יופי זה כמעט הכול

    עם 120 כ"ס מתונים בקנה אלפא מיטו מתמסרת להופעה על חשבון הביצועים, ומשאירה אותנו הפעם בלי טעם של עוד

    • אלפא רומאו
    • סמל"ת
    ניר בן-טובים

    קולות שעולים על פני השטח מחסידי אלפא-רומאו, טוענים לכשל חינוכי-התנהגותי בכלי-הרכב החדשים של המותג. בעשור האחרון וקצת לפניו, החטיבה השנייה בחשיבותה בפיאט נאנסה לתמרן בין תקנות פוליטיות לבין המרדף אחר הקולקציה הגרמנית, שהצליחה להסדיר למכוניות הספורטיביות שלה תכונות אופי מושחזות שהשיבו עטרה ליושנה (ע"ע גולף GTI).

    התגובה האיטלקית נראית בצילן מהוססת, כבדה ומסורבלת, ולאור המבוכה, ההצלחה עדיין מוטלת בספק. כך קורה שבמסגרת ניכוי הפערים אלפא מתאמצת לחזור לסורה באמצעות המיטו; מכונית שנולדה (ויזואלית) מגרסת העל המעלפת קומפטיציונה 8C, וזאת תוך מטרה מוגדרת לנער את הביקורת השלילית שנערמה על אופייה המרדני.

    המיטו היא תוצר משולב ומאופק, גלגול שקורץ מקרביה של פיאט בחסות האבולוציות; הפלטפורמה שייכת לסופר-מיני גרנדה-פונטו, היא מעוצבת בתמהיל פנטזיונרי, והיא מצוידת במנוע 1.4 ל' טורבו 155 כ"ס בגרסתה הפופולרית ביותר. מכונית המבחן שלנו היא המוגבלת ביותר בהיצע, כשלה בחזית 120 כ"ס בלבד. מחד, זה נשמע מאכזב עוד לפני שמסתערים על מושב הנהג ומאידך, היא הרבה יותר קרובה למה שאלפא ניפקה לאורך ההיסטוריה באוטוסטראדה לעורקים. האמנם מסתתר עומק מאחרי היופי?

    עוד בוואלה! NEWS

    ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

    אודי ברקן ואושר אילדמן
    לכתבה המלאה
    ניר בן טובים undefined

    ליפסטיק אדום, עקבים גבוהים

    אם יש דבר אחד ברור, שעליו לא תהיה מחלוקת, זה שגם בעוד 20 שנה המיטו תעקם ראשים ברחוב ותוציא לאנשים את העיניים מהארובות. מושתל על גופה המפוסל מעדן רטרו מלפנים ובעכוז משטח קלאסי ואולטרא אופנתי. אלפא הצליחה לנקז אליה את כל מה שהתחולל במותג בשנים האחרונות ולתרגם אותו לגוף קטן-מידות ושרירי; 4 מ' מקצה לקצה ורוחב של 1.72 מ'. אם אתם רואים אותה חולפת על פניכם ברחוב והיא לא מזיזה לכם, עשו טובה - גשו לבדיקה רפואית.

    הסיפור משתדל לשכתב את עצמו גם כשזולגים פנימה. התכנסות לקבינה באלפא רומאו תמיד מלווה בסוג של התרגשות. אולם במיטו השובבה, נראה כי משהו בכל זאת בולט בחסרונו; זה לא בדיוק אלפא כמו שזה גרנדה פונטו שהפילו עליה רעיון אדריכלי כדי לחסוך כמה יורו בעלויות ייצור. זה אולי מתיישב עם רואי החשבון, אך מנגד מותר לדרוש מאלפא רומאו בידול מובהק בין המשפחות. אפילו תנוחת הנהיגה כבר אינה קרבית, ועיצוב הקונסולה די סתמי.

    על איכות המשטחים וההרכבה תמיד תהיה סיבה לקטר מאחר וזו מוהלת חומרים שאיכותם טובה, לדיפוני השלמה שאינם מרשימים לעומת המתחרים. באופן כללי, היריעות מסביב מלכדות תחושה סבירה למגע ולתפעול. מה שצריך בנמצא, יישוב במקומו, והגוון האדמדם תורם לחלל שנעים להתמזג בו. חסר לנו הליטוש והדקויות הקטנות, אך אין בכך אלא נקודה שתובעת שיפור ותחל בסיועה של הג'ולייטה - מחליפת ה-147 שתונחת ביוני בישראל.

    הפער בין גרסה ה-120 כ"ס, לבין ה-155 כ"ס ניכר לא רק בסוסים, אלא גם במפרט הצמוד. במכונית המבחן חסרה בין היתר בקרת אקלים דיגיטאלית בקומה התחתונה, כשעל תקן וויסות הטמפרטורה מותקן בורר מיזוג מכני פשוט. חוץ מכך ולהנעמת הזמן בשיטוטי כביש ארוכים, נוכחת מערכת הבידור המרכזית (8 רמקולים) שמפגינה רצון להפגיז. אלא שממנה נעדר תפעול למערכת השמע מגלגל ההגה. הגישה למושבים האחוריים קצת בעייתית, אך הם מספיק מרווחים לכל מידה ממוצעת.

    ניר בן טובים undefined

    בטיחות

    המיטו זכתה לציונים מרשימים במבחני הריסוק של 'יורו-נקאפ', ומה הפלא כשהיא חמושה ב-9 כריות אוויר? 5 כוכבים אספה האיטלקייה עם אזכור חיובי על הגנה מפני התרסקות חזיתית והטחת המרכב על צידו במבחן העמוד תוך שמירה על אזורים חיוניים בגוף. מסגרת ההגנה בחבילה כוללת שימוש בכל מערכות העזר לבלימה, בקרת יציבות (ESP), בקרת אחיזת כביש - ASR, מערכת DST לתגבור ההיגוי במצבים קיצוניים ומנגנון סיוע בזינוק בעליה. מאחור עוגני איזופיקס, ואת כרית האוויר ניתן לנתק (מתג) במושב הנוסע.

    זמרת ברים אפורה

    את החוויות מול המנוע של המיטו, לא נאפסן בבנק הזיכרון. לרשותה עומדים 120 כ"ס מנפח של 1.4 ל' טורבו ב-5,000 סל"ד ו-21 קג"מ. כבר ביציאה מן המקום העסק לא מדרבן התלהטות או מרגש חדרי חדרים. הגנים של המנוע מקורם מפיאט בראבו כאמור, אלא שאצל פיאט בשילוב התיבה הרובוטית והתפעול הידני, המנוע מרגיש ה-ר-ב-ה יותר נמרץ על פני החלופה במיטו, שמסתפקת ב-5 יחסי העברה לעומת שישה ב-155 כ"ס (או ה-6 הידניים בבראבו). לחלוטין עולמות אחרים ומנוגדים.

    היחידה המוגדשת והקטנה אינה ששה לקצור עם הנהג רגעים שמלטפים את חוש השמיעה. המיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש אורך כמעט 9 שניות וכל הזמן נוכחת תחושה שאין למנוע הזה ברק תחת כנפיה של המיטו. הדברים הקטנים שמיסדו את אלפא כזמרת חמושה במנעד ווקאלי שמחבר בין בארי וויט לסטיבי ניקס, הוסרו ופינו מקומם למנועים גנריים בנהימתם שנשמעים כטיפוס שגרתי במעלה הסל"ד ומפוגגים 50 אחוזים מהחוויה המסעירה שאלפא החזיקה בעברה המפואר.

    כל הילוך דורש התערבות גסה מאוד כדי לחלץ מהמנוע את המקסימום, ולהוסיף חטא על פשע, התיבה הידנית מסרבת לשתף פעולה בלהט ונוטה לרסן את הנהג במעברים בין שני לשלישי ללא הבדלה אם מעלים או מורידים הילוך. זה פשוט לא זורם. פעם אחר פעם הובלנו אל תוך הפיתול דרוכים להורדה פלוס גז ביניים, וגילינו תיבה לוחמנית, כאילו מרימה ידיים ומבקשת שיניחו לה לנפשה. רכיב חיובי? היא לא שתיינית ומחזירה כ-11 ק"מ לליטר בנזין תחת עומסים משתנים.

    ניר בן טובים undefined

    בין מילאן לטורינו

    למיטו ציוותו מתג כזה - DNA, שמקטלג את אופי הנהיגה על ידי בורר סלקטיבי; דינאמי, נורמאלי, או "תשובה" לכל תנאי מזג האוויר. פיצול בין המצבים דורש מכם ישבן מצויד בחיישנים רגישים לתמורות. התפישה היא שהמתלים משנים את אופיים במצב D, בתנאי שמקשיחים את המיטו ותופרים אותה לפינות.

    בכבישים טובים וסלולים היטב, תתקשו להטיל בה דופי. היא מגלה לנו שתכונות ניהוג אפשר לשבש, לערפל, אבל בטח לא לעקור מהיסוד. התגמול פתאום חוזר להיות טבע שני לה; היא מהנה, חתולית, פרובוקאטורית, היא מוציאה את הטוסיק בחדווה - ומתקנת בקלות בהרפיות מדוושת התאוצה.

    שלא במפתיע, המערך החשמלי שמחובר לידיים עדיין מחטיא ברוב הפעמים. דהוי, ומנותק, אבל בפרוש לא מהסוגה שהורסת את כל הפאן במקלעת כבישים. נראה שמנגנון ההיגוי משתדל לעקוב אחר הפקודות מבלי לקטוע רצף שממטיר הנהג על המכונית. כאן האיטלקייה הקטנה קונה אותנו בעבור חופן חיוכים בגין תגובת שלדה מגובשת ומהנה ויכולת בלימה מעל הממוצע, אם כי לא בדרג המשכנע.

    נוחות מרבית אינה האספרסו והביסקוטי שלה; יהיה בורר ה-DNA היכן שיהיה - היא מקפצת לעתים כמו חיה מבוהלת על כבישים גליים, ופרצים בכבישי העיר מפרים את שלוותה עוד יותר. אם מאחריכם משתרכת קומפקטית ממוצעת תוכלו להבחין בהבדלי הגישות בזמן שראשיכם כמעט פוגעים בתקרה, בעוד אצל האחרים הבולמים משככים את התנועה ברכות. מי שמחפש כאן שותפה לנסיעות ארוכות ונעימות עלול להתאכזב. כן רמת בידוד הרעשים לוקה בחסר כשהמנוע מסתובב ב-2,000 סל"ד בהילוך חמישי ומקנה אווירה לא חרישית בשיוטים.

    אפשר גם אחרת

    הציפייה להתאהב במיטו כמו בפעם הראשונה, העלתה חרס. גם לאחר מאות קילומטרים ואי אילו ניסיונות לגלח ממנה את שכבות המודרניזם ולחשוף את חושי הפרא המיתולוגיים, המיטו 120 לא הצליחה להשאיר את חותמה עלינו - אלו הם פני הדברים. לא תמיד מה שעובד במקום אחד, נכונה לו הצלחה אוטומטית אצל בני-הבית דרך הייחוס המשפחתי. ב-142 אלף שקלים המיטו החלשה לא מצליחה לשדר לנו ריגושים מעבר למראה החיצוני.

    על אף הפספוס הקטן הזה, לא צריך לשבת בידיים שלובות ובהבעת פנים מלאת אכזבה. תמיד אפשר לגרד עוד כמה אלפים ולקחת ב-157 אלף שקלים את המיטו 155 כ"ס הנפלאה שכבר הספקנו לחבק בעבר. כאן גם המקום לציין שאם תתאזרו בטיפה סובלנות, תוכלו לקבל בעוד פחות מחודש את המיטו 'תלתן ירוק' (Quadrifoglio Verde) בתמורה ל-180 אלף שקלים. זו כבר חמושה במנוע טורבו 1.4 ל' מולטי-אייר TBI יעיל וחסכוני שמוציא מהפרונט 170 כ"ס ומגיע קומפלט עם סט מתלים משופר. זו עדיין לא GTA עם 240 כ"ס, אבל יש לנו הרושם שאלפא תדע לנצל את הסימול המיתולוגי עד תומו, ולא תחמיץ הזדמנות להוכיח שאצלה ה-X פקטור עדיין נותר מושא לחיקוי.

    הכי מתקדם זה הכי משתלם

    ביטוח חובה החל מ-54 ₪ לחודש

    על ידי חברת הביטוח WE SURE
    לרכישה>>

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully