חופש הבחירה

צילום: דייב שחר
עריכה: בת גולן

חשש עבר עלינו לפני הפגישה עם הלוגאן MCV. היצירה הזו של החברה הבת של רנו לא השאירה רושם חיובי בזמן ההשקה המקומית. ארון מתגלגל עם עיצוב גמלוני מתוך מאה חשוכה, אף פעם לא עושה נעים לאף אחד. אבל זה לא הסיפור האמיתי, כי הסיפור הוא שלמרות העיצובים המזעזעים האלו, בארצות מתפתחות אוהבים מאוד את דאצ'יה. מכונית זולה ופשוטה שמזיזה אנשים מכאן לשם בלי הרבה חוכמות. במרוקו היא אף נחשבת ללהיט היסטרי לאחר שהתושבים החליטו להתנתק ממשוש חייהם - פיג'ו 404, ולהחליף אותה בלוגאן MCV. אם רק הייתם יודעים כמה היה קשה להם.

ההיסטוריה של דאצי'ה בישראל בסוף שנות ה-80 לא השאירה את חותמה. את התאומה דלתא 88 זוכרים? יפה. אז מה השתנה בחשיבה במרוצת השנים? ובכן, בתום שני עשורים החלטה של יבואנית רנו לישראל 'קרסו' להשיב את הלוגאן הפכה מציפייה דרוכה לבהלה. אחרי שב-2005 הלוגאן סדאן - "מכונית 5,000 היורו", התעופפה באוויר במהירות של 65 קמ"ש בהתחמקות ממכשול תחת מבחניו של ארגון ADAC וליקטה 3 כוכבים במבחני הריסוק, נפל הפור, והעסק נדחה בכמה שנים.

4 שנים אחרי המבוכה, יש לנו פגישה נוספת עם לוגאן קצת אחרת – MCV. סוג של גרסה "אובר" תכליתית במרכב סטיישן גבוה - או מיניוואן רך אם אפשר לכנותה כך. כשהושקה בישראל בתחילת השנה היא הגיעה אלינו רק עם תיבה ידנית ובאיחור של שנתיים אחרי חשיפתה. לאחרונה שדכו לה תיבה אוטומטית שאמורה לבסס תדמיתה בעיני ציי הרכב, ואולי לדרבן משפחות ברוכות ילדים להגיע ולבדוק על מה המהומה. היות ואת הגרסה הידנית ייקנו פה רק עזי-מצח, לקחנו את ברירת המחדל הפופולארית. יחד איתה, יצאנו לבדוק מה קורה כשמעדיפים משהו אחד ברור, ומתעלמים מכל מה שיש מסביב.

הרקע העיצובי של ה-MCV מגיע מהלוגאן סדאן, וזה הדבר הראשון ששמים לב אליו כשמתקרבים אליה ובוחנים את התפאורה החיצונית. אם משקללים את פערי הזמן הרווחנו תצוגת אופנה מבוקרשט שנראית כמו הבלחה משנות ה-80. החזון של רנו שאומר "מכונית לכל פועל" אכן מגשים את הנבואה. הפועלים, אין להם עניין בדעת השכן, כי הרי לשכן החקלאי יש בדיוק אותו דבר ולעזאזל עם העיצוב. אז מה כן? לוגאן MCV היא הגרסה המתקדמת - זו שנותנת תמורה בעוד קצת כסף למעיזים לצאת מן העדר. אבל יצירתיות? השראה? משהו? תשכחו מזה. פונקציונאליות באופן הכי לא מחמיא שיכול להיות.


הצרה של ה-MCV נובעת מכך שהיא מחזיקה באותה נוכחות מבולבלת ובאותה הבעת פנים של "לא יודעת מה קרה פה" המוקרנת ממנה, בדיוק כמו בחלוצה. בכלל, יש כאן קרטוע בהרמוניה בין הקצוות. בתי הפנסים בחזית קטנים והגלישה למעלה אל עבר התקרה הגבוהה מתקמרת בגמלוניות.
בניגוד למה שקורה עם הלוגאן, מרכבי סטיישן יכולים להיראות נהדר אם מוצאם מאיטליה או גרמניה. נדיר למצוא ילידות מערביות שמתכערות במעבר בין תצורות ומרכבים. אולם, השילוב הזה בין צרפת לרומניה שהוליד את ה-MCV לא עלה יפה וברא מכונית גסה וסתמית. תתקשו מאוד למצוא נקודות אור בהופעתה הבנאלית והנשכחת.

הלוגאן רחוקה מלהיות צנועה במידותיה. בסיס הגלגלים שלה גדול ב-20 ס"מ בממוצע מכל משפחתית או סטיישן, היכן שהמספרים נעים באזור ה-2.70 מ'. שאר מידותיה מורגשות היטב ואף עוזרות לה לגרוף נקודות חיוניות במבחן. האורך מקצה לקצה כ-4.43 מ' הרוחב אומר 1.74 מ' של מרווח, והגובה לא גמדי – 1.62 מ'. כשנכנסים אל הקבינה מגלים בדיוק כיצד הכול מתורגם בחלל הנוסעים.

הכניסה אליה קלה מאוד, ומייד מרגישים בנוח על המושבים הרכים והרחבים. מבט סביב מגלה מסדרון עמוק הנמתח עד החלק האחורי שם ממוקמת השורה השלישית. תא המטען ב-MCVיתאים לכל הצרכים שלכם, כולל הובלת דירות או חילוץ חיות בר משטפונות. זאת כאמור בסיוע הגובה התמיר - אך בעיקר בשל הניצול הנכון של השורה השלישית הניתנת להוצאה. ביחד עם זו המרכזית המתקפלת אל עבר המושבים מלפנים, הנפח מתעמק אל גבולות נדירים בסגמנטים האלו.

בפועל זה אומר שבמצב רגיל הלוגאן מעמידה נפח הטענה של 700 ל', ועד 2,300 ל' כששתי השורות מקופלות. יש המון תאי אחסון, כולל מחסניות שתייה ליושבי השורה השלישית המתאימה גם למבוגרים גבוהי-קומה. שזה בהחלט לא משהו שכיח למצוא במכוניות מיניוואן-סטיישן מהזן המוגבל עם שבעה מושבים. לא פחות חשובה היא צורת הכניסה לשורה השלישית. לא מעט יצרניות מנסות להוריד או להפחית את העול הזה מכתפיי היושבים. בלוגאן זה אכן עובד כמו שצריך, ואת הרכינות המתעקמות של חוליות הגב מרגישים ממש בקטנה. מעולה.

כעת עברנו לבדוק מה קורה בסביבת הנהג. נו, מה נגיד? 'אולד ניוז'. ה-MCV נראית כמו קליאו B בת עשור, עם כל מיני פריטים משותפים ואיכויות משטחים שכבר שכחנו מהם, והם מבחינתם נטשו אותנו כבר מזמן – כמה פעמים ראינו את ידיות המחוונים האלו? התוצאה היא שהעיצוב הכללי חסר ברק ושגרתי, ממש כאילו ניסו לתרגם את השתיקה שבחוץ אל תוך תא הנוסעים.
גלגל ההגה גדול והלפיתה טובה, כך גם תנוחת הנהיגה הסבירה. הגישה לקונסולה השטוחה מעודדת תפעול מהיר מפני שכל הבקרות ברורות ואין זכר להצטעצעות מיותרת. לעומת זאת, בקרת המיזוג נמוכה מאוד ולא הכי נוחה לשימוש, ותפעול מערכת השמע (לא מקורית כמובן) מזכיר לנו ימים בהם עוד ציידו את המכוניות ברדיו-טייפ.

מאוד שעשע אותנו הניסיון של לוגאן להכניס קצת צבע לאזור לוח המחוונים. הרקעים הלבנים שבדרך כלל מוצאים את דרכם אל גרסאות ספורטיביות ממלאים היטב את האזור המתוחם. יחד עם צג מחשב הדרך הממורכז, שמחנו לראות שיש לאן להרחיק את המבט ולהסיטו מהדשבורד שלא מציע טיפה של עניין או בידור. אפילו מתגים מעניינים כדי להעביר את הזמן בולטים בחסרונם. בהיבט המפרטים, אל תצפו לקבל בלוגאן מתנות. מה שיש הוא הפשוט ביותר: 4 חלונות חשמל, מראות חשמליות, מזגן רגיל (מכאני), כוון ההגה נעשה רק לגובה והמושבים חסרים מנופי התאמה גמישים, על מנת להתיישב בצורה הנוחה והנכונה ביותר.

ה-MCV לא נבחנה במבחני הריסוק של איגוד הבטיחות האירופאי 'יורו-נקאפ'. אולם, בהתאם לכך שמדובר בגרסת סטיישן ללוגאן סדאן שכן רוסקה ב-2005, קשה לומר שה-MVC היא קונכייה עמידה בפני בתאונות. היא מצוידת בארבע כריות אוויר בלבד לנהג ולנוסע, אין לה בקרת יציבות (ESP והיא ממש זקוקה לאחת כזו) ובאספקטים הדינאמיים תזכו לגיבוי מערכתי בדמות מנגנון עזר לבלימה (EBA) וסיוע לבלימה (EBD), וכן מערכת ABS. את כרית האוויר של מושב הנוסע ניתן לנתק על ידי מתג בדופן הימני, ובשורה השנייה קיימים עיגוני איזופיקס תקניים. מאחור, חגורות בטיחות אינרטיות עם מגבילי עומס.

בסעיף האחזקה עולה כי הלוגאן אינה חורגת מסדרות הקהל הנפוצות. כך למשל טיפול תקופתי עלותו כ-620 שקלים כולל מע"מ. רצועת תזמון (טיימינג) יש להחליף פעם ב-4 שנים או כל 90 אלף ק"מ ועלות החלפתה כ-1,683 שקלים כולל מע"מ.

מי שמעורב בתאונת קלות, נספר כי החלפים מעט יקרים בלוגאן. מכסה מנוע נאמד ב-3,058 שקלים. פנס ראשי כ-626 שקלים ומראת צד ימנית כ-512 שקלים. כך מנתונים שמסרה יבואנית רנו לישראל 'קרסו'.

הלוגאן חמושה במנוע סדרתי של רנו בנפח 1.6 ל' 16 שסתומים בעל הספק של 105 כ"ס ב-5,750 סל"ד. שיא המומנט כ-15 קג"מ מופק ב-3,750 סל"ד. את מקומה של התיבה הידנית שמוצעת עם חמישה הילוכים, תפסה במבחן תמסורת אוטומטית מיושנת עם הילוך אחד פחות, כולל העברה ותפעול ידני ממוט ההילוכים. השידוך בין השניים מייצר פעולת יחידה טובה ולינארית ותגובת המנוע לדוושת המצערת, די תואמת את אופייה הנינוח של המכונית.



אפילו עם 1.4 טון, הלוגאן MCV אף פעם לא מרגישה כמו סחבה ספוגה, ומצליחה לצאת מהמקום למאה קמ"ש ב-12 שניות ולגרד את ה-170 קמ"ש בלי יותר מידי מאמץ – תלוי בעומסים וכמות היושבים באוטו. לפרקים חפוזים יכולה יחידת ההנעה המיושנת להשמיע את טענותיה בצורה מוגזמת בתנאים אתגריים - במקומות בהם היא מביעה מורת רוח מעליות טוחנות. על אף זאת, במצב ידני, התיבה מגיבה בזריזות מפתיעה בהשוואה לתיבות דומות או רובוטיות בנות אותו גיל ואפשר לקבוע שהפקנו הנאה מהאפשרות הזאת במצבים שדורשים התערבות ידנית. צריכת הדלק הממוצעת נעה בין 10 ל-11 ק"מ לליטר בנזין בתנאים מגוונים.

בכבישים מפותלים ה-MCV ממהרת לבקש שיניחו לה לנפשה. פעולת המתלים רופסת וגבשושית. הבלמים אמנם נחושים גם לאחר שימוש לוהט, ההגה ההידראולי מדויק יחסית ומעט כבד, אך החבילה הכוללת לא מצליחה להתמודד עם העברות המשקל החדות. הגובה של הלוגאן (מרווח גחון 16 ס"מ) משפיע לרעה אחיזת הכביש ומוטב להיצמד קרובים ככל שניתן לחלק השפוי של הסקאלה. היעדרה של בקרת יציבות גורמת לחלקה האחורי לאבד אחיזה ואלה עלולים להפוך בין רגע לפרועים ומסוכנים, בייחוד בכבישים חלקים או רטובים.

בסעיף הנוחות בהחלט נציין לטובה את שיכוך המהמורות בערים ובדרכים משובשות. שלישית השורות תשנע שבעה אנשים מבלי להעביר מסרים חובטים מהכביש בגלל אותה רכות אופיינית במערך המתלים והספוגיות הכללית. הלוגאן שומרת בצורה זו על נסיעה נעימה וחרישית במהירויות שיוט ואת השאון החודרני לתא הנוסעים היא משאירה לכבישים באיכות סלילה ירודה.

תג המחיר של מכונית המבחן עומד על 121 אלף שקלים. פער של 11 אלף שקלים בינה לבין הגרסה הידנית של ה-MCV שכנראה תכחד בצילה של האוטומטית. בתור חלופה משפחתית מן המניין, הלוגאן MCV סובלת מנקודת תורפה מאוד משמעותית - היעדרה של בקרת יציבות. נוסף על כך, התחושה הכללית היא של מכונית מאוד מיושנת שגילה מבצבץ מכל פינה וניכר בכל משטח פנימי קשיח ורעוע. יתרה מזאת, כשבוחנים אותה מול המתחרות הבודדות, נראה שבמרבית הסעיפים שנוגעים ליכולת וביצוע, הלוגאן נותרת ללא תשובה של ממש.

אולם, הלוגאן MCV מכה אותן בכל מה שקשור לשימושיות. כשפותחים את הדלתות ומשחקים עם סידורי ההושבה ומתרווחים, מגלים מיניוואן סופר תכליתי שמתאים להובלת נוסעים לטווחים גדולים וברוגע. אם זה מתאים לכם או לא, תחליטו בהתאם לצרכים שלכם. מי שאוהב לפרוס איברים ולספק למשפחה ים של מקום בין ערמות הציוד וצידניות המזון, בהחלט ימצא פה שותפה חיובית. אבל מי שמראש מגיע במטרה לעמת אותה עם מכוניות סטיישן או מיניוואן אירופאיות, צפויה לו אכזבה, בטח כשאנחנו עוד שנייה ב-2010.