"כל מטאטא חדש, מטאטא טוב" אומר הפתגם המפורסם ובמרבית המקרים, כמעט שלא ניתן להתווכח עמו ולכן, השתדלנו, ממש התאמצנו לנצל כל רגע עם האיביזה החדשה ובסיומו של החודש הראשון איתנו, אחרי שהספיקה לבקר בכל קצוות המדינה יותר מפעם אחת, מד המרחק הספיק להראות לא פחות מ-10,250 קילומטרים נכבדים.
את החודש הראשון ניצלנו כמובן להסתגלות לרכב החדש ולחיים עמו: לדחוס לתוכו לפעמים משפחה קטנה לנסיעות בסופ"ש וטיולים מזדמנים - בהחלט אפשרי, גם עם שני מושבי תינוקות בזכות היכולת לבטל את כרית האוויר הקדמית בקלות, אך עם תכנון קפדני של מה נכנס לתא המטען (עגלה אחת, שני תיקים בינוניים), ומה לא (בעיקר מה לא). באופן אישי, ההסתגלות העיקרית מבחינתי הייתה השימוש ברכב בעל 4 גלגלים בחיי היומיום בגוש דן. הנסיעה בה הזכירה לי עד כמה שנאתי את פקקי הבוקר ואחר הצהריים (מינימום שעה לכל כיוון מחולון לתל-אביב) ועד כמה אני אוהב את הקטנוע שלי שנאלץ לחנות חסר מעש בחניית הבית.
13 קילומטרים לליטר, בקלות
מבחינת צריכת הדלק, האיביזה די מצדיקה לטעמנו את הצהרות היבואן אודות חסכוניותה. במרבית התדלוקים הצליחה האיביזה הזו לחשוף צריכת דלק של מעל ל-13 קילומטרים לכל ליטר, גם מבלי שנשתדל להשקיע מאמץ או הקפדה על נהיגה חסכונית. וכאשר השתדלנו לחסוך, הצלחנו לראות עמה גם צריכה של 15 קילומטרים לכל ליטר, בממוצע וזה בהחלט נאה.
לעומת זאת, כאשר בילינו זמן ממושך בפקקי התנועה באיילון ובזחילה אינסופית בדרך ז'בוטינסקי מפתח תקווה לתל-אביב ובחזרה, צללה צריכת הדלק לכדי 8 קילומטרים לכל ליטר. אך גם זה סביר בהתחשב באיטיות הנסיעה ובשימוש הקבוע במזגן בימים החמים.
שתי תקלות קטנות, תיקון מהיר אחד
קלקולים מכאניים לא היו לנו בחודש הראשון, גם לנוכח כמות הקילומטרים שנצברו. אולם, מייד עם קבלת האיביזה שמנו לב כי חגורת הבטיחות של הנוסע שמימין לנהג אינה מותקנת כהלכה חגירתה הייתה יוצרת סיבוב מיותר של החגורה. בשבוע השלישי למבחן גם מנגנון המתיחה של החגורה נחלש וזו נותרה רפויה עם יכולת מוגבלת מאוד להימתח חזרה למקומה בעת שחרורה.
בנוסף לכך, כשבועיים לאחר התחלת המבחן ארוך הטווח, כיסוי הפלסטיק של קורת הגג הקדמית בצד הנהג (קורה A) נשר פתאום במהלך הנסיעה. בדיקה עצמאית מהירה גילתה שזו תוצאה של התקנה לא מוקפדת כל כך של מיקרופון הדיבורית ברכב, שהגיעה יחד עם מערכת השמע (תוספת לא מקורית).
לאחר גילוי שתי התקלות, תיאמנו הגעה למוסך החברה לתיקונן. התיאום נקבע ל-29 בחודש ספטמבר, בשעה 10:00 בבוקר. וכך, בסמוך לסופו של החודש הראשון ניגשנו אל המוסך המרכזי הנמצא בבני ברק ושם הסתבר שלמרות שביצענו תיאום טלפוני אודות הגעתנו (כמו כל שאר לקוחות החברה), לא נמצאנו ברשימת המוזמנים. לא ברור מדוע.
אולם, למרות שלכאורה "לא נקבע לנו תור", תוך דקות ספורות ניגש אלינו נציג שירות שרשם את תלונותינו ורבע שעה אחר כך נכנס הרכב לבדיקה ותיקון. במוסך החברה פורקו הקורות - הקדמית שמאלית והימנית אמצעית (מיקומה של חגורת הבטיחות של הנוסע). הקורה הקדמית קיבלה קליפסים חדשים (שנשברו ככל הנראה בעת התקנת הדיבורית) והיא קובעה למקומה באופן משכנע יותר. בנוסף לכך, החגורה המסובבת תוקנה על ידי פירוק קורת הצד האמצעית ימנית והוחלט להזמין מנגנון חגורת בטיחות חדש וזה יותקן בקרוב, גם למרות שבעת הביקור במוסך, לא נראו בעיות במתיחת החגורה.
בסיום התיקון, בוצעה באיביזה שלנו סריקת תקלות ממוחשבת (לא נמצאו תקלות) והיא הועברה לרחיצה ואנחנו המשכנו לעמדת השחרור. שם נמסר לנו משום שהרכב נמצא באחריות היבואן (שנתיים אחריות מלאה), תיקון ליקויים מסוג זה נעשים ללא חיוב הלקוח. בסך הכל ארך הביקור שלנו במוסך 90 דקות, זמן סביר מאוד לטעמנו.
גם הצעת ייעול קטנה יש לנו למרכז השירות: אמנם ישנה אפשרות לגלישה באינטרנט באמצעות רשת אלחוטית במקום וכן גם קפה לסוגיו בחינם, אך מקום לשבת לא היה, מלבד מושב יחיד שהיה תפוס בקביעות. הוספת כיסאות או ספסלים לישיבה באזור ההמתנה של הלקוחות ואף מחוץ למתחם אולם התצוגה ינעימו את השהיה ויחסכו מהלקוחות את העמידה הממושכת או הישיבה על מדרכת החניה והאדניות.
ומה בחודש הבא?
קשה לדעת מה צופן העתיד, אך אנחנו נמשיך להרבות קילומטרים ואף נעשה מאמץ להגיע עוד החודש אל הטיפול התקופתי שמתבצע ברכב זה אחת לשנה או 15,000 ק"מ. אז תמשיכו לעקוב אחר הדיווחים החודשיים שלנו ואל תתביישו להגיד שלום אם אתם רואים אותנו בדרך.
