"יום אחד מגיעים שלושה נשיאי מדינות לטקס הסיום של ראלי דרך המשי" נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, לא? - אבל זה בדיוק מה שהיה. נשבע לכם. ככה זה כשספורט מוטורי הוא לא מילה גסה, ככה זה כשמנהיגי המדינות מבינים שספורט מוטורי הוא מנוף כלכלי אדיר, ככה זה כשיש תרבות מוטורית מגיל אפס. ואז, בלוח הזמנים של שלושה נשיאים משלוש מדינות שונות, מופיעה בין כל הפגישות גם שורה קצת אחרת.
התעוררתם מהחלום?
'ראלי דרך המשי' בהופעת הבכורה שלו, הסתיים ביום שהיה בעיקר מופע ראווה ולא ממש סטייג' תחרותי. אבל, אם לרגע אחד מנסים לראות את התמונה הגדולה, מהר מאוד מבינים שהיה זה היום הכי חשוב במירוץ, בעיקר כי ניתן להבין ממנו על עתיד הספורט המוטורי בכלל - באזור הזה של העולם - ועל עתידו של 'ראלי דרך המשי' בפרט.
בשעה 11:00 בדיוק הגיעו נשיא רוסיה דמיטרי מדוודב, נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבאב ונשיא טורקמניסטן גורבנגולי ברדימוקמדוב אל המתחם המפואר שבנייתו הסתיימה אך לפני שעות ספורות. הצוותים המתחרים, צוותי הסיוע, אנשי המנהלה של הראלי וכל סגל א' של המדינה כבר נמצאים במקום. למי שלא בקיא ברזי המונחים המדיניים, נספר ש-"סגל א'" כולל את כל הנציגים הדיפלומטיים במדינה, את ראשי הצבא והמשטרה, את אנשי הדת הבכירים ועוד כהנה וכהנה מכובדים. ובקיצור טקס ממלכתי מלא. ואנחנו מדברים על סיום של מירוץ, כן?
הטקס החל. שלושת הנשיאים עולים אל בימת הנאומים, כל אחד בתורו. בהמשך, נציגי שני הצוותים המובילים מברכים את הנשיאים ומעניקים לכל אחד מהם מתנה מקורית קסדת מרוצים וסרבל נהיגה, עם שמו של הנשיא על כל פריט. או אז, עוזבים השלושה את גינוני הטקס ופונים לראות את רכבי המירוץ ולדבר עם הנהגים והמתחרים. בסיום, מוזנקים המתחרים אל הסטייג' התשיעי והאחרון, אולם נרגיע אותכם מיד ונספר כי מדובר בסטייג' מנהלי לחלוטין תוצאות הראלי נקבעו בסיום הסטייג' שנערך אתמול כזכור.
כחצי שעה לפני תחילת הטקס, בעודנו מחכים להגעת הנשיאים, פנה אלינו אדם לא מוכר בעברית צחה ושאל "אתם הצוות הישראלי, נכון?" לאחר שהשבנו בחיוב, חשף האיש חיוך רחב והציג את עצמו "קוראים לי שמי צור ואני השגריר הישראלי בטורקמניסטן". ברשותכם, אספר לכם קצת מהפרטים של מאחורי הקלעים: איריס, אשתו של הלל, לוקחת על עצמה בצורה קבועה את תפקיד החפ"ק (למרות שהיא נשארת מאחור) בכל מירוץ שכזה. תחת כובע זה, היא קיבלה החלטה לעדכן את אנשי משרד החוץ בדבר הראלי וספציפית את שמי צור, השגריר הישראלי. מפה לשם, השגריר שינה את לוח הזמנים שלו, הקדים טיסה, איחר פגישה וכיבד אותנו בנוכחותו.
SS9, לפרוטוקול בלבד
אורכו של הסטייג' התשיעי, מטורקמנבאשי לאשגאבט בירת טורקמניסטן, היה 580 ק"מ ומתוכם 24 ק"מ הוגדרו כספיישל, אולם ללא התחשבות בזמנים. טרם הכניסה לאשגאבט, נעצרו רכבי המתחרים לטובת שטיפת הרכבים. בית ספר שלם גויס למשימה והתלמידים שטפו את כל שיירת המכוניות והמשאיות באהבה רבה. בהמשך, הגיעה השיירה אל הטקס הרשמי אשר סגר את הראלי. רבבות אנשים, מירוץ קארטינג, הופעת ראווה של סוסי מירוץ ועליה מסורתית על הפודיום עם רכב המירוץ.
בהמשך הערב, בשעה 22:00, התקיימה ארוחת ערב חגיגית וטקס הענקת הגביעים למנצחים. המונח "ארוחת ערב" לא ממש משקף את המשתה המפואר שנערך במלון 'פרזידנט', אולם זו היתה ההפתעה הקטנה של הערב. כפי שאתם כבר יודעים, בהנחה שקראתם את הדיווחים הקודמים, רז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, סיימו במקום הרביעי בקטגוריה 1.2T (רכב אב טיפוס 4X4 דיזל) ובמקום התשיעי בדרוג הכללי של המכוניות. אולם, מה שחברי הקבוצה לא ידעו או שכחו היה שהנהלת המירוץ, המארגנת גם את הדקאר, מקפידה מאז ומעולם לעשות הפרדה בין הקבוצות הרישמיות (פולקסווגן לדוגמה) לבין הקבוצות הפרטיות. אתם יכולים לתאר לעצמכם את המבט על פרצופם של רז והלל את הללו נקראו לקבל את הגביע של המקום הראשון (!) בקטגוריה 1.2T של הקבוצות הפרטיות? השמחה בקרב הקבוצה הישראלית הרקיעה שחקים, הן בגלל הזכיה עצמה והן בגלל ההפתעה עצמה. רז התקשה במשך דקות ארוכות לעכל את העניין ויצא לעדכן בטלפון את גלית, אישתו, ולוודא עימה שלא מותחים אותו לאיזה תוכנית מצלמה נסתרת.
שמי צור השגריר, יחד עם עוזרו, שמואל שלם, הצטרפו לשולחן וחגגו את הזכיה. כוסות השתיה עלו פעם אחר פעם לקריאות "לחיים" והבזקי הפלאשים מהמצלמות הרבות לא פסקו לרגע. ואז, הגיעה ההפתעה האחרונה להערב. מארגני המירוץ ונותני החסות של ראלי דרך המשי העניקו פרס של 5,000 דולר לכל צוות שסיים את הראלי בנסיעה. בזה אחר זה עלו הקבוצות וקיבלו מעטפה סגורה. מחשש שהתוכנית עם המצלמה הנסתרת ממשיכה, פתחנו את המעטפה רק כדי לראות עשרות שטרות ירוקים עם דמותו של בנג'מין פרנקלין מתנוססת עליהם.
מתעוררים מהחלום.
בשעה שתקראו שורות אלו, חצי מהקבוצה כבר נחתה בישראל ובטח נמצאת במקלחת או במיטה, משלימה שעות שינה. על החצי השני מוטלת משימה תובענית ביותר החזרת צמד רכבי המירוץ ומשאית הסיוע לישראל. בעשרת הימים הקרובים, יבלו הללו שעות רבות על כבישי אסיה ואירופה, גומעים קילומטרים רבים בדרכם חזרה. "ומה השלב הבא?" אני כבר שומע את השאלה ובכן, אני מניח שתוך כמה שבועות יחלו המחשבות על הראלי הבא. ככה זה, מניסיון. להתראות בפעם הבאה.
* שני הצוותים מודים לספונסרים שבזכותם התאפשרה היציאה לראלי דרך המשי: פוינטר, טלפארמה, מולטיפק, ליוגב, נפתלי ניסן ובניו, תנועה מערכות מחשוב וניווט, גילת סאטקום, מוסך נגבה
.
