פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בחזרה לחיים - הסולסטיס חוזרת?

      הפונטיאק המסוגננת שנגנזה עם גסיסת החברה האם, תעשה קאמבק תחת כנפי חברת דה-לוריאן הפרטית. שמעת מקפליי?

      אחת התופעות היותר חיוביות בחברת פונטיאק בשנים האחרונות היא מכונית הרודסטר סולסטיס, כמוהה זלגו גם לישראל בכמויות נאות בחסות הייבוא אישי. אך בלא מוצא, נכנעה גם היא למכבש לחצים כלכלי בתוך ג'נרל מוטורס ונסתם עליה הגולל בתום כמה שנים של פופולאריות על הכבישים. את חטיבת פונטיאק כנראה שלא נראה יותר וגם לא את חטיבת סאטורן (העסקה עם פנסקה נפלה), אבל ייתכן שהסולטיס נחלצת משם עם עתיד באופק. הכיצד? בסיועה של חברת דה-לוריאן שחוזרת מהעבר לעתיד.

      בשלב זה, אין לאיש מחברת דה-לוריאן מושג כיצד לבנות מחדש את הסולטיס ואיך, אם בכלל זה מכניס את פונטיאק שנקברה לא מכבר לתמונה הכללית. על פי מקורות בחברה, התכנון הבסיסי יהיה להצמד לפורמט הנוכחי - כלומר מנועי טורבו מטעם ג'נרל מוטורס והכלאה ויזואלית בין העבר להווה בשילוב תזכורות למכונית המיתולוגית של דה-לוריאן, ה-DMC-12. פרט חלקי משורשיה אתם יכולים לראות באיור המוצג כאן.

      על אף שבהיבט עכשווי זה מצטייר כמו רומן שנועד לכשלון, לפונטיאק ולחברה הקטנה קשר הדוק מאז הקמתה של דה-לוריאן בשנות ה-70. מייסד החברה המנוח ג'ון דה-לוריאן היווה בורג מרכזי בתכנונה של הפונטיאק המשפיעה בהיסטוריית המותג, ה-GTO השרירית מעידן הזהב של GM. עם צבירת השנים בקונצרן הענק, התקדם במעלה סולם הדרגות עד לרמת שכר ריאלית שאיפשרה לו לעזוב האמריקנית ולהקים את החברה על שמו ב-1972.

      אחרי מספר אלתורים עם קונספטים מכוננים, הגיעה הפריצה הגדולה עם דגם ה-DMC-12, הלא היא אותה מכונית מפורסמת מטרילוגיית סרטי המדע בדיוני "בחזרה לעתיד". ה-DMC נולדה תוך שיתוף פעולה גלובלי בין קבוצת רנו-פיג'ו-וולוו, לוטוס, וסדנת 'איטלדזיין' ששמה חותמה על העיצוב. השלדה נעטפה פלדת אל-חלד, הדלתות נפתחו מעלה והמנוע האחורי של רנו בנפח 2.66 ל' ניפק במקור בסך הכול 170 כ"ס בשידוך לתיבות ידניות או אוטומטיות.

      להוציא עיצובה האופנתי, המכונית עוררה לא מעט תשומת לב, בפרט בהיבטים הדינאמיים שזכו לטיפול מסור מחברת לוטוס שהתעסקה ימים ולילות עם השלדה. אלא שלמרבה הצער תקינות אמריקניות הפחיתו את הספקה של ה-DMC ל-130 כ"ס, אשר פגמו בביצועיה באופן מהותי. זמן המיאוץ המקורי ל-100 קמ"ש למשל, עלה מ-8.8 שניות ל-10.5 ש'.

      דה-לוריאן הפיקה כ-9,200 מדגמי ה-DMC, כולם בין 1981 לשלהי 1982 – השנה בה נאסר המייסד על הפצת סמים אסורים בארה"ב. מעט אחר כך קרסה החברה לחלוטין והיום היא מתופקדת באופן פרטי בעיקר על ידי חובבים עשירים שעוסקים ברסטורציות או הספקת חלפים לבעלי ה-DMC12 המקורית. האם יש להם הממון להרים את הסולסטיס מהקרשים? כלל לא בטוח. על כל פנים, אולי מוטב להם ליצור קשר עם רוברט זמקיס, במאי סרטי חזרה לעתיד, אולי הוא יודע כיצד להחזיר גם מזומנים.