על הגריד: עדכונים ממסלול המירוצים

השבוע נחתם מה שהיה ידוע מזמן. מיכאל שומאכר חוזר למסלול במדי קבוצת מרצדס, שלוש שנים אחרי שפרש. הגרמני חתם לשלוש העונות הבאות בעבור סכום כסף לא מבוטל, אולם הרווח האמיתי יהיה לפורמולה 1 וגם לנו הקהל, בעיקר לתיקון עונת הנפל שלוותה בהמון שערוריות ומירוצים ללא הרבה עניין.

חזרתו של שומאכר למסלול מעמידה למעשה מציאות מעניינת. בין 26 הנהגים שיעמדו על הגריד העונה, ארבעה מחזיקים בתואר אלוף העולם. שומי, פרננדו אלונסו, לואיס המילטון וג'נסון באטון כששני האחרונים יוסיפו עניין משל עצמם היות והם באותה הקבוצה. גם המעבר של אלונסו לפרארי עשוי להניב עניין רב לקהל, בעיקר אחרי הצהרתו השבוע כי הוא נמצא בכושר שיא. בסך הכל מחזיקים הארבעה בלא פחות מ-11 אליפויות שהושגו ב-16 השנים האחרונות. אם ז'אק ווילינייב ימצא גם הוא קבוצה, תהיה עוד אליפות אחת בפרק הזמן הנ"ל.

הודעתו של שומאכר שלוותה במשפט "אני בוער", הקימה נהגי עבר אחרים מהכורסה אשר בעיקר מפרגנים ומאמינים ביכולתו לנצח מירוצים ואולי אף להשיג עוד אליפות עולם אחת. ניקי לאודה, נייג'ל מנסל, אדי אירוויין ואותו ווילינייב המוזכר לעיל בינהם. פרט לאירוויין, כולם אלופי עולם בעבר. ואם כבר הזכרנו, לאודה מנסל ואלאן פרוסט הם הנהגים היחידים מבין רבים ששניצחו אחרי שעשו קאמבק.

מנגד, אלוף עולם אשר לא מאמין כי החזרה תהיה קלה הוא דיימון היל שחושב כי מוטב היה ליריבו המר משנות ה-90 להישאר בבית. גם בן קבוצתו של שומי, ניקו רוזברג הצעיר, גורס כי יהיה לשתופו החדש קשה אך בהחלט ניתן להבינו. לא קל לכשרון צעיר לנהוג בצילו של האדם הכי מתוקשר ומעוטר בפורמולה 1. אגב, אבא של רוזברג גם הוא אלוף עולם בעבר.

רגע לפני שנעזוב את שומאכר לנפשו (לפחות עד לשבוע הבא), נספר כי קבוצתו מרצדס חתמה השבוע חוזה מימון עם חברת הנפט המלזית 'פטרונאס'. הצעד העסקי מובן לאור החדשות האחרונות, אולם מעט תמוה. 'פטרונאס' הייתה בת בריתו של פטר סאובר, גם בימיו תחת ב.מ.וו וכעת היא עוזבת אותו בדיוק כשהוא נדרש לקחת פיקוד מחדש על הקבוצה. הגיוני היה גם למצוא חיבור עם קבוצת לוטוס החדשה, הנמצאת בבעלות מלזית. לכסף כמובן, חוקים משלו.

רבים, מודה שגם אני בינהם, לא בדיוק מסכימים כי באטון ראוי להיות אלוף עולם. מסתבר שהוא בעצמו חושב כך כנראה, לאור גילויים שחושף הבוס הקודם שלו רוס בראון. בראיון ל-BBC, מגלה הבריטי כי בן חסותו עד לחודשיים האחרונים עבר למקלארן רק בגלל סיבה אחת – הוא רוצה להוכיח לעצמו ולעולם שהאליפות כן מגיעה לו.

"הצעתנו הייתה נדיבה", אומר בראון שמבטל את העניין הכספי כסיבה למעבר. "ג'נסון רוצה להוכיח שהוא יכול לעשות את זה שוב עם קבוצה אחרת. ישנה הרגשה שהוא לא מסתכל על האליפות כמשהו שהוא ראוי לו". תגובה של באטון לעניין לא נעשתה, אולם הוא כן מצהיר כי יביס את המילטון. את זה נדע בעוד פחות משנה.

כבר מעל לשנה דנים בשאלה האם יש לקיים מירוץ ברומא. הבירה האיטלקית לבטח רוצה בזאת, למרות העובדה כי איטליה מארחת מירוץ במסלול מונזה המסורתי. לעזוב את מונזה, זה בערך כמו לגייר את האפיפיור. השבוע פורסם כי נחתם הסכם בין ברני אקלסטון למאוריציו פלאמיני, הבוס של אליפות הסופרבייק העולמית שעתיד לארגן את המירוץ הרומאי ב-2012.

על פי המידע שמסר פלאמיני, אקלסטון תומך ביוזמה שממתינה לאישור הרשות המקומית, ממשלת המחוז, התאחדות המירוצים האיטלקית וה-FIA. לגבי מונזה כלום לא צויין, אך נראה כי לא תהיה כל בעייה שאיטליה תארח שני מירוצים בשנה, אחד מהם אולי תחת הטייטל 'גרנד פרי אירופה'.

בניגוד לאיטליה, טורקיה עלולה לאבד את אירוח הפורמולה 1. התקשורת המקומית מדווחת על כך כי החל מהעונת 2011, ידרוש אקלסטון 26 מיליון דולר בתמורה להבאת הסבב לאיסטנבול. מדובר בסכום כמעט כפול מזה שנגבה כיום כשהמסלול גם ככה סובל ממכירה לא מרשימה של כרטיסים.

אם שאלתם את עצמכם פעם כמה מרוויח כל העסק הזה שנקרא פורמולה 1, דיווח של 'פורמולה מאני' עושה קצת סדר. בעונת 2009 גלגל הסבב 4.6 מיליארד דולר, שהם 200 מיליון פחות מ-2008. הירידה נובעת מהמשבר הכלכלי, שהביא לפרישת קבוצות וספונסרים.

כל 17 המסלולים שאירחו את הסבב העונה, שילשלו לקופת ההנהלה 448 מיליון דולר שזה יותר ממה שנכנס ב-2008 ב-18 מירוצים. עלייה חדה של 79 אחוזים נרשמה בהכנסה מחסויות, שהצטברה לכדי 102 מיליון דולר למרות המשבר ועזיבת חלק מהן. ההכנסות ממכירת זכויות שידור גם עלו והסתכמו ב-450 מיליון.

עוד עולה מהנתונים כי בעקבות שינוי התקנות, חלה ירידה בהוצאות הקבוצות לסך כולל של 1.1 מליארד דולר, חצי מילארד פחות מהוצאותיהן ב-2008. אלא שהכנסות הקבוצות מספונסרים גם קטנו, בשמונה אחוזים לכדי 770 מיליון. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

ההשתלטות של ריצ'ארד ברנסון על קבוצת מאנור, שקיבלה את שם התאגיד שלו וירג'ין, תכניס קצת צבע ועניין לסבב זאת כבר אמרנו. הנה למשל השבוע, גילה הבריטי ל'דיילי סטאר' כי ניסה להחתים בקבוצה נהגת מירוץ לפני שסגר עם טימו גלוק ולוקאס די גראסי. ואת מי הוא רצה להביא? לא אחרת מזו שבתמונה משמאל.

"הייתי שמח לנהגת שנראית כמו דניקה, היא חתיכה", אמר ברנסון שבמעמקי ראשו בטח כבר ראה כיצד הוא מצייר על גופה העירום את הלוגו של וירג'ין באדום בוהק. חיבור של טיפוס כמוהו עם המראה והכשרון של פטריק, לבטח היה כותב מחדש את ספר "כך תעשה יחסי ציבור במסלול המירוצים". אלא שעל האמריקנית זה לא עושה רושם, ברנסון מספר כי לא הצליח לשכנע אותה לעזוב את ארה"ב. ההפסד כולו שלנו.

מרצדס: כפי שכבר נאמר, השבוע זה נסגר. מיכאל שומאכר וניקו רוזברג משלימים את החבילה.

רנו: רומן גרוסז'אן שהונחת בקבוצה לאחר זריקתו של נלסיניו פיקה, מקווה שרנו תדאג לו. בינתיים הוא צריך לגבור על הסיני הו פין טונג המנוהל על ידי חברה שבבעלות הבוס החדש. אותה חברה נפגשה השבוע עם ניקלוס פרוסט, הבן של אלוף העולם לשעבר שנרמז כי ימלא תפקיד של נהג ספייר. גרוסז'אן כנראה בחור אופטימי מטיבעו.

סאובר: ברטראנד באגט הבלגי, אומר השבוע כי סיכוייו לחתום בקבוצה גדולים. והוא לא גרידי, הוא אפילו יסתפק בלהיות נהג ספייר.

קאמפוס: פיקה ציין השבוע בטוויטר שלו כי בקרוב מאוד הוא יחתום על חוזה. האם זה עם קאמפוס או שמא בסבב הטנדרים של הנאסקאר? אקלסטון מצידו סבור כי הקבוצה יחד עם זו שבשורה הבאה, כלל לא תהיינה מוכנות לזינוק למירוץ הראשון בבחריין.

USF1: אלכס וורץ שהוזכר מספר פעמים בחודשים האחרונים, אומר השבוע כי רק הקבוצה האמריקנית קורצת לו לחזור למסלול. וורץ מוכן לנהוג בה בזכות אנשיה, אך לא על חשבון מירוץ הלה-מאן שיערך ביוני שם הוא נוהג במדי קבוצת פיג'ו. אם זה יקרה, וורץ יעדר מהגרנד פרי הקנדי שאולי יחזיר את ווילנייב למירוץ אחד (במסלול על שם אביו) אם לא ימצא קבוצה עד אז. עוד בתמונה הארגנטיני חוזה מריה לופז שעדיין מחפש ספונסרים.

נהג הראלי המנוח קולין מקריי, נבחר על ידי ה'מוטורספורט ניוז' לנהג המירוץ של כל הזמנים. בסקר שכלל 100 נהגים מהעבר וההווה, דורג מקריי ראשון כשהוא עוקף את איירטון סנה וג'ים קלארק. למרבה הצער, שלושתם נהרגו בתאונות טרגיות – מקריי בתאונת מסוק והשניים האחרים בתאונת מירוץ.

בקריירת ה-WRC שלו, רשם מקריי 25 נצחנות ואליפות אחת (1995, סובארו). עם סגנון נהיגה חסר פשרות, הוא גם רשם עשרות התרסקויות מרהיבות שהעניקו לו את הכינוי Mcrash. ב-2007 למרבה האירוניה, מצא מקריי את מותו לאחר שהמסוק הפרטי אתו הטיס התרסק סמוך לביתו. בתאונה נהרגו גם בנו הקטן ושני בני אדם נוספים.

למרות האליפות, ולנטינו רוסי לא היה השחקן הראשי בהצגה של עונת 2009 אלא בו קבוצתו. חורחה לורנצו הציג יכולת מצויינת תוך איום מתמיד על הדוקטור. כעת, חושף הספרדי כי בכלל שקל לפרוש באמצע עונת 2008, לאחר מספר התרסקויות ששברו לו את שני הקרסוליים ובומבה אחת חזקה בראש.

"אמרתי לעצמי שאם אני אמשיך לעסוק בזה, אני אהרוג את עצמי במוקדם או במאוחר", כך בראיון שנתן לורנצו ל'מוטוספרינט'. התובנה העצמית הגיעה לאחר ההתרסקות הרביעית שארעה במהלך אימון, בה נרשמה פגיעת הראש. "איבדתי את כל הבטחון והתחלתי שוב מחדש", הוא מוסיף ומגלה כי החזרה למסלול נעשתה בשלבים עד שחזרה המהירות. כמובן שהתרסקות נוספת לא אחרה לבוא ומזל שגם היא לא שברה את רוחו. בזכותו היה עניין בעונת 2009 ובטח שב-2010.

פעם הנאסקאר היה ספורט אמריקני טהור. אלא שהגלובליזציה מגיעה גם לכאן, עם הצטרפותם של יותר ויותר זרים. זה התחיל ממש לפני כשלוש שנים, עם הצטרפותה של טויוטה שהיא היצרנית הראשונה שאינה אמריקנית. גם מצבת הנהגים התערבבה עם נציגים דוגמת חואן פאבלו מונטויה הקולומביאני ועוד נציגים ממדינות אחרות.

בחודשיים האחרונים עבר הנאסקאר את השינוי הגדול ביותר שלו, עם נציגים מכל קצוות תבל כמו מיקה סאלו (פינלנד), יארנו טרולי (איטליה), נלסיניו פיקה (ברזיל), מילקה דונו (ונצואלה) וממש לאחרונה נאראין קארתקיאן (הודו) שהצטרף לאימוני סבב ה-ARCA בדייטונה. יחד עימו, היו על המסלול גם מספר נהגות. האם קרוב היום בו נזכה לראות מירוצי נאסקאר גם במדינות שאינן באמריקה?

שאיפות גדולות יש ללוטוס. השנה מינתה החברה מנכ"ל חדש דני בהר שמו, שכנראה גדל על ההצלחות של המייסד קולין צ'פמן. בהר שוקל הצטרפות לסבב האינדיקאר האמריקני כבר בעונה הקרובה כמו גם סבבי ה-GT והלה-מאן, מתוך אמונה כי אלה יגבירו את מודעות הציבור ליכולות הטכנולוגיות של היצרנית הבריטית וישפרו את גרף המכירות. בכל הקשור ל-IRL זה קצת מוזר, היות וכל המכוניות זהות מבחינת מנוע (הונדה) ושלדה (דלארה).

ללוטוס שמור מקום של כבוד בהיסטורית הספורט המוטורי, בעיקר בזכות שלל טכנולוגיות ורעיונות מקוריים שהציג צ'פמן ואשר תרמו לעיצוב עולם המירוצים כפי שהוא היום. לוטוס עשתה חייל בפורמולה 1 ועד לפרישתה ב-1994 היא הוכתרה שבע פעמים לאלופת היצרניות. העונה חזר השם לסבב, אולם חשוב לציין כי לא מדובר בקשר ישיר אלא רק בזכות להשתמש בשם.

על מצבו הרעוע של מסלול דונינגטון כבר סיפרנו לכם כאן ב'על הגריד'. כעת נראה כי המסלול המיתולוגי על ערש דוואי, לאחר שבעליו טרם הצליחו למצוא לו שוכר ראוי שיכול להפעילו. השנה אירח המסלול הבריטי בפעם האחרונה את סבב המוטו GP, והחוזה לאירוח הפורמולה 1 ב-17 השנים הבאות בוטל. ואם זה לא מספיק, השבוע נמסר כי גם סבב הסופרבייק יעזוב.

כחלק מהכנות המסלול לדרישות הפורמולה 1, החלו עבודות שיפוץ שנעצרו בגלל קשיים כלכליים. נכון לרגע זה, קיום מירוצים באתר כלל אינו אפשריים כך שגם סבבים מקומיים אינם יכולים להתחרות במקום. להשלמת העבודות דרושים כעשרים מיליון פאונד בלעדיהם כאמור, המסלול יסגר.