כיצד אפשר להנות מפרק הנהיגה, לשמור על הסביבה וגם להקפיד שהעלות לא תהה גבוהה מידי כשיוצאים את שערי החברה? על פי הפילוסופיה של סדנת הרכב 'קוב טיונינג' מיוטה ארה"ב, התשובה טמונה בניסאן GT-R המשופרת שלה שמפיקה הספקים דמיוניים ממערכת E85 (ביואתנול) ואפילו חוסכת כמה גרושים מחשבון ההוצאות השוטף.
בתאוריה, כל מה שהצוות האמריקני של קוב שאף אליו הוא לנסות ולבדוק כמה כוח ניתן לסחוט ממנועי בנזין המוזנים מתערובת של 85 אחוזי אתנול ו-15 אחוזי בנזין. בפועל, את ה-GT-R הלבנה שבתמונה הם קיבלו ממכר משותף שהסכים לפרויקט הירוק, אך לא לפני שדרש מהם הבטחה שזו תהיה חזקה יותר מ-480 כ"ס השוכנים תחת מכסה המנוע של הדגם הפרטי המקורי שלו.
על אף שקוב ניגשה למטלה בחשש מסוים כשהחבר נושף בעורפם, נראה שהיא עמדה במטלה בהצלחה גדולה ואף יותר מכך; כדי לספק את העוצמה הנדרשת היא החליפה את מזרקי המנוע למזרקי 800cc מבית Deatchwerks הגדולים ב-30 אחוזים מתקן היצרן. אותו הדבר נעשה עם משאבות הדלק המשופרות תוצרת Walbro, כך שבמצב זה האוקטן הנדרש למכונית מטפס ל-105.
ההספק הסטנדרטי של ה-GT-R עומד כאמור על 480 כ"ס ו-60 קג"מ לערך. אולם, קוב הצליחה לחלץ משם כ-574 כ"ס ו-80 קג"מ המהווים עלייה של 94 כ"ס ו-20 קג"מ בעקומת העוצמה על פני הגרסה הסדרתית, כפי שהיא מורכבת בניסאן. ביצועים על הכביש לא פורסמו וכמו במקרים אחרים שבהם נעדר הנתון, נשאיר את זה לתעתועי הדמיון שלכם (וגם שלנו) עד שנדע על כך יותר.
מה שכן נוכל לספר הוא שקיימת אפשרות ל-600 כ"ס בתוספת תשלום וזול יותר להריץ אותה על הכביש מפאת מחירו הנמוך יותר של הביואתנול לעומת בנזין באוקטן גבוה עבור מכוניות מירוץ; גאלון E85 בארה"ב נע סביב ה-2 דולרים בלבד וזאת לעומת 8 עד 14 דולר לגאלון אוקטן איכותי. עכשיו נותר רק העניין הפעוט של מחיר המכונית פלוס חבילת הביואתנול, שחוצה את 100 אלף הדולרים.
GT-R נותנת בביו-גז
25.1.2010 / 12:14