אומרים שיופי מגיע על חשבון משהו אחר, ואכן באלפא-רומאו הקביעה הזו באה לידי ביטוי בשנים האחרונות בצורה מובהקת. החברה האיטלקית שבראה כמה מהמכוניות האקזוטיות ביותר למראה על האספלט מאז היווסדה, נתקלת בתקופתנו במחסום אקוטי שלא מתיר להופעתה לפרוע את הצ'קים על הכביש. אז מה עושים? פונים לבקשת עזרה מסדנאות השיפורים.
היום אנו במחיצתה של סדנת 'אוטודלתא' (Autodelta). חברה קטנה ופרטית שנולדה ב-1987 ואותה מנהל מהנדס בשם יאנו דליליאן. היזם החביב שאב את שמה מקבוצת המירוצים המיתולוגית בשנות ה-60 המוקדמות, ומאז חלם להמשיך את דרכה בצורה כזו או אחרת, ובתנאי שיעמוד בקו אחד עם אופייה האמנותי.
שתי המכוניות שתגענה אליו בקרוב לשיווק הן האלפא רומאו 159והאלפא בררה. אולם, בעוד הראשונה צלחה לא מעט מבחנים בציון גבוה, דווקא הבררה שגרפה תארים על ויזואליות נכשלה על הכביש (תודה כאמור ל-GM על כך) ולא הותירה רושם גם בתום 3 שנים על הדרכים הציבוריות. על כן, עמדה בפני דליליאן משימה לא פשוטה.
הבידול בין השתיים מתפצל בהתאם לייעוד. כלומר ה-159 חמושה מטבע הדברים במרכב סדאן למנהל הנמרץ, ואילו הבררה מצויידת במרכב קופה לגמישים שבכם שחותרים להשוות בין הלוק המוחצן, למכללים החבויים תחת המעטפת.
השיפור של אוטודלתא שמור אם כך בעיקר למנועים המשותפים המאוכלסים בחזית וכן למערכת המתלים. נפח של 3.2 ל' V6 בהספק סטנדרטי של 260 כ"ס צומח כאן ל-370, ומערכת ההנעה הכפולה (Q4) הושלה לטובת דפרנציאל מוגבל החלקה המפחית כ-100 ק"ג לערך ממשקלן.
בסעיף הביצועים מסרבת הסדנה לחשוף דבר בשלב זה (כולל המחיר), ומחזיקה את הנתונים עד להצגתן של המכוניות בחודש דצמבר בבריטניה. השערה כללית גורסת נתוני מיאוץ המגלחים לפחות שנייה בשיגור ל-100 קמ"ש מזמני היצרן (6.8) ותוספת של 15 עד 30 קמ"ש למהירות המקסימלית.
על פניו, אלפא רומאו תצא משערי מסדנת אוטודלתא נשכרת פעמיים, ועבור הנהגים זו אופציה נוספת שנעדרת ממדפיה של היצרנית ותמלא את הלב הירוק האלפיסטי בחום ובהנאה.
.