פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      צמיג תקין מציל (משלילת רשיון)

      שנה אחרי שנתפס נוהג ברכב בו צמיגים מסוכנים, נידון נהג לשלושה חודשי שלילה. לערעור הוא הביא אישור תיקון שנתן לו גיסו

      ודאי שמעתם לא אחת את הסלוגן שמנסים הגורמים הנלחמים בתאונות הדרכים להחדיר לתודעתם של הנהגים – "צמיג תקין, מציל חיים". יתכן שאי אילו מהנהגים שסברו כי הכוונה לחייהם של אחרים, ומשכך – אין צורך להתאמץ. עבור אותם אלו, שכנראה זקוקים לדרכי שכנוע אחרות, ואולי אנוכיות יותר, נדון הפעם בסלוגן: "צמיג תקין – מציל משלילת רשיון".

      פסק הדין בו אנו דנים היום הינו ערעור בבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה שם הורשע המערער (הנאשם) בכך שנסע ברכב שעליו נמסרה לו הודעת אי שימוש על ידי שוטר, שהוא בוחן תנועה, ובניגוד לתנאים שפורטו בהודעה על אי שימוש, בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

      הנאשם לא התייצב לדיון הראשון שנקבע בעניינו. בדיון השני, כשבית המשפט הודיע לו שהורשע בהעדרו, טען כי לא ידע שלרכב נמסרה הודעת אי שימוש. "תפס אותי שוטר בערב ואמר לי 'צמיגים אחוריים לא בסדר' וסידרתי אותם וחשבתי שנגמר כל העסק". הוא גם טען כי התייצב במשרד הרישוי כדי לקבל אישור על תקינות הרכב (אך מה לעשות והיה עליו להתייצב במשטרה?). והנה למדנו כי הנאשם סבר שעצירת רכבו ומסירת הודעה על איסור שימוש על ידי השוטר אינה אלא שיחת רעים חביבה, במהלכה הוחלפו דיעות בלתי מחייבות אודות מצב הרכב, ואם "סידר" את הצמיגים הרי שעשה כן בצורה וולנטרית לחלוטין.

      עוד הסתבר, כי באותה תקופה נתפס פעמים רבות בגין ליקויים ברכבו, אך לדבריו סידר אותם. הואיל וסטטיסטית, הסיכוי של אזרח מסויים להיעצר על ידי שוטר ולקבל הודעת אי שימוש הוא נמוך מאוד יחסית, נוכל רק לשער עד כמה המכונה בה נסע הנאשם ענתה יותר להגדרת "מפגע" מאשר להגדרת "רכב".

      "גיסנו" יסדר הכל

      בנקודה זו הסתבר (שוב) כי גם פרקליטינו וגם שופטינו רחמנים בני רחמנים, והם נעתרו לבקשת הנאשם לדחות את הדיון על מנת לאפשר לו להציג אישור בדבר תיקון הליקוי. אנו מבקשים להזכיר, כי הנאשם כבר נסע עם צמיגים לא תקינים וכבר סיכן את חייו וחיי אחרים, וכבר עברה כמעט שנה מאותו המועד (שלא לדבר על "נטייתו" לפגוש שוטרים המוסרים בידיו הודעות אי שימוש באופן "אקראי").

      ואכן, לדיון הבא, התייצב הנאשם עם אישור כי הצמיגים תוקנו אלא שהחתום על האישור היה... גיסו, והאישור נשא תאריך המאוחר בשנה למועד הדו"ח. למזלנו, התעקשה הפרקליטה להותיר את הרשעת הנאשם על כנה וכן דרשה לשלול את רשיונו של הנאשם למינימום של שלושה חודשים כפי שמחייב החוק במקרה של עבירה זו.

      בית המשפט לתעבורה קבע כי מדובר בעבירה חמורה, ומשכך אינו רואה מקום לקצר את פסילת החובה בעניינו של הנאשם. בהתחשב בכך שהמערער נוהג משנת 89' ולחובתו 14 הרשעות קודמות, נוכח מהות העבירה, עברו ומצבו הכלכלי, גזר עליו השופט קמא שלושה חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס.

      העונש חמור מידי. האמנם?

      בבית המשפט המחוזי חזר הנאשם ושטח את משנתו לפיה העונש חמור מדי, בפרט כאשר הוא עובד עם הרכב, שהינו הרכב היחיד בבעלותו, וכי פרנסת בני משפחתו ופרנסת פועליו קשורה ברכב זה. גם לקוחותיו מצפים לסיום הפרויקטים ונוצרה לו בעיה. גזר הדין לשיטתו חמור ביותר ופוגע בו, בעיקר מאחר שלא ידע שהוא נוהג בפסילה עד אשר תפסו אותו השוטרים והחרימו לו את הרכב למשך חודש. משפט המחץ בטיעוני הנאשם שסבר כי יסייע בעדו, אך לטעמנו הינו עצוב עד מאוד, היה כי – "הצמיגים היו חדשים והוא נוהג לתקן אותם אצל גיסו, כמקובל במקומותיו".

      ברשותכם, נחזור על זה לאט בכדי להיות בטוחים שהבנו: ב"מקומותיו" של הנאשם (בישראל? במקום אחר? מעבר להררי החושך?) "מקובל" לתקן צמיגים (ואולי גם את כל הרכב, "על הדרך"?) אצל הגיס. לא זכינו להוודע האם אותו גיס הינו בעל הכשרה כלשהי במקצועות הרכב והאם הינו אוחז ברשיון מוסך כנדרש ונודה על האמת כי נפתענו אף אנו לדעת, כי די במעמד "גיס" בכדי להיות כשיר ליתן שירותי תיקון לכלי-רכב. וכפי הנראה, כישוריו המקצועיים המצויינים של אותו "גיס" טרם הובנו כראוי, והמשטרה טעתה פעם אחר פעם עת עצרה את הנאשם ואף החרימה את הרכב.

      מי יציל אותנו מנהגים מסוכנים?

      בית המשפט המחוזי הותיר את העונש על כנו והוסיף וקבע קביעה חשובה ביותר, שאין לנו אלא להביאה כלשונה: "היותו של הרכב משמש לעבודת המערער ופועליו, ותלותם של הפועלים ושל משפחת המערער בו, אינן מהוות נסיבות מיוחדות לקיצור תקופת הפסילה. אדרבא, הסעת פועלים ברכב בלתי תקין עלולה לסכן אותם ואת כל המשתמשים בו, וצמיגים לקויים עלולים לגרום לתאונות הרות אסון".

      אמור מעתה – ריבוי נוסעים ותלות כלכלית ברכב בלתי תקין אינם עילה לקיצור הפסילה אלא דווקא להארכתה, שכן גדר האנשים שהרכב מסכן הינו רחב, והם מסתכנים בעל כורחם ואפילו ללא ידיעתם.

      אז מעישון פאסיבי כבר הציל אותנו המחוקק וגל של תביעות (חלקן אפילו על גבול המגוחך) הוגשו על ידי "מעשנים פאסיביים". ואילו אנו עדיין משוועים לכך שמישהו יציל אותנו אף מידם של אלו הנוסעים ברכבים בלתי תקינים ביודעין ובפרט מאלו המתקנים את רכביהם אצל "גיסם". וכמובן, גם מידי הגיסים.


      * הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח