פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פגעת? המוסכניק שלך ישלם

      חברת ביטוח נדרשה לשלם על נזק שגרם מבוטח שלה שנמצא אשם בתאונה. אז היא טענה שנסע ברכב לא תקין ותבעה את המוסך שלו

      מעל בימה זו סקרתי בפניכם לא אחת את השיטות השונות של חברות הביטוח להתחמק מתשלום, בין אם זה תגמולים למבוטחים שלהן ובין אם מדובר בפיצויים לצדדים שלישיים. לאמיתו של דבר, הופתעתי אף אני לנוכח כושר ההמצאה הבלתי נדלה והמתחדש מעת לעת, כשקראתי את פסק הדין נשוא רשימתנו היום המהווה שכלול מסויים: גם אם לשלם, אז לקבל מיידית את כל הכסף בחזרה מגורם אחר. ממי? כבר נמצא.

      מישהו ישלם על זה. מי? לא חשוב

      רכבו של פלוני אחד נפגע מרכבו של פלוני מס' 2, שהיה מבוטח בחברת ביטוח. אז מה הבעיה אתם אומרים? לכאורה סטנדרטי שחברת הביטוח של פלוני מס' 2 המבוטח, תשלם לנפגע פלוני מס' 1. העובדה שמדובר בסך הכל בסכום נזק של כ- 6,500 שקלים כולל שכר טרחת השמאי של הנפגע, כפי הנראה חסרת כל משמעות עבור חברת הביטוח. אם נפחית את סכום ההשתתפות העצמית שהמבוטח שלה עצמה משלם בתביעה כזו, הרי אנו נשארים עם סכום נזק נמוך עוד יותר, המצדיק, לשיטתה כפי הנראה, שכירת שירותי חוקר ואף הגשת הודעה לצד שלישי (תביעה בתוך תביעה, בטענה כי אם חברת הביטוח תחוייב לשלם, הרי אותו צד שלישי צריך להשיב לה כספים אלו) כנגד... לא אחר מאשר בעלי המוסך אצלו תיקן פלוני מס' 2 (המבוטח) את רכבו.

      מה הקשר? כיצד ולמה הלכה חברת הביטוח כה רחוק? אף לבית המשפט לא היו הפתרונים.

      שיאים חדשים בהתחמקות?

      חברת הביטוח טענה כי תיבת ההילוכים נשמטה ונפלה לקרקע ולא ניתן היה לנסוע ברכב לאחר התאונה ומכאן הסיקה את טענתה כלפי בעלי המוסך שתיקן את רכב המבוטח (הוא הרכב הפוגע) שהוא-הוא האחראי לתקינותו המכנית בעת אירוע התאונה. אכן, דיברנו לא אחת גם מעל בימה זו על אחריות נותני השירותים המקצועיים בתחום הרכב לתוצרי עבודתם הנוגעים בבטיחות כלי הרכב והנוסעים והחשיבות הרבה שבנטילת והטלת אחריות זו. אבל, מכאן ועד לאמר כי אחריותו של בעל מוסך משתרעת על כל כלי הרכב המטופלים אצלו ועל כל הנהגים הנוהגים בהם ועל כל סוגי ההתרחשויות, טוב, איך לאמר – הדרך "קצת" ארוכה.

      בית המשפט קבע כי טענה זו כלל לא הוכחה. מדוע? כי כל שעשתה חברת הביטוח לצורך הוכחתה היתה הבאת עדות של חוקר אשר טוען כי המבוטח פלוני מס' 2 אמר לו שתיבת ההילוכים נפלה לקרקע בעת התאונה. מאחר והמבוטח עצמו לא התייצב למשפט, סירב בית המשפט ליחס משקל כלשהו לדו"ח החוקר בהיותו עדות שמיעה ובנוסף אף נתן אמון בעדות בעל המוסך שהכחיש את העניין.

      התובע ניצח, אבל מהסיבות הלא נכונות

      סופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה של הניזוק ודחה את תביעת חברת הביטוח כנגד המוסך. אנו סבורים כי התוצאה נכונה אך הנימוק שגוי – לדעתנו, גם אילו היה מתייצב המבוטח בעצמו לבית המשפט הרי שלא ניתן להוכיח עניין שבמומחיות באמצעות חוקר ביטוח.

      השאלות הבאות: מה היה הפגם בתיבת ההילוכים; מה הקשר בין תיבת ההילוכים (גם אם פגומה) לתאונה; מה הקשר הסיבתי בין עבודת המוסך לבין הפגם בתיבת ההילוכים דווקא במועד התאונה; מה תרומת ההתנהגות האנושית של הנהג לתאונה והאם התאונה היתה נמנעת – כל אלו שאלות הדורשות חוות דעת מומחה ואשר על כן בכל מקרה לא ניתן להוכיחן בדרך זו ובוודאי שלא במסגרת של בית המשפט לתביעות קטנות.

      האם משתלם לחברת הביטוח להפסיד במשפט?

      כמובן לא נוכל לסיים מבלי לבדוק, גם הפעם, האם התנהלותה של חברת הביטוח השתלמה והתשובה – בהחלט כן. הגם שחברת הביטוח גררה את בעלי המוסך לבית המשפט וגרמה לו מין הסתם הפסדים של ימי עבודה ואולי אף הוצאות משפטיות והצורך להגן על שמו המקצועי, לא חייב בית המשפט את חברת הביטוח בתשלום הוצאות לטובתו. ככה זה במדינת מצליח.


      * הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח