פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פסי ההאטה הופכים אקטיביים

      חברה מקסיקנית תחשוף פסי האטה חכמים שמגיבים למהירות המכונית בהתאם לצורכי הבטיחות. סוף למתלים מרוסקים?

      פסי האטה לא נמנים על אמצעי הבטיחות הפופולריים בקרב הנהגים. חלקם הגדול שוכנים היכן שלא צריך, לעתים בגבהים משתנים ועל הנזקים המכאניים קצרה היריעה מלספר. צד אחר של העניין הוא האפקט ההרתעתי - פחות מהירות שווה פחות סכנה להולכי רגל בחלקים מיושבים. יחד עם כך, נראה שלטובת ציבור הנהגים אין מענה של ממש. אולם מהנדס מקסיקני חושב שיש לו פתרון טכנולוגי שירצה את שני הצדדים.

      המתקן פותח על ידי תעשיות 'דקאנו' ממקסיקו ושוכלל על ידי אגף המכניקה של החברה. בסיס הפטנט נשען על זרוע משולשת שאינה צורכת חשמל, ומסוגלת להרים או להוריד את משטח הבלימה של פס ההאטה. כשהמכונית המתקרבת נוגעת בקצה החזיתי במהירות חוקית (50 קמ"ש), שתי הפלטות המרכזיות קורסות פנימה ומתירות למכונית לעבור בצורה חלקה. במידה והנהג נוסע במהירות מופרזת, פסי ההאטה נותרים בקומתם, הכול במהירות של שבריר שנייה.

      על פי ראש ענף הפיתוח אוליביה גונזלז, עלות הייצור לכל מתקן יחסית גבוהה – 1,500 דולרים. אולם בכל זאת הוא מקווה שהמדינה תקצה לו סכום להמשיך ולייצרם בקצב מסחרי. אורך חייו של פס האטה כ-10 שנים בממוצע ואחזקתו נאמדת ב-50 דולרים לשנה. להבדיל ממנו, האזרחים מביעים קצת פחות הבנה לעניין. "אני חושבת שייגנבו אותם, או שייפרקו אותם לחתיכות. המדינה פה לא שומרת על כלום". כך מרלנה רמירז ל-USA TODAY. עוד היא אומרת כי לעניות דעתה מוטב שיעיפו את מה שיש ולא יוסיפו על אלו הקיימים. כלל לא בטוח שהמשטרה המקסיקנית תתחבר לגישה הזו.

      על אף קיומם של פיתוחים דומים במדינות מערביות, בדקאנו טוענים שמערכת זו תפורה היטב למידותיה של מקסיקו. כוונתם היא שבמדינות דרום אמריקה היכן שכוחות השיטור מוגבלים בכוח אדם וממעטים לצאת למרדפי מכוניות, יש צורך באכיפת חוק פסיבית מסוג אחר – מחסומים, פסי האטה וכדומה. לצורך המחשת הההפרשים רק נבהיר כי במקסיקו ישנם למעלה מ-18 אלף פסי האטה הפזורים בתחומיה. במדינה כולה, 26 מיליון כלי-רכב.