מזרטי באריזה עתידנית

הרבה אומץ ומחשבה נדרשים לעצב מזרטי ממוחשבת, קל וחומר כשאתה מסווג אותה בלית ברירה כסוג של מכונית רעיונית ועוד מחזיק בפילוסופיית עיצוב בלעדית. כך לדוגמה עשה אונדריי יירץ, סטודנט צ'כי הלומד עיצוב במכללת האמנות בפסדינה קליפורניה אשר ליכד על צג המחשב בביתו כלי-רכב איטלקי מעוטר בסמל הקלשון של מזרטי מלפנים, ומאחור הצמיד לו את הכינוי 'טרמונטנה'.

טרמונטנה הוזכרה בעבר בהקשר ליצרנית מספרד וזו פיתחה מכונית כביש מופרעת לחלוטין שכל קשר בינה לבין מזרטי מיוחס רק לכינוי הנבחר. סממן אחר נוסף, שאולי כן משותף בין הדגמים, הוא הייעוד והשימוש למסלולי המירוצים. אולם, בעוד הספרדיה הלוהטת אמיתית ושואבת בנזין על כבישי אירופה, המזרטי תונע על ידי מערך כלאיים אקולוגי ותשאר ככל הידוע על צג המחשב.

על העיצוב המהפכני מדבר יירץ באריכות, ופורס פילוסופיה שלמה מבוססת על ריבוי חומרים שיוצרת אשליה כאילו המכונית גדולה, כשהיא למעשה די בינונית בממדיה. אורכה כ-4.2 מ' וגובה התקרה זהה ללמבורגיני גייארדו ועומד על 1.17 מ' בלבד. עוד הוא אומר שניסה להכתיב קו נוכחי של מזרטי בהסתמכות על תיאורים מעולמן של מכוניות ה'על', אך דבק במסורת במקום לשאול מאפיינים ממתחרים.

הבולט במכונית הוא השימוש בארבע שכבות חומרים על גבי המרכב החיצוני והפנימי. שכבה ראשונה חיצונית עשויה זכוכית ותומכת בשלדה; השנייה מורכבת פלסטיק ותומכת בתא הנוסעים ובתי התאורה בשני הצדדים; השלישית יוצרת את המשטח למושבים ולדיפוני התא; והרביעית מתפקדת כמסגרת מחוסמת ומכילה את מערכות ההינע והאלקטרוניקה.

מה ייצא מהרעיון הנחמד הזה עוד מוקדם לשער. מזרטי אמנם תזהה כמה מתכונותיה הצורניות במודל של יירץ כמו למשל הקוקפיט הקרבי, אולם סביר שכמו בשאר ההצעות הרעיוניות של שלל המעצבים הצעירים בעולם, גם הפעם לא עתיד הקונספט לצאת מעבר לגבולות המוניטור בבית.