אופנוענים נגד נהגים

הדיון והסערה הציבורית שהתעוררו עם החלטת המפקח על הביטוח לייקר את תעריפי ביטוח החובה לרוכבי הדו גלגלי, ניערה את האבק מעל יריבות עתיקת יומין – היריבות בין נהגי המכוניות לרוכבי האופנועים. שילוב של שתי אוכלוסיות דומות אך שונות לגמרי בהתנהלותן - אלה שונאים את אלה, אחדים הורגים אחרים, אבל כולם צדיקים.

אין טעם לחפש כאן חלומות על סימביוזה בדרכים אה-לה מערב אירופה, לא בישראל לפחות. אנחנו הרוכבים סובלים בעיקר מהקלות שבה נוהגי המכוניות מזלזלים ומסיחים את דעתם מפעולת הנהיגה (התעסקות במזגן, במכשיר הרדיו, בדיבור בסלולארי או בסתם חולמנות). אלה במקרה הטוב מתעלמים מאיתנו ובמקרה הרע, מתעבים אותנו עד עמקי נשמתם או סתם דורסים אותנו או עושים עלינו פניית פרסה. תבדקו, לכל אופנוען עשרות סיפורי 'כמעט תאונה' בגלל נהגים ונהגות שלא מצאו את מקומם על הכביש.

אולי זה בגלל שאנחנו קטנים יותר, אולי זה בגלל שקל להרגיש ריחוק מחסר הפנים שמאחורי המשקף הכהה ואולי זה בגלל הצטברות רבת שנים של תסכול מנהיגה בפקקים, בעוד אותם זבובים דו-גלגליים מצליחים להשתחל בין טורי המכוניות (הדבר חוקי לגמרי בישראל), להגיע למעוז חפצם תוך דקות על מכונת הזמן האישית שלהם ולא עוצרים אפילו כדי להתבונן לאחור. אולי.

אנחנו רוכבי הדו-גלגלי שייכים למיעוט חלש. בזמן שעל כבישי ישראל נעים 104 אלף כלים דו גלגליים, נעות על כבישי ישראל כמעט שתי מליון מכוניות וכל מפגש 'אחד על אחד' בין שני סוגי כלי התחבורה, שלא לומר בהבדל אחוזים של 1 ל-20 בקירוב, יגמר כמעט תמיד לרעת הרוכבים. אנחנו כאן החלשים ועלינו החוק אמור להגן, כולל רשויות המס. האם זה הגיוני שרוכב קטנוע ישלם ביטוח חובה גבוה בהרבה ולעיתים אף כפול מזה של משאית סמיטריילר? מי מבין השניים מסוכן יותר על הכביש? אין טעם לענות, זו שאלה רטורית.

נכון הדבר שישנם מספר לא מבוטל של רוכבים בעייתיים שנראה כאילו שמים את נפשם בכפם ורוכבים באמת כמו משוגעים ולרוב גם ללא מידה נאותה של מיגון, אבל על כל אחד כזה, יש רבים אחרים שחמושים בטון וחצי פלדה, כריות אוויר וארבעה גלגלים. אל לכם לשכוח את העובדה שמרבית רוכבי הדו-גלגלי עושים זאת תוך הכרה מלאה של חוזקותיהם וחולשותיהם ואף לוקחים בחשבון (תמיד) את מידת הסכנה הכרוכה בפעולת הרכיבה. הכל כדי לא לבלות חצי מהחיים באיילון צפון.

חשוב גם לדעת ולזכור כי רוכב דו גלגלי במציאות התחבורתית כאן, לא 'נוסע מכאן לשם' אלא בעיקר 'שורד מכאן לשם' ולמרבית פעולות הרכיבה (עמידה ראשונים ברמזור, עקיפה מהירה, רכיבה במהירות הגבוהה ממהירות התנועה) משמעות הישרדותית, כי אם נהיה איטיים מכם, או אפילו אם ננוע באותה המהירות כמו שאר המכוניות שמסביבנו ונעמוד לפניהן ומאחוריהן ברמזורים, פשוט תעלו עלינו. נסו לשאול את עצמכם ולענות בכנות מתי בפעם האחרונה שמרתם מרחק מאופנוע או קטנוע שנסע לפניכם במהירות זהה לשלכם?

כל זה ועוד לא אמרתי מילה על ההכרה החובקת עולם לענף הדו-גלגלי ככלי תחבורה יעיל מאין כמוהו, על התועלת התחבורתית שהוא מביא לישראל הפקוקה, על קלות החיים בגוש דן דל החניה, על ההתאמה המושלמת לעולם שנעשה ירוק יותר ויותר (קטנוע ממוצע צורך בלי שום קושי כמעט ליטר ל-30 ק"מ) ועל החוויה האישית מההנאה מהרכיבה. כן, זה קצת מסוכן, אבל רק משום שלכולנו, לרוכבים ולנהגים יש יד ורגל בדבר.

אין לי בעייה עם רוכבי דו גלגלי שעוקפים אותי בכל רמזור. אתם יודעים מה, ההיפך הוא הנכון. תעקפו חבר'ה, אני אפילו דואג להשאיר לכם מרווח למעבר (גם בשביל שלא תורידו לי את המראה, אבל זה כבר עניין אחר). אם חושבים על זה לרגע, כל רוכב שנמצא לפני ברמזור יכול היה להיות מכונית ואז הפקק היה בלתי נסבל יותר ממה שהוא גם ככה ולא נכנס לעניין של זיהום אוויר או איכות סביבה. אבל...

הקלות בה הרוכבים על שניים מנכסים לעצמם את הרמזור, הופכת בלתי נסבלת ברגע שהופך האור לירוק. מכל כיוון יכול להגיח לפתע קטנוע/אופנוע שאופי נסיעתו עומד ביחס הפוך לאופן בו הוא מוגן. זגזוג בין נתיבים הוא עניין שכיח ומתנצל מראש אם אני הולך לפגוע בציבור שלם, אבל שליחים הם הגרעין העיקרי שמוציא את השם הרע לכל המגזר.

אלה בחלקם חושבים כי "הכביש שייך לאבא שלהם" ומקריבים את נפשם, תרתי משמע, בכדי להספיק להגיע לעוד לקוח אחד. חותכים, עוקפים, בולמים באופן פתאומי וכל "נהג קופסה" יכול להיזכר לפחות בפעמיים בהם כמעט "הוריד" רוכב רק כי הוא החליט (הרוכב) לעקוף בצומת בדיוק מהצד בו הווינקר פעל. ויש שעושים זאת גם מבלי שהשם 'סמי הזריז' כתוב על הארגז בישבנם.

דינו של רמזור נמצא גם בפקק. גם כאן יש להודות על ההפחתה בעומס התנועה לו תורמים הרוכבים, אך גם כאן אין להם די. מכל כיוון מגיח אחד אחר שלאורך 100 מטרים החליף נתיב יותר ממאתיים פעם. התנועה המתמדת שלהם מעלימה אותם לא אחת ממראות הצד במכונית ואת האשמה הם עוד זורקים אלינו, הנהגים, בקריאות גנאי.

ולא רק בעיר אתם עושים צרות ומילא אופנוע ספורט מסוקס שעוקף בכל צעקת אגזוז ממרומי ה-14 אלף סל"ד, אבל קטנוע 125 סמ"ק שתופס נתיב שלם על 80 קמ"ש?! זוז ימינה ותן למהירים ממך לנצל את יתרונם כפי שעשית אתה בדיוק לפני דקה. ואם נשים לב טוב, רוב הרוכבים גם אינם מוגנים כראוי – בניגוד למה שאתם חושבים, גופיית סבא לא עושה טוב לשרירים ולשיזוף כשאלה מתגרדים על האספלט שהטמפרטורה שלו בקיץ המקומי מגיעה גם ל-70 מעלות.

אז קחו את הרמזור, קחו גם את הפקק, אבל תשאירו לנו אנשי הקופסאות את הכביש. ותחשבו על זה, בסופו של דבר שריטה בדלת המכונית שווה לפציעה של בן אדם שבחר לרכב על שניים ולאכול את כל העוגה באותו הזמן. אם ככה, מדוע אתם מתפלאים שמעלים לכם את מחירי הביטוחים?