מבחן: מיצובישי לנסר 1.5 ל'

מה הוא נפח המנוע המומלץ למכונית משפחתית? 1.6 ליטר? או אולי 2.0 ליטר? מה לגבי ה-1.5 ליטר? התשובה הרווחת וודאי תהיה ה-1.6 ליטר ואת זה ניתן להוכיח על פי הנוף המוטורי החדגוני בישראל. אבל האם אנו באמת פתוחים לרעיונות חדשים ולנפחים חריגים?

יבואני הרכב לישראל רוצים להאמין שכן ולכן כמה מהם שמים את יהבם, גם עם בעל כורחם, במנועים שמסיפים או מחסירים סמ"קים מאותם 1,600 סטנדרטיים. כך ניתן למצוא את ה-B3 של סובארו עם מנוע ה-1.5 ליטר, את פולקסווגן עם מנועי 1.4 ליטר מוגדשים וגם את מיצובישי. כשזו רעננה את הלנסר המשפחתית שכוונה אל לב הקונצנזוס בישראל, הגיעה בתחילת דרכה כשהיא חמושה במנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר ותיבת הילוכים רציפה. אולם, החריגה הזו מעלה, גררה מחיר התחלתי גבוה ומיצוב מעט מפוספס עבורה.

לאחרונה, ההמתנה של היבואן לדגם עממי יותר הסתיימה ובישראל התחיל שיווקה של אותה לנסר, רק שבחזיתה יחידת כוח מוקטנת, בנפח של 1.5 ליטר כאמור וזו משודכת לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית. אז איך היא על הכביש? מייד נראה.

מלבד אי אילו נגיעות של פסי קישוט, חיצונית, גרסת הלנסר העממית זהה לזו הבכירה וזה מצוין, כי הנציגה הזו של מיצובישי בפלח המשפחתיות נראית מאוד לטעמנו. הכל כמובן בזכות החזית המרשימה שלה שחולקת קווים רבים עם האיבולושן האגרסיבית, אך למעשה, מכל כיוון שמביטים בה, היא נראית מכובדת וגדולה. אין בה הגזמות או מראה מצועצע ומיותר. הכל הרמוני ונראה לעניין.

גם כשפותחים את הדלתות, אין שום מקום להתבאס. הדשבורד גם אם לא מהפכני, נראה טוב ומרגיש מוצק, החלוקה לשני צבעים בתא הנוסעים משדרגת את האווירה (בעיקר בזכות הריפוד הבהיר למושבים והדלתות) וגם הגימור נראה די מוקפד יחסית לקבוצה. עדיין תמצאו את אותם חומרים קשיחים מסביב ולא את אלה הרכים שמקובל למצוא בעיקר אצל המתחרות מאירופה, אבל מקום אמתי לתלונות לא מצאנו.

התמקמות מאחורי ההגה של הלנסר קלה למדי. הכוונון הסטנדרטי של המושבים עושה את העבודה וגם המרחב והראות לכל הצדדים טובים. רק שהיינו שמחים לקבל אפשרות לכוונן את ההגה גם לעומק, משום שכך נכפתה עלינו תנוחת נהיגה מעט רחוקה מההגה מכפי שהיינו רוצים. לחובתה של הנדסת האנוש נציין את מיקום פתחי המזגן. אלה הנמצאים בסביבת הנהג מופנים ישירות אל הידיים שעל ההגה (אם אתם כמובן שמים אותן היכן שהן אמורות להיות) ומקפיאים אותן.

האווירה החיובית בלנסר ממשיכה גם במעבר אל המושב האחורי, שם אפשר למצוא שפע של מקום, בעיקר לברכיים, כך שמבוגרים לא צפויים להתלונן אם יתבקשו לשבת מאחור. לזכותה של הלנסר אפשר להעמיד גם את תא המטען שמציע פתח הטענה גדול ונפח מכובד של 400 ליטרים.

על פי דף הנתונים, גרסת ה-1.5 ליטר רחוקה מלהיות מכונית זריזה או מהירה. היא למעשה זקוקה ליותר מ-3 שניות במיאוץ הקלאסי מעמידה ל-100 קמ"ש ביחס לאחותה בעלת מנוע ה-1.8 ליטר – תוצאה ישירה של כ-30 כ"ס פער בהספק וכ-4 קג"מ במומנט בניהן (109 כ"ס בגרסת ה-1.5 ליטר).

כאן וודאי מתפתחת אצלכם הציפייה שנאמר שבמציאות היא מרגישה מהירה יותר מאותם נתונים טכניים, אבל לא. גם במציאות היא לא מרגישה כבעלת און או עזוז. היא אפילו מרגישה מאוד כבדה ועצלה. בוודאי שבעליות ממושכות כשברכב יותר מנוסע אחד. אז לא, לא תהיו תמיד ראשונים ברמזור ועם 14.6 קג"מ ברצועת כוח מאוד קצרה שבין 4,000 ל-6,000 סל"ד גם לא תצליחו לעקוף בזריזות. אבל...

אחרי שהפנמנו את תכונות אלה, שאגב לא שונות בהרבה מהמקובל בקבוצה, גם בקרב בעלות מנועי ה-1.6 ליטר (ע"ע מאזדה3 ושברולט קרוז), הצלחנו להתחבר אליה יותר מאשר אל גרסת ה-1.8 בזכות תיבת ההילוכים. זה לא שהתיבה האוטומטית בגרסה זו כל כך מצוינת, היא סבירה ולא יותר, אבל היא הרבה יותר נעימה לשימוש מאשר התיבה הרציפה של הגרסה הבכירה. בתיבה האוטומטית הזו יש אמנם רק 4 הילוכים, אבל הרבה יותר נעים להסתדר איתם מאשר עם תחושת המצמד המחליק של התיבה הרציפה.

גרסת ה-1.5 ליטר אמורה לפנות גם אל ההיגיון שלכם בכל הקשור לצריכת הדלק. זו אמורה להיות עדיפה על זו של גרסת ה-1.8 ליטר, אך בפועל בשל הכוח הפחות, הדוושה הימנית מבלה יותר זמן בצמוד לשטיח והדבר מבוטא ישירות בהרגלי השתייה שלה. במבחן שלנו, שכלל תנאים שונים ומגוונים, הכוללים שיוט אוטוסטרדות, התנהלות עירונית פקוקה ואף נהיגה מהירה (עד כמה שהיא מסוגלת להיות מהירה) בכבישים הרריים, היא צרכה ליטר דלק לכל 8 קילומטרים. כמובן שאם תלחצו פחות, תצרכו פחות בהתאם.

לעובדה שבקצה העץ המשפחתי של הלנסר נמצאת האיבולושן המטריפה, אין שום קשר ליכולות הניהוג של הלנסר העממית הזו ולכן אל תנסו למצוא בה איזו שהיא חדוות נהיגה שמעבר להיגיון. מייד עם התחלת הנסיעה, מרגישים ברכותם של המתלים. אלה תוכננו לספוג את תחלואי האספלט העירוני והם עושים את זה על הצד הטוב של הסקאלה, כשהם לא ממהרים להתרסק או להעביר יותר מדי שדרים לגב התחתון במעבר על בורות או סדקים וזה לא רע.

אבל את התשלום על כך מגיע בנהיגה מהירה ותובענית יותר – רק כמובן אם תשתטו מספיק כמונו כדי לעשות זאת. השילוב של מרכב ארוך, בסיס גלגלים גדול, צמיגים בעלי אחיזה בינונית, מתלים רכים למדי והגה שאינו מעביר אפילו בדל של תחושה מהגלגלים הקדמיים גורמים ללנסר הזו להיות לא מהנה לנהיגה בעליל ורגישה מאוד להעברות משקל ולעומסי פניות.

כניסה מהירה לסיבוב תוביל כמעט מייד לתת היגוי בולט, המרכב ירכון על המתלים באופן מוחשי בסיבובים ואם פתאום תהדקו את ההגה לתוך הפניה או חלילה תרפו מדוושת הדלק או תלטפו את הבלמים, אבדני אחיזה מפתיעים יצוצו ויגרמו לבקרת היציבות להיכנס לפעולה.

נכון להיום, גם לאחר הורדת מס הקניה ל-83 אחוזים, מחירה של הלנסר נשמר ועומד על 115אלף שקלים, שזה 18 אלף שקלים פחות ממחירה של גרסת ה-1.8 ליטר הבסיסית ודי דומה למחירי מאזדה3, שברולט קרוז ואחרות מקבילות. במחיר זה, הלנסר מתייצבת ראש בראש עם מתחרותיה לקבוצה, בין אם באופן טבעי או מלאכותי, אך היא נופלת מהן במספר סעיפים.

היא אמנם נראית מצוין, בנויה היטב (גם אם לא האיכותית ביותר), מציעה תא נוסעים מרווח וגם כמובן מוצא יפני שמתקרב מאוד אל הנוסחה המבוקשת בישראל של 4 דלתות, באג'ז ותיבה אוטומטית, אבל מרגישה מאוד חלשה בכוחה, היא אינה מהנה לנהיגה ועדיין מציעה רק 4 הילוכים בתיבה כשמסביב מופיעות יותר ויותר תיבות עם שישה הילוכים.

בסופו של יום, אפשר לומר ש-100 הסמ"קים שכאילו חסרים לה, לא באמת יחסרו לרבים שעבורם מכונית היא מכשיר לתנועה בפקקים ולא יותר, וכך גם ההתייחסות לגבי ההנאה מהנהיגה. אבל עדיין, לא מצאנו סיבה אמיתית להתעלם ממנה, או לכל הפחות להסירה מרשימת המכוניות האופציונאליות לרכישה, הן באופן פרטי והן בליסינג ממקום העבודה.