביטחון בבקשה שיפצה אותו עבור הסבל הרב והנוסף שנגרם לו, נענה בשלילה. רק אז הוא הבין את המשמעות של ההחלטה הפזיזה שקיבל: על התובע לבחור במסלול תביעה אחד - נגד חברת הביטוח או נגד משרד הביטחון, ובמידה ותבע את חברת הביטוח בגין התאונה וקיבל פיצויי כספי, הרי שלא יוכל לחזור בו ולא יכול להגיש תביעה נוספת נגד משרד הביטחון גם אם תהיה החמרה קשה במצבו הרפואי והפיצוי שקיבל אינו משקף ועונה לצרכיו הבסיסיים שכן לא ניתן לקבל כפל תשלומים או פיצוי כפול.

דוגמה מצערת זו, הינה אחת מיני רבות. חיילים רבים שנפצעים בתאונות דרכים במהלך השירות הצבאי, נוטים לא פעם לקבל החלטה פזיזה ביחס לגורם אליו הם פונים בבקשה שיפצה אותם עבור נזקיהם. לרוב, סכום הכסף "הגבוה" שמוצע להם חורג באופן דרמטי מהסכום אותו הורגלו לקבל כחיילים וגורם להם כאמור, להסתנוור ולקבל החלטה שמקרים רבים מתגלה כשגויה, ללא שתהיה להם היכולת לתקנה. המשמעות של העניין הינה הפסד של כסף רב, לעיתים עשרות אלפי שקלים ואף למעלה מכך. בהתאם לכך, מומלץ מאוד שלא להסתנוור מהסכום שמוצע כפיצוי לאחר התאונה ולבחון את הנושא באופן מעמיק.

להלן, שורה של היבטים שיש לקחת בחשבון בעת שבוחנים את האפשרות לקבל פיצוי לאור תאונת דרכים שארעה במהלך שירות צבאי:

בכל הנוגע לתביעה מול חברת הביטוח, הרי שאין מוטלת על התובע האחריות להוכיח מי גרם לתאונה. זה יהיה זכאי לפיצוי כספי ללא קשר לשאלת האשמה, וללא קשר לשיעור נכותו, בעוד שלפי חוק הנכים יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התאונה למצב הרפואי וגם אם תקבע נכות צמיתה מ-10% ומעלה יהיה זכאי התובע לקבל מענק כספי. כאשר הנכות פחותה יותר מ-10%, לא תזכה אותו בכל פיצוי.

בנוסף, בהתאם לסעיף 9 לחוק הנכים, הרי שאם נפגע התובע בתאונת דרכים ופציעתו נגרמה עקב התנהגות רעה וחמורה, הרי שקצין התגמולים רשאי לדחות את תביעתו בגין שנהג במהירות מופרזת או שלקח את הרכב ללא רשות.

היתרון הבולט של תביעה נגד חברת הביטוח הינו קבלת פיצוי כספי בכל מקרה וללא קשר לשאלה אם נותרה נכות צמיתה וכמובן שבמידה ונותרה נכות צמיתה הרי שהנפגע יוכל לקבל סכומים גבוהים ומפתים, תלוי כמובן בחומרת הפציעה.

בתביעה נגד משרד הביטחון לעומת זאת, אין המדובר בסכומים חד פעמיים גבוהים וזוהרים, אולם מדובר בהכרה עקרונית לכל החיים, כאשר הנפגע יכול בכל עת לשוב למשרד הביטחון ולפנות לוועדות הרפואיות בטענה שישנה החמרה במצבו הרפואי, ככל שתהיה.

בנוסף, בהתאם לחוק הנכים, הרי שאגף השיקום אחראי לשיקומו של התובע מבחינה טיפולית שיקומית כלכלית וכל בחינה אחרת והנפגע יהיה זכאי להטבות לכל ימי חייו כגון: טיפול רפואי, הנחה במסים, לימודים גבוהים לו ולילדיו, בית הבראה, רכב רפואי וכדומה.

מעבר לאמור, הרי שבתביעה נגד חברת הביטוח, גובה הפיצוי תלוי בשכרו של התובע לפני התאונה ואילו בתביעה נגד משרד הביטחון הסכומים זהים לכל הנפגעים ואין חשיבות לשכרו או לעבודה של הנפגע לפני התאונה.

בסופו של דבר, אין ספק כי מבחינת הכיסוי הביטוחי, הרי שמשרד הביטחון נותן את הכיסוי הטוב ביותר מכל הבחינות למשך כל ימי חייו וככל שהפגיעה בתאונה קשה יותר, הרי שעדיף בדרך כלל לתבוע את משרד הביטחון. לעומת זאת, כאשר מדובר בפגיעה קלה אשר לא הותירה נכות צמיתה ולא אמורה להיות החמרה בעתיד במצב הרפואי, הרי שעדיף לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פיצוי כספי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד ג' וכדומה.

בכל מקרה, ייעוץ והכוונה נכונה על ידי מומחה רפואי ועורכי דין המתמחים בעניין יכולה למנוע טעויות גורליות ובלתי הפיכות. על הנפגע להתייעץ ולבדוק היטב עם מומחים, בטרם יקבל החלטה, שכן החלטה פזיזה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעתידו.


* הכותב הינו עו"ד מומחה לתביעות נגד משרד הביטחון ובייצוג נכי צה"ל