ב.מ.וו חושפת רעיון חדש-ישן בעיצוב מודרני - כלי תלת-גלגלי המכונה SIMPLE, סימול ל-Sustainable and Innovative Mobility Product for Low Energy consumption. בתחומיו טמונות תכונות מגוונות, לרבות השימוש האפשרי במערכת חשמלית שאינה פולטת גרם של זיהום אוויר לחמצן הסביבתי. האם יש לו עתיד, או שמא יבלה את ימיו מאחרי זגוגית ובריח?
הסימפל ממשיך (ולא יורש) את דרכו של האח הבכור 'קלבר', שהוצג לציבור ב-2005 ולמעשה נכנס לפיתוח כבר ב-2002 במיזם משותף עם אוניברסיטת ברלין. להבדיל ממנו, העיצוב של הסימפל נוטה לכוון כלי-רכב מאשר אופנוע, כאשר סידור ההושבה מספק מקום לשני אנשים בתצורת טאנדם רוכב אחד במרכז, השני מאחריו. שני היושבים מוגנים על ידי חופה מחוסמת העמידה בפני כל תנאי מזג האוויר ואינה רגישה לרוחות צד מטלטלות.
משקל הכלי כ-450 ק"ג ורוחבו בסך הכול 110 ס"מ. מנוע הבנזין (בהיצע גם אלטרנטיבת חשמל) מפיק כ-50 כ"ס ומערכת ההיגוי מגיבה אוטומטית לתנאי הדרך. כך למשל, אם נתקל הרוכב בכביש ארוך ומתעקל, ניתן לכוון את המתלים לזווית רכינה מותאמת בסיועה של בקרה אלקטרונית. אם לפתע חלה סטייה דרמטית במשקל והזנב פוסע החוצה (היגוי יתר), המערכת יודעת לזהות באופן עצמאי איבוד אחיזה ולתקן את הנעשה. פרט לכך, נתוניו עדיין מוסתרים, להוציא נושא התאוצה 10 שניות ל-100 קמ"ש מעמידה, צריכת דלק נמוכה העומדת על 33 ק"מ לליטר, ופליטת 50 גק"מ לאוויר.
עתידו של הכלי טרם גובש, מכוון שב.מ.וו נוטה לפתוח ולסגור את הברז בכל פעם שעולה על הפרק רכב ראווה לצורכי ניוד עירוניים. מה גם שהיא קבעה מקומו במוזיאון מייד אחרי שנולד. חשוב להזכיר כי בחודשים האחרונים הספיקה ב.מ.וו להקים חטיבה חשמלית ייעודית כשגולת הכותרת החזרתה האפשרית של האיזטה המיתולוגית לשורותיה כמכונית נטענת. חלק מבכיריה רמזו אף על סדרה 0 (חשמלית) או שדרוג הפרויקטים הנוכחיים ביניהם פרוייקט I, אלא שהכול נותר ללא עובדה ממשית בשטח. כנראה שגם הסימפל יתפקד בינתיים על תקן תעלול צרכני, ולא כרכב סדרתי.
ב.מ.וו רוכנת בניוטרל
12.10.2009 / 13:48