פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כשנוהגים, יש חברים?

      בית המשפט הרשיע נהג חדש שגרם לתאונת דרכים קשה עם הרוגים ופצועים רבים וטען לחפותו, בעבירת הריגה כפולה. מסמך מצמרר

      נכון, שבמערכת המשפט הפלילי שלנו, לכל נאשם יש את הזכות המשפטית והחוקתית לטעון שאינו אשם ושהמדינה תוכיח את ההיפך. אך מה הזכות המוסרית שעומדת לאדם, כגון הנהג החדש שהרג שניים מחבריו ופצע אחרים בנהיגה פרועה - לטעון לא רק שלא הוא אשם במותם אלא שנהג אחר בכביש אשם במותם, וגם שאחד החברים ז"ל "אשם" בכך ש"התעקש" לנסוע איתו ברכב, ואף להדיח חבר אחר שהיה ברכב למתן עדות שאינה אמת?

      כתב אישום חמור

      כנגד הנאשם בתיק הוגש כתב אישום חמור ביותר, הכולל שתי עבירות של הריגה ועבירות נוספות. תיאור התאונה כפי שקבע בית המשפט: "בליל התאונה... סמוך לשעה 23:00, נהג הנאשם בטויוטה ... ללא "מלווה", כששלושה מחבריו נוסעים עמו ברכב, ושניים מהם, הישובים מאחור, אינם חגורים בחגורות בטיחות. זמן קצר לפני התאונה, עקף הנאשם את רכבו של רונן בן יוסף במהירות העולה בהרבה על 110 קמ"ש ובצורה מסוכנת שאילצה את רונן בן יוסף לסטות ימינה בחדות, לבל יתנגש הנאשם ברכבו מאחור.

      בהגיעו סמוך לצומת מת"מ, באזור בו הוגבלה מהירות הנסיעה המותרת ל-60 קמ"ש עקב עבודות בכביש, ובמקום בו הכביש משובש ויש בו בורות, נסע הנאשם בנתיב השמאלי במהירות גבוהה מ-90 קמ"ש והתקרבה ל-110 קמ"ש. תוך כדי הנסיעה הבחין הנאשם באודי שנסעה אותה עת לפניו, בנתיב השמאלי. הנאשם התקרב במהירות גבוהה לעברה, ומשהבחין כי הוא קרוב מדי, החל ל"זגזג" ולסטות ימינה ובכך ביקש "להשתחל" בין האודי לסקודה שנסעה אותה עת בנתיב ימין מאחור, וזאת חרף הקרבה ביניהם. במהלך סטייתו, פגע הנאשם ברכב האודי. הנאשם ניסה לחלוף על פני האודי מימין, בין אם ניסה לעקוף אותה, ובין אם ניסה למנוע, ברגע האחרון, פגיעה בה. אחרי האימפקט נעו שני כלי הרכב ללא שליטה, עד לפגיעה במעקה, ותוצאותיה הטראגיות של התאונה ידועות לנו".

      הריגה או גרימת מוות ברשלנות?

      קציר דמים בלתי נתפס וכל כך מקומם. זיגזג בין שני רכבים? תאווה בלתי נשלטת לעקוף? הנאשם טען כי רכב האודי הוא שגרם לתאונה, בכך שחסם את דרכו. לנוכח גרסת הנאשם, נוצרו מספר מחלוקות עובדתיות: הנתיב בכביש בו התרחש ה”אימפקט” בין המכוניות המעורבות; תוקף התמרורים באזור התאונה וכיוצא בזה המהירות המותרת לנסיעה; מהלך התאונה, קרי, אופן המגע בין הרכבים ומסלול תנועת הרכבים לאחר ה”אימפקט”; מהירותם של הרכבים המעורבים בתאונה ובעיקר מהירות הטויוטה.

      להכרעת ביה"מ עמדו השאלות האם הנאשם הוא שגרם לתאונה ואם כן - האם יש להרשיעו בעבירת הריגה (ואם כן - אחת או שתיים) או בגרם מוות ברשלנות?

      בריחה מאחריות?

      מטעם התביעה העידו אנשי מקצוע מטעם המשטרה - מהנדסת תנועה בוחני תאונות ועוד אשר בית המשפט קבע כי הם מקצועיים ואמינים. לעומתם, הנאשם עשה כל שביכולתו על מנת להרחיק עצמו מאחריות, וזאת בסיוע עדויות חבריו של הנאשם (אחד מהם היה איתו ברכב) שעשו כל שביכולתם לחלץ אותו מה"צרה", ועדות המומחה מטעמו. בדיעבד הסתבר, כי אלו רק הזיקו לו שכן שימשו "חיזוק" כנגדו.

      החבר שהיה ברכב הוקלט כשדיבר עם הורי אחד המנוחים, ובכל זאת הכחיש שקולו הוא הדובר. אח"כ שינה גרסתו וטען כי את דבריו אודות נוהגו של הנאשם לנהוג באופן פרוע ובמהירות "שמע" מ"אנשים אחרים". מדבריו באותה שיחה עולה, כי הנאשם החליט ליטול סיכון ולהמשיך לנסוע למרות שהייתה לו אפשרות אחרת, ולמרות שהיה רק סיכוי קלוש לעבור, והנאשם החליט לקחת את הסיכון, דהיינו להמשיך לנסוע ישר ואז שני הגלגלים הקדמיים של הטויוטה עברו את האודי, אך האחוריים עלו עליה. כאשר נשאל על ידי אביו של יוסי בנעים ז"ל, במהלך השיחה המוקלטת, איזה סיפור סיפר בחקירה שלא מסתדר לחוקרים, הודה: "מה סיפרתי, לא בדיוק מה שהיה".

      רולטה רוסית על הכביש

      אז הנה - לשני המנוחים אפילו לא הגיע שחברו של הנאשם יספר את האמת. לגבי עדותו של חבר זה (אשר מסתבר כי לא היה חבר כ"כ טוב למנוחים) קבע בית המשפט: "מדובר בעד מניפולטיבי שאינו בוחל בשקרים, ומתנהג כ"בריון" ללא מורא בעת שהוא מוסר עדות שקרית". ביחס לחבר השני הסתבר כי למרות שטען שזו לו הפעם הראשונה בבית המשפט הרי הוא עצמו נשפט כנאשם זמן לא רב קודם לכן. למעשה, עלה מדברי החבר, למרבית הפלצות, כי הנאשם החליט לשחק ברולטה רוסית בחייהם של ארבעה נוסעים ברכב שלו ונוסעי הרכבים האחרים, הגם שידע כי יש סיכוי קלוש בלבד שיצליח לעבור בין שני הרכבים. אגב, אנו תמהים, האם אף לא אחד מן החברים התריע בו, בזמן הנסיעה, להפסיק?

      כאמור, הנאשם המציא גם חוות דעת של בוחן תאונות מטעמו, אשר בדק את הזירה כבר למחרת התאונה. בחקירתו בבית המשפט הודה המומחה כי מעולם לא נפגש עם הנאשם (?). עיקר עדותו היה העלאת תזה לגבי אפשרות לקרות התאונה: "לסברתו, התאונה אירעה כאשר האודי עקפה את הטויוטה שנסעה בנתיב ימין במהירות גבוהה משל הטויוטה, התיישרה לפניה בנתיב הימני ואז האטה. כתוצאה מכך התנגש בו רכב הנאשם מאחור".

      משנשאל על מה מבוססת התיזה הזו, השיב, כי "לא מצא להנחה זו כל ביסוס בחומר החקירה, אלא "זו אפשרות שהועלתה..." עוד הסתבר, מדברי העד המומחה כי הגם שלא ניתן להוכיח מגע בין הסקודה לטויוטה, לא הפריע לו הדבר לציין כי: "קיים חשש למעורבות מגע של רכב הסקודה בתאונה". לגבי עדותו קבע בית המשפט: "המדובר אפוא בתרחיש היפותטי שאין לו כל אחיזה בחומר הראיות".

      החלטת בית המשפט

      בסיום שמיעת העדויות קבע בית המשפט כי מטעם הנאשם נמסרו לא פחות מאשר 3 גרסאות לאופן קרות התאונה, כולל גרסת המומחה שהייתה שונה משל הנאשם: "...הנאשם לא אמר אמת באמרתו הראשונה במשטרה, סירב להשיב עניינית לשאלות שהוטחו בו בחקירתו השנייה ללא הסבר והצדקה, וסופו שלא אמר אמת בפני, בעדותו".

      לסיום, בוחן בית המשפט באיזו עבירה יש להרשיע את הנאשם. הריגה, קובע בית המשפט ולא גרם מוות ברשלנות: "...נטל הנאשם סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאה קטלנית, אך המשיך לנהוג כך מתוך תקווה שיצליח למנוע תוצאה זאת. בנהיגתו הפרועה התריס הנאשם שהוא מודע לסכנה הטמונה בה והמשיך לנהוג תוך אמונה בלתי מבוססת, כי "לי זה לא יקרה". חובת הזהירות המוטלת על נהג חדש הינה גבוהה באופן מיוחד ועליו להיזהר שבעתיים בנהיגתו, ביודעו שניסיונו מועט. אף ידע שעליו לנהוג כשלידו מלווה, העדיף "לצפצף" על החוק גם בנקודה זו, כדי שיוכל לצאת עם יותר מבין חבריו, לבילוי".

      ולבסוף, האם עבירת הריגה אחת עם שני קורבנות או שתי עבירות הריגה? קדושת החיים של כל אחד מהמנוחים היא שהכריעה את הכף - "...מן הראוי להרשיע את הנאשם בשתי עבירות של הריגה, הואיל וקיפח חייהם של שניים".

      מתנצלים אנו על שהארכנו זאת הפעם. סברנו, שזה המעט שנוכל לעשות לזכרם של יוסי בנעים ז"ל וסהר אסרף ז"ל. ומכם אנו מבקשים - אנא, אנא, אל תיסעו עם "חברים" כאלה שמהמרים על חייכם.


      *הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח