פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התאונה עשתה אותך חולה? לך תוכיח

      תאונות דרכים עלולות לעורר אצל הנפגע מחלות כרוניות שעל פניו לא נראה כי יש קשר בינהן. כיצד בכל זאת ניתן להוכיח?

      על סוגיית הקשר הסיבתי בין תאונות דרכים וסוגי מחלות שעשויות להתעורר לאחריהן, כבר סיפרנו לכם במאמר קודם (ראו קישור מצורף). נזכיר כי המציאות הוכיחה שמחלות כגון תסמונת התשישות הכרונית (מחלת היאפים), סכרת, זאבת וכדומה, עלולות לפקוד אדם לאחר שנפגע בתאונת הדרכים. העניין הוא, כי הרצון לקבל את הפיצוי שמגיע לחולה בשל העובדה כי המחלה התעוררה בעקבות תאונת הדרכים, פוגש את המציאות הפרוצדוראלית המצריכה מהחולה לעבור מספר מכשולים.

      הפיצוי המיוחל אינו דבר מובטח מאליו לאור הקושי לקשור סיבתית את המחלה לתאונה. על כן, יש לבצע שורה של פעולות על מנת להעלות את הסיכוי לקבל אותו.

      בית המשפט הוא שממנה את הרופא המומחה

      בית המשפט הדן בתביעתו של נפגע בתאונת דרכים אינו מאפשר לתובע למנות מומחה רפואי מטעמו, אם כי להביא מסמכים רפואיים שתומכים בטענותיו. ללא הבאת מסמכים רפואיים שמצביעים על בעיה רפואית לאחר התאונה וכתוצאה ממנה, בית המשפט לא ימנה מומחה רפואי בלתי תלוי לבחינת הנושא.

      על מנת שימנה מומחה, צריך הנפגע להוכיח לבית המשפט כי קיימת תשתית ראייתית לטענותיו, כלומר על בית המשפט להתרשם כי קיים סיכוי לקשור סיבתית בין תאונת הדרכים לבין הפגיעה שהותירה נכות קבועה.

      חובה להתלונן על הכאבים מוקדם ככל שניתן

      ומהן האסמכתאות שיש להציג בפני בית המשפט על מנת שישוכנע כי קיימת סיבה למנות רופא מומחה? ככלל, במידה והחולה לא התלונן על הכאבים מיד לאחר קרות התאונה או בסמוך אליה, הרי שסביר להניח כי הרופא אליו יפנה על מנת שיספק לו אסמכתאות שתוצגנה בפני בית המשפט, יתקשה לקשור סיבתית את הדברים.

      משמעות העניין היא כי הסיכוי לקבל פיצוי יורד באופן מוחשי. בהתאם לכך, הרי שקיימת עדיפות להמצאת מסמכים רפואיים מיום הארוע, שכוללים אזכור לגבי הכאבים האמורים. חברות הביטוח ובתי המשפט עלולים להמעיט מחומרת הפגיעה כשהנפגע לא התלונן על הכאבים בחדר המיון ונזכר בהם רק כעבור זמן ניכר מיום התאונה.

      אך מה קורה אם החולה לא היה קשוב לגוף שלו ולא התלונן על מכאוביו אלא לדוגמה כעבור שנתיים מיום התאונה, האם כלל אין אפשרות לשכנע את בית המשפט כי ימנה רופא מומחה? במצב זה בהחלט מדובר בבעיה מבחינת החולה היות ובית המשפט עלול להטיל ספק במהימנותו ולסרב לבקשתו. על מנת להקטין ככל הניתן את הסיכוי כי בית המשפט יסרב, על החולה לפנות לקופת החולים בבקשה להיבדק על ידי רופא מומחה אשר צריך לקבוע האם החולה אכן סובל מהמחלה עליה התלונן והאם יש קשר סיבתי בינה ובין תאונת הדרכים. בשל רגישות וחשיבות העניין, מומלץ אף לחזק את קביעתו של רופא קופת החולים.

      הגיע הרגע המיוחל – מונה רופא מומחה

      הגיע הרגע המיוחל בו בית המשפט השתכנע כי יש טעם למנות רופא מומחה על מנת שיחווה דעתו. מה התהליך אותו יידרש החולה לעבור?

      1. המומחה מקבל מחברת הביטוח ומהתובע את כל המסמכים הרפואיים. יש לזכור כי חברת הביטוח אוספת את כל תיקיו הרפואיים של התובע על מנת להציגם בבית המשפט מתוך רצון לשכנעו כי המחלה ממנה סובל התובע נוצרה עוד קודם ליום התאונה ואינה קשורה אליה. חרף זאת, העובדה כי התובע סבל לפני זה מהמחלה, אינה בהכרח פוסלת את האפשרות לקבל פיצוי היות וייתכן כי התאונה החמירה בעיה קיימת.

      2. המומחה מבצע שורה של בדיקות קליניות, בהתאם לאופי המחלה הנטענת ואף יכול להיעזר במומחים נוספים לחיזוק קביעותיו. כך למשל, פניה למעבדת שינה לצורך קבלת חוות דעת נוירולוגית וכו'.

      3. כמו כן, לרוב ידרוש המומחה לקבל לידיו את כל הצילומים הרפואיים הרלוונטיים. לעיתים המומחה מפנה את התובע לבצע צילומים רפואיים נוספים כדוגמת בדיקות רנטגן, בדיקות CT, בדיקות עדכניות ממכונים מסייעים כמו מכון שמיעה וכו'.

      4. הרופא המומחה מאבחן האם החולה סובל מנכות קבועה או זמנית בשל התאונה.

      ואם המומחה קבע כי אין קשר. האם זה סוף פסוק?

      במקרים רבים כך מלמדת המציאות המשפטית, נקבע על ידי הרופא המומחה כי אין קשר סיבתי בין המחלה והתאונה. במקרה זה, על התובעים לדעת כי לא מדובר בסוף פסוק וכי ניתן בהחלט להיוועץ עם רופא מומחה פרטי ולשלוח בתיאום עם בית המשפט, שאלות הבהרה שייענו על ידי הרופא שמונה על ידו ובעצם לתקוף את חוות דעתו.

      במידה והתשובות לא מניחות את הדעת, הרי שיש לתובע זכות לבקש כי עורך דינו יחקור את המומחה בבית המשפט וינסה לקעקע את חוות דעתו.


      * הכותב הוא ד"ר ועו"ד מומחה בדיני ביטוח ונזיקין