תיקון חצות

אחרי כמעט יום שלם של נהיגה בה, במרצדס E קלאס סדאן החדשה, נשארתי עם צרור לבטים ותהיות. כן, היא נעשתה מאוד איכותית ומאוד מוקפדת בדורה החדש וכן, היא תחמיא לכל מתעשר חדש או וותיק שינהג בה וכן היא תגרום ללא מעט מתבוננים (מקנאים) לשחרר קריאות "פשששש..." כשתעבור לידם, אבל משהו בכל זאת חסר בה. הנאה מנהיגה, זה מה שחסר בה. היא כל כך מבודדת, כל כך סטרילית, אבל גם כל כך משעממת.

באוסף המחשבות הזה נתקלתי בדפדוף בפנקס שמלווה אותי בכל נהיגה במכונית חדשה וליווה אותי גם בהשקתה בספרד של המרצדס E קלאס סדאן החדשה בסוף חודש מרץ השנה. והפנקס הזה, שנמצא בקביעות בתיק הצד שלי, התלווה אלי גם הפעם למפגש עם הגרסה חדשה אחרת של ה-E קלאס – הקופה, זו שמחסירה שתי דלתות ומשנה... עוד כמה חלקים איפשהו מתחת לפח כדי שמכונית זו תוכל לעמוד בזכות עצמה.

הציפיות, למען האמת, לא היו בשמיים לפני שלקחתי אותה מהיבואן, ונראה שגם הפנקס שלי לא האמין שיכתבו בו שורות שמכילות מינוחים משונים כמו היגוי חד, כיף, פידבק וכו' אבל כדי שלא נתחיל את המבחן עם דעות קדומות, אני נשבע שלא לפתוח את היומן עד אמצע היום לפחות. ניתן לה קצת קרדיט.

את המפתח (לשם שינוי, הפעם יש מפתח, אלקטרוני, אבל עדיין מפתח) קיבלתי מנציג מרצדס ואחרי תדרוך קצר, הוא משאיר אותי לבדי עם הגרמניה הזו ומסתלק לעיסוקיו. זה משאיר לי זמן להתאקלם לקבינה הזו ומסתבר שזו מלאכה קלה למדי. המושב מתכוונן בקלות (כדאי לשבת נמוך יחסית כדי למנוע מפגש לא נעים עם התקרה), ההגה נע על שני הצירים חשמלית ומגיע בדיוק למקום הרצוי, קליק אחד במתג שבתקרה פותח את כיסוי הרשת ופוער תקרת זכוכית לכל האורך והופ, חיוך נמתח על הפנים. למרות שהבטחתי להשאיר את הפנקס סגור, הרשמים הראשונים מתגנבים פנימה.

אה, וזה לא הכל, כי מכונית המבחן שהועמדה לרשותנו מצוידת בערכת האבזור של AMG, רק האבזור, לא המנוע הפראי וזו כוללת צמד מושבי ספורט נאים למראה ונוחים לישיבה. בצדם הימני נמצאים ארבעה מתגים שכל אחד בתורו וביכולתו מנפח מקטע אחר במושב. האחד מגביר תמיכה בברכיים, השני תומך בירכיים, השלישי לוחץ את הצלעות והרביעי מיישר את חוליות הגב התחתון. תענוג.

אחרי שהכל במקום, הגוף לחוץ במושב, ההגה במרחק הנכון וקרני השמש קורנות מלמעלה, מגלים תא נוסעים מרצדסי למהדרין. זה אומר חומרים משובחים, הרכבה חסונה וגימור להתגאות בו. מבחינת השימושיות, יש תא כפפות לא גדול, תא בין המושבים, תאונים בדלתות ותא המטען מציע 450 ליטרים בנפח.

אבל למרות הכל, תא הנוסעים של המרצדס E קופה אינו מושלם. גם בה לא אהבנו את הדחיסה של כל כך הרבה פונקציות למנוף תפעול יחיד משמאל להגה, הצטרכנו להתרגל להטות את הראש ימינה כדי לראות את חריץ ההתנעה ולהביט מאחורי ההגה כדי להבחין בשאר מתגי תפעול שמסתתרים שם. מאחור ממוקמים גם שני מושבים נוספים ולמרות שהם נראים מצוין, מקום למבוגרים אין שם. לא בגלל מרחב הברכיים, זה דווקא סביר, אבל הגג המשתפל מלמעלה, מגביל מאוד את גובהם של הנוסעים הפוטנציאליים.

מתגלגלים. תל-אביב עמוסה מאוד בשעות האלה של הבוקר, בייחוד כשעל הפרק נמצאים אירועי חנוכה לילדים ואלה גורמים לסתימה של כל רחוב באשר הוא. הדבר גורם לנו להימלט מייד מגוש דן, לא משנה לאן, העיקר לא לבלות עוד רגע בפקקים. אבל עוד לפני שהגענו לשלב של שיוט נינוח, משהו שונה מאוד במרצדס הזו מכל התוצרת שפגשנו עד כה. היא קשיחה, קשיחה מאוד והקשיחות הזו גורמת לה להתרסק על כל מהמורה עירונית באופן מאוד בוטה ומפתיע.

עיון מהיר בדף הנתונים מגלה שזו צוידה במתלים ספורטיביים קשיחים יותר וזו ככל הנראה הסיבה לחוסר החיבה והסלחנות לאיכות הירודה של הסלילה אצלנו. הקשיחות הזו ממשיכה גם אל הנסיעה באוטוסטראדה והיא הופכת את האספלט למוחשי למדי עבור נוסעי הרכב. אם הנכם מורגלים במכוניות ספורטיביות, השד לא נורא כל כך, אבל במידה והרגע עברתם אליה ממכונית נורמאלית, העניין עלול קצת להעיק וזהו הבדל משמעותי מאוד מהמצוי ב-E קלאס הסדאנית.

אבל השוני הזה בכיול המתלים מסתבר, עשה את כל ההבדל בין השתיים, כי לצד המוחשיות היתרה של תחלואי הכביש, מבחינים פתאום בהגה חד יותר ובניצוצות של פוטנציאל להנאה מנהיגה. והניצוצות האלה הופכים לשריפה בשדה קוצים כשמגיעים איתה אל הכבישים הנכונים. מתחושה מאוד מאולחשת ומרדימה בגרסת הסדאן הסאלונית, הקופה שלנו הרבה יותר זורמת, הרבה יותר חייכנית ואפילו תוקפנית בכבישים מסולסלים.

ההגה אינו מהמלאים ביותר בתחושה שאנחנו מכירים, אבל הוא חד מספיק כדי לעורר את הידיים, הקשיחות של המתלים מתורגמת לריסון מצוין לגוף תחת עומסי פניות ושינויי כיוון תכופים. היא לא מסרבת, להיפך, אפילו מאוד משתפת פעולה, גם בכבישים שאמורים להרגיש קטנים וצפופים עליה. בהחלט מה שהיינו מצפים ממכונית עם זיקה ספורטיבית. גם הבלמים מצדם מיישרים קו עם הרף שהציבו המתלים – עצמתם טובה, עמידותם מצוינת ואפילו התחושה בדוושה מספקת.

בשלב זה כבר לא יכולתי להתאפק וההפתעה מגילוי יכולות ההתנהגות שלה לצד הנוחות הבעייתית, הוסיפו עוד ועוד שורות ואנקדוטות בפנקס הרשמים, חלקם כפי שהבנתם טובים, אחרים קצת פחות. בתחום המנוע, גם כאן יש לנו מה לומר. ה-E קופה הזו הגיעה בגרסת הנעה שאמורה להיות לפופולרית ביותר בישראל. גרסה שבחזיתה ממוקם מנוע השישה צילינדרים המוכר של מרצדס, שמכיל 3.5 ליטר בנפח ומפיק 272 כ"ס ב-6,000 סל"ד וכמעט 36 קג"מ בכל התחום שבין 2,400 ל-5,000 סל"ד.

חלש הוא לא המנוע הזה, אבל גם לא פראי בתפוקתו. הוא כן מספק שפע של גמישות ותגובה נעימה ללחיצה על הדוושה. התיבה כאן היא כצפוי תיבת ה-7G-Tronic של מרצדס שכמו שמה, מעמידה לרשות הנהג שבעה הילוכים. אלה מסייעים למנוע הזה לנצל את כוחו ביעילות תוך שהיא מציעה שלושה מצבי נהיגה – רגיל, ספורט וידני. במצב הרגיל, ההילוכים עוברים חלק זה לזה ובנינוחות. במצב הספורט, העסק נעשה דרוך יותר, העברות ההילוכים מהירות יותר והן גם קורות רק בסל"ד גבוה יותר. במצב הידני, הכל נתון לשליטת הנהג. העברות ההילוכים מהירות בהרבה והמוח האלקטרוני לא יהסס להפגיש אתכם עם מנתק ההצתה מבלי לדפדף אל ההילוך הבא.

רמיסה של הדוושה הימנית תביא אתכם במיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש תוך 6.4 שניות וזה יפה לנוכח משקל יבש של טון שש מאות פלוס, אבל זה בהחלט לא מרגיש כך. הדחף לא מדביק ראשים למשענות והעדר צלילי מנוע או דרך מערפל את תחושת המהירות. למעשה, רק במיאוץ רמזורים מצוי כשהמכוניות מסביב משמשות כנקודות ייחוס נעות, אפשר להבין עד כמה היא מהירה. אז גם אפשר להאמין לנתון המהירות המרבית שמוגבלת ל-250 קמ"ש.

הבחירה במנוע הבינוני שבהיצע יצרה גם צריכת דלק בינונית וזה אומר 10 קילומטרים לליטר בשיוט רגוע או 6 קילומטרים לליטר במוד אטרף. במבחן שלנו שכלל לא מעט מזה ומזה, עמדה צריכת הדלק הממוצעת על 7.5 קילומטרים לליטר.

בסופם של ימי המבחן, אפשר לומר שבהחלט הופתענו מה-E קופה וכל כך שמחנו למצוא בה את חדוות הנהיגה שהיטשטשה באחותה הסדאנית. מי מכם שמסוגל לשאת את קשיחות מתליה ואת העול הכלכלי הזה ולהיפרד מלא פחות מ-575 אלף שקל שנדרשים עבורה, ימצא בה שותפה חייכנית לנהיגה שגם מחזירה המון אפקט סביבתי – כולם יבחינו בכם.

נראה שגם מרצדס מודעים לכך ולטענת הנציגים באולם, הם מצליחים לגנוב לא מעט לקוחות ממותגי פרימיום אחרים, גם למרות הפרש המחיר הנכבד בינה לבין האודי A5 והסדרה 3 קופה של ב.מ.וו. בתמורה מקבלים מנוע שאפתן, תיבה פעלתנית, התנהגות טובה ולאלה בניכם שזה חשוב, אז כמובן שגם את סמל הכוכב בחזית. אנחנו אהבנו.

.