מפגעים בכביש עלולים לגרום לתאונות דרכים, זאת יודעים כולכם ומקרים בהם נתבעות עיריות אודות בורות אשר גרמו לנזקים בכלי רכב אינם נדירים. אולם הפעם, באירוע התאונה המדובר, משטרת ישראל היא זו שחויבה בפיצוי הנהגים לאחר ששוטריה שנכחו במקום, התרשלו ולא סגרו צומת בעייתי שבמרכזו עמד כתם שמן גדול.
במקרה שלפנינו, רכב מושכר של חברת 'אוויס' עלה על כתם שמן בכיכר סטרומה בחולון. נהגת הרכב אשר החליקה ואיבדה שליטה על רכבה, עצרה בצד הדרך כדי לברר מה גרם להחלקה. לאחר שהבינה כי מדובר בכתם שמן שנמתח על פני מאות מטרים מהצומת המדובר, עצרה הנהגת את הרכב בצידו של הכיכר. כעבור זמן מה, רכב נוסף שנכנס לכיכר החליק גם הוא על כתם השמן, איבד שליטה ופגע ברכבה של נהגת הרכב השכור.
לצערם של רבים, כתמי שמן הנמצאים על הכביש ומסכנים את חיינו אינם נחשבים לתופעה נדירה. אולם במקרה שלנו, סדרת ההחלקות הזו והתאונה בגלל כתם השמן, ארעו מתחת לאפם של שוטרי משטרת ישראל ואלה, למרות שהדבר הובא לידיעתם, לא סגרו את הכביש והצומת הבעייתי.
מחדל של המשטרה?
נהגת הרכב השכור, תחת ייצוגו של עו"ד אסף ורשה, הגישה תביעה כנגד משטרת ישראל בדרישה לפיצוי שכן התאונה יכלה להימנע אילולי התרשלו השוטרים בתפקידם. במהלך המשפט טענה הנהגת כי חרף העובדה שבצידה השני של הכיכר התרחשה תאונה בנסיבות דומות, ועל אף שבמקום נכחו שוטרים ששוחחו בניהם, הרי שאלו לא מנעו את כניסתה לכביש ועלייתה על כתם השמן.
עו"ד ורשה שייצג את חברת 'דן רכב', זכיינית 'אוויס' בישראל, הביא בכתב התביעה עדויות של שוטרים כי מדובר היה בכתם שמן גדול של קילומטר שהגיע עד לכיכר וטען כי מדובר במחדל של המשטרה. לטענתו של עו"ד ורשה, המשטרה לא עשתה די כדי לחסום את דרכי הגישה של כלי-רכב לאזור המזוהם ולכן ביקש כי תוטל אחריות על המשטרה.
מנגד, טענה משטרת ישראל שהצמתים המובילים למקום התאונה נסגרו מייד לאחר קבלת דיווח בנושא, באמצעות שוטרים שנשלחו לזירה. כמו כן, המשיכה המשטרה לטעון כי התאונה לא ארעה כלל במקום המזוהם, אלא בסמוך אליו, ובכל מקרה נהגי כלי הרכב פעלו בניגוד להנחיות ונכנסו לכביש ובכך גרמו לתאונה.
מעבר לאמור, הוסיפה המשטרה וטענה כי ייחוס אחריות למשטרה במקרים כגון אלו ירתיע את רשויות החוק מלבצע את תפקידם, ולכן מדיניות משפטית נכונה מחייבת להימנע מקביעת אחריות בנזיקין למקרים כאלה.
השוטרים לא קיימו את חובתם כשוטרים
השופט, חאג' יחיא, פסק כי "עצם כניסת הרכבים לאזור הנגוע, בזמן ששוטרים היו שם, מעיד שהשוטרים לא עשו די על מנת למנוע כניסת הרכבים לאזור, החלקתם וגרימת התאונה". כמו כן הבהיר השופט, כי אמנם אין אינפורמציה לגבי פרק הזמן שנדרש מהמשטרה על מנת להגיע למקום, אך ברור כי בשעת התאונה, היו נוכחים במקום שוטרים.
בפסק הדין כתב השופט כי במסגרת פקודת המשטרה, נדרשת זו "לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים ובכל מקום שיש לציבור גישה, ובהתאם לכך אין חולק שסגירת כביש שהתגלה בו מפגע, המסכן את ביטחון הציבור, הוא מתפקידיה של המשטרה ואינו רק סמכות אלא חובה". לאור כך, פסק השופט, כי "לא ניתן לחלוק על כך שמרגע שהמשטרה קיבלה הודעה על קיום כתם שמן המסכן את המשתמשים בכביש, היה עליה לנקוט תוך זמן סביר (פעולות) לסגור את הכביש ולמנוע גישה אליו. אין זו רק חובה במישור הסטטוטורי, אלא חובה גם בתחום דיני הנזיקין ואי-קיומה מקיים את עוולת הרשלנות".
בתוך כך, הוסיף השופט כי "רשלנות במקרה זה היא כאשר שוטר אינו עושה את אשר שוטר סביר בנסיבות היה עושה, קרי הגעה במהירות המקסימלית אל המקום הנגוע וסגירת הכביש מייד עם הגעתו. השוטרים שהגיעו למקום לא קיימו את חובתם כשוטרים סבירים לפעול מרגע שהגיעו".
פסק דין זה שולח מסר חד משמעי למשטרת ישראל, כי עליה לקיים את חובתה כלפי הציבור ולפעול על מנת לשמור על הסדר הציבורי ובכלל זה לסגור כבישים כל אימת שקיימת סכנה כי מפגע יזיק לגופו ורכושו של הציבור.