פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הדיסקו מגלה עצמו מחדש

      לנד-רובר תולה תיקוות רבות בדיסקברי 4 החדש, גם אם מדובר עדיין בלא יותר ממתיחת פנים. יותר שטח או יותר פרימיום?

      "מה איכפת לנו. הכלכלה בעייתית אז למה שלא ננצל אותה". את המשפט הזה, בשפות שונות, אמרו לעצמם בשנתיים האחרונות בעלי תפקידים רמי הדרג בקרב יצרניות הרכב בעולם. התוצאה – מכוניות שמתהדרות בתואר "הדור החדש" כשלמעשה, אלה מתבססות בכבדות על הדורות הקודמים והכינוי "מתיחת פנים" מתאים להן יותר. רוצים דוגמאות? בבקשה: פולקסווגן גולף דור שישי ומאזדה 3 דור שני.

      מותג לנד-רובר הבריטי נמצא בשנים האחרונות במצב לא ידוע. אמא פורד שאימצה אותו לפני לא מעט שנים, החליטה לפתע כי הבן החורג לא מתאים לה ויחד עם יגואר (שני המותגים מנוהלים על ידי חברת אם אחת), מכרה אותו למרבה במחיר. והמרבה במחיר הוא תאגיד הענק מהודו טאטא, שיותר מישמח לראות את ההשקעה מניבה לו דיבידנדים בתקופה כלכלית לא בטוחה. אולם, מההצהרות האחרונות שעולות מהמזרח עתידם עדיין לא מובטח. את התקוות תנסה לנד-רובר לקיים על ידי השקת דור חדש לדיסקברי אותו פגשנו בהשקה מקומית בכבישי הגליל והגולן.

      כמו פולקסווגן ומאזדה, לנד-רובר הלכה אף היא עם התפישה החסכונית והסתפקה בשינוי קל במראה הדור המוחלף שהוצג ב-2004. אלא שבניגוד למותגים העממיים שהוזכרו לעיל, כאן מדובר במותג ששואף למצב עצמו כאיתן מול מותגי היוקרה, גרמניים בעיקר, ובמשך כל ההשקה לא פסקו נציגי היבואנית 'חברת המזרח' להשתמש במונח 'פרימיום'. אולם, סמנכ"ל השיווק רמי וקסמן לוקח את המיתוג לכיוון קצת שונה: "יש לנו את הרכב הכי ורסטילי". פוליטיקלי קורקט? המשיכו לקרוא.

      חדש (לא), חדיש (בערך) ומחודש (בדיוק)

      הסיפרה 4 בשמו של הדיסקברי מציינת באופן מופגן את מקומו באילן היוחסין של הדגם, אבל גם דיסקברי 3.5 הוא סוג של פשרה. מבט מקרוב מגלה כי היצרנית הסתפקה בנגיעות קלות לעיצוב החיצוני תוך הדגשת אלמנטים מסויימים ולא יותר מכך – גריל מעוצב המקנה לו פנים נעימים יותר למראה, תאורת חזית מעוטרת בעשרה לדים ופגושים חדשים. מעבר לכך, הכל נותר כשהיה.

      השינוי העיצובי הגדול נמצא בתא הנוסעים ורגע לפני היציאה לדרך אנו מעניקים לו קצת תשומת לב. הרצון להתמודד מול יצרניות הפרימיום גרר קונסולה מרכזית חדשה לגמרי סביבה נעשה שימוש במיטב החומרים (עור ופלסטיק רכים ונעימים למגע) כשגם איכות ההרכבה גבוהה מאוד. המתגים בקונסולה מחולקים בצורה הגיונית ונעימה לעין ולא נדרש זמן רב להסתגלות. שיפור נעשה גם בבידוד המסנן בצורה יעילה רעשי רוח וכביש.

      רשימת האבזור כמתבקש ממוצר פרימיום, כוללת מעט מכל טוב – הישבן מתרגל מהר מאוד לריפודי העור במושבים המתכווננים חשמלית (ידני בגרסת הבסיס) והאוזניים למערכת המולטימדיה היוקרתית מבית 'הארמן קארדון'. לגרסה הבכירה, HSE-3, נוספו אביזרי פינוק נוספים אולם הדובדבן נמצא במסך המגע הצבעוני – מערכת מצלמות היקפית המאפשרת לצפות בכל הקורה מסביב בעת חניה או נסיעה באזורים צפופים. מעבר לעניין הבטיחותי, בעיקר בנסיעת שטח, מדובר בגימיק נחמד שיעסיק אותך רק חשוב להתגבר על הדחף להסתכל לשם תוך כדי נסיעה.

      כמנהגו נוהג

      מתחת לכל המוזכר לעיל שוכנת פלטפורמת הדיסקו 3. בסיס הגלגלים נותר זהה - 288.5 ס"מ, כשהבדלים מזעריים נרשמים בשאר המידות בגלל השינויים הקלים בעיצוב. תא הנוסעים מרווח למדי להובלת חמישה נוסעים מבוגרים, כאשר שני מושבים מתקפלים מאחור מאפשרים הסעתם של שניים נוספים.

      קצת היה לנו קשה למצוא תנוחת ישיבה מתאימה ונוחה בעמדת הנהג, למרות כוונון הגה לגובה ולמרחק (חשמלי בגרסה הבכירה) ולא מעט כוונונים למושב. בנוסף, ברך ימין ליטפה את דופן הקונסולה, דבר לא צפוי ברכב בעל חלל פנים גדול כמו הדיסקברי. עוד כמה סנטימטרים בציר העומק (של ההגה, כן) היה פותר את העניין.

      מרווח הרגליים בשורה השנייה מספק בהחלט למבוגרים והגג הגבוה מבטיח שלא תהיה בעייה גם לראשיהם של גבוהים. כשעברנו לשורה השלישית גילינו מספיק מקום לרגליים כך שמבוגרים יוכלו למצוא את עצמם שם אך לא לאורך זמן בגלל ממדיהם הצנועים של המושבים. בשתי השורות ישנם פתחי מיזוג כאשר מאחור נוספה שליטה על מערכת שמע כולל שקע לכניסת אוזניות.

      חשוב לציין כי השימוש במושבים 6 ו-7 מצמצם באופן כמעט מוחלט את נפח תא המטען מ-1,260 ל-280 ליטרים כשהחלל שנותר מאפשר להעמיס מטען שרוחבו כמזוודה בלבד. מנגד, קיפול שורת המושבים השנייה תותיר נפח מכובד של 2,558 ליטרים.

      ובכל זאת

      השינוי הגדול בדיסקברי 4 נמצא מאחרי הגריל החדש – מנוע 3.0 ליטר V6 טורבו דיזל שמגיע מהיגואר XF. זה מתווסף למנוע ה-2.7 ליטר הוותיק (190 כ"ס, 44.8 קג"מ) ששיווקו ימשיך. את תפקיד הבנזין ימלא מנוע V8 בנפח 5.0 ל' (370 כ"ס, 52 קג"מ), אולם זה מיועד בעיקר לשוק האמריקני ובכל מקרה לא יגיע אלינו.

      ממנחת פיק יצאנו שמאלה, עוקבים בנאמנות אחר הוראות ה-GPS. יחידת הכוח החדשה מציגה 241 כ"ס ב-4,000 סל"ד ו-61.2 קג"מ ב-2,000 סל"ד ועל הנייר אורכת התאוצה ל-100 קמ"ש 9.6 שניות והמהירות המרבית היא 180. בפועל, נראה כי הדיסקו אינו חובב האצות פתע וזאת לנוכח משקל יבש של כ-2.6. עקיפות ביצענו ללא כל בעיה, אולם יש לקחת בחשבון שבמקרים כמו עלייה מתמשכת תידרש עוד שנייה או שתיים לסיימן כפי שנוכחנו לגלות בעלייה לחרמון (עוד אין שלג, אם אתם שואלים).

      פעולת המנוע חלקה ויחד עם בידוד רב עליו הקפידה לנד-רובר, הוא כמעט ואינו נשמע או מורגש בתא הנוסעים ברמה שיכולנו להישבע כי מדובר בלוגם בנזין. תיבת השישה הילוכים האוטומטית המוכרת ממשיכה לשרת גם את גרסה זו ולרשותה גם מצב ידני וכן מצב ספורט שדואג למשוך עוד קצת את המעבר להילוך הבא. בשורה התחתונה, פעולתו לא עקבית ובכל מקרה לא הרגשנו הבדלים מוחשיים בין המצבים.

      לנד-רובר שיפרה את צריכת הדלק ופליטת המזהמים במנוע החדש, אולם זה עדיין לא מספיק. בתנאי המבחן המגוונים צרך הדיסקו שלנו כ-7.6 ק"מ לליטר סולר בממוצע.

      הרווח בין השטח ליוקרה

      המעבר לדור המחודש הביא לשינוי קל בכיול מערכת מתלי האוויר של הדיסקברי. ככה זה כשצריך להתמודד על פלח שוק בו רכבי הפנאי מכוונים לאספלט – אודי Q7, ב.מ.וו X5 ואחרות. אלא שהרצון לשמור על יכולות השטח הגבוהות לא איפשר שינוי גדול מידי והדיסקו ממשיך להציג רכות מוגזמת תחת עומסים אפילו אם אלה קלים.

      כבישי רמת הגולן המפותלים שנבחרו עבורנו, הוציאו מהדיסקו הצהרה כי לא לכאן הוא נועד. אחיזתו באספלט גבוהה תודות לצמיגי כביש רחבים וחישוקי 19 אינטש, אולם המרכב נע ונד באופן לא נעים על מתליו. בכדי לשמור כי תכולת קיבתם של הנוסעים לא תצא החוצה בטרם עת, צריך לנסוע "על ביצים" ממש. החרטום צולל עם כל לחיצה על דוושת הבלם (ספוגית מאוד במהלכה) ופניות תגרומנה למרכב להציג זוויות גלגול מוחשיות. ההגה עצמו מרגיש מעורפל ולא תורם לחיבור בין הנהג, דרך הצמיגים, לכביש.

      רכות מתלי האוויר מסייעת לדיסקו לבלוע באופן יעיל שיבושים בכביש, אך החסרון הגדול מתגלה בכבישים גליים כמותם יש לא מעט אצלנו. המרכב מטלטל מצד לצד באופן לא נעים שמזכיר מכונית אמריקנית של השנים ההן. בסיכום סעיף זה, לא נראה כי הכיול החדש למתלים הניב משהו, בטח שלא סגירת פערים מהתוצרת הגרמנית.

      שומרת מסורת

      בחלקה התחתון של הקונסולה, בסמוך לידית ההילוכים, נמצא המפתח לחיים אחרים – בורר ה'טריין ריספונס' וסביבו שאר מתגי העזרים לנהיגת שטח. מאז ומעולם עמדו יכולות עבירות בראש סדר העדיפויות של לנד-רובר כך שציפינו גם כאן לקבל טעימה מכך.

      מסלול השטח שהוכן לנו היה יפהפה, אולם התאכזבנו לגלות שהוא לא מהסוג שמצריך בדיקה מעמיקה והתערבות של כל המערכות ובראשון ה'טריין ריספונס' המאפשרת התאמה אלקטרונית של מאפייני הניהוג לתנאים מתחת לגלגלים. בחברה מגלים כי היא שודרגה, בעיקר למען הנוחות, אך לא הצלחנו לבדוק עד כמה. את מעט המכשולים שנקרו בדרכנו ביערות הגליל, עבר הדיסקו ללא כל בעייה בעזרת ההנעה הכפולה הקבועה לבדה ונראה כי גם רכבי פנאי "מפונקים" יותר ומאותגרים פחות לא היו מתקשים בהם יתר על המידה.

      בהתבסס על היכולת המוכרת, וההצהרה לשיפור היכולות, נותר לנו להאמין שמומחי שטח יצליחו להפיק מהדיסקו הנאה רבה גם ובעיקר עם מכשולים קשים יותר, תוך השארת אבק לכל שאר המתמודדים בסגמנט. כמובן שיש לקחת בחשבון גם מתלי אוויר המאפשרים הגבהת מרווח הגחון מ-15 ל-28 ס"מ וזוויות גישה ונטישה של 36.2 ו-29.6 מעלות בהתאמה.

      בטיחות

      הדיסקברי 3 נבחן על ידי ה-EuroNCAP בשנת 2006 ומבחני הריסוק העניקו לו ארבעה כוכבים בהגנה על מבוגרים, ארבעה כוכבים בהגנה על ילדים וכוכב אחד בלבד בהגנה על הולכי רגל. לנוכח השמירה על מרבית המאפיינים, נסתמך על נתון זה עד אשר יערך ריסוק חדש לדיסקברי העדכני.

      בכל הקשור למערכות בטיחות, זוכות כל הגרסאות לסטנדרט גבוה הכולל שמונה כריות אוויר, מערכות עזר לבלימה, בקרות משיכה ויציבות, בקרת גלגול, בקרת ירידה במדרון ועוד. יש לציין כי מערכות אלה פועלות במשותף עם מערכת ה'טריין ריספונס' ותורמות גם לבטיחות בעת נסיעה בשטחים שונים.

      האמנם ורסטילי הוא המונח?

      הדיסקברי 4 אינו מהטובים בסגמנט. הוא אמנם זוכה לשיפור בכל הסעיפים של קודמו, בכלל זה שיפור באיכות החומרים והאבזור, אולם עדיין, את הנקודות הוא מאבד בסעיף התנהגות הכביש, תחום בו המתחרים מובילים. בכל הקשור לכבישי ארצנו הגליים, הנסיעה בו לא מהנוחות שיש ובעיקר כאשר הכביש מתחיל להתפתל. מנגד, בכל הקשור ליכולות שטח נסתמך על קודמו ומכאן שיתאים יותר למי שמבלה את זמנו הפנוי במקומות בהם מסתיימים שבילי קק"ל ובשאר הימים שומר על נסיעה רגועה בכביש המהיר ולא תר אחר כבישים מפותלים יתר על המידה.

      בכוונת 'חברת המזרח' למכור כ-150 יחידות מהדיסקברי 4 עד לסוף 2010 כשתג המחיר מתחיל ב-476 אלף שקלים עבור גרסת הבסיס בעלת מנוע ה-2.7 הוותיק וחמישים אלף שקלים נוספים ידרשו בעבור גרסת הבסיס למנוע ה-3.0 ל' החדש. מי שיבקש רמות אבזור ופינוק גבוהות יותר, יאלץ להפרד מ-565 אלף שקלים בעבור גרסת הביניים HSE-1 או 624 אלף שקלים עבור גרסת HSE-3 הבכירה.

      הדיסקו 4 אמנם התקרב מאוד לסטנדרט היוקרה שמכתיבות הגרמניות, אך נקודת התורפה שלו היא עדיין יכולת לא מספקת בכביש שתרחיק ממנו את מי שהתרגל לאודי Q7, ב.מ.וו X5 או מרצדס ML. מנגד, הוא מעניק הרבה יותר מקודמו למי שטיולי שטח ממלאים את זמנו הפנוי אך זאת ניתן יהיה למצוא גם בדגמים זולים יותר כמו מיצובישי פאג'רו או טויוטה לנד קרוזר המאובזרים פחות. מכאן שהדיסקו 4 נופל בין הכיסאות. הוא ורסטילי, השאלה מה חשוב לכם יותר ומה פחות.