דעה: נתוני אמת או פופוליזם?

השבוע ניחתה עלינו מתקפה תקשורתית של "נתונים וסיכומים" מטעם הרשויות השונות, בצאת השנה האזרחית החולפת: פחות גניבות רכב; פחות ליקויי בטיחות ברכבים שבדקו השנה ניידות הבטיחות של משרד התחבורה; הגיל הממוצע של הרכב ירד; יותר מכוניות על הכבישים; יותר טוטאל-לוס (גידול ניכר); יותר כניסות למוסכים; ירידה בעלות הממוצעת לתיקון רכב; יותר כתבי אישום וקנסות מנהליים למוסכים פיראטיים; יותר הון לחזון הרכב החשמלי, ועוד.

לרגע קט סברנו שמא היינו על הירח בזמן שתוקנו והוסדרו כל העוולות והכשלים בשוק הרכב על ידי הרשויות שלפתע התנערו והחלו לתפקד ברצינות, אבל מיד נרגענו שכן כולנו יודעים עד כמה "נתונים" הינם דבר "גמיש" ופופוליסטי, ולצערנו האמת ביחס לנתונים הללו – בתורת מי שחווים אותה מדי יום – ידועה לנו היטב. והיא אינה "בדיוק" כמו שנטען וכמו שרוצים שהציבור יחשוב.

אתחיל דווקא בנתון האחד שהוא נכון וברצוני לתת קרדיט בגינו ליחידת אתגר במשטרה. הוכח מעל לכל ספק כי פעילות מתוכננת המבוססת על אדנים של תכנון, מחשבה, שיתוף, ניהול ופיקוד איכותי (המשלב בחירה מוצלחת של אנשים ויכולת הנעה ברמה גבוהה) היא מתכון לכל הצלחה. עם ישראל התברך ביחידת משטרה קטנה אשר פועלת בחוכמה, בנאמנות ובאמונה ואשר אנשיה, במצטבר, מנעו עוגמת נפש רבה מאלפים רבים של אזרחים בפעילות זו. אנו גאים על תרומתנו להצלחה המצטברת של יחידת אתגר במאבקה לצמצום גניבות הרכב בישראל. מי שמכיר את נתוני העומק של היחידה, יודע כי ההצלחות הן רבות ומגוונות אף יותר משדווח – יישר כוח.

מאידך ולצערי טרם קיבלנו מענה מהרגולטור לשאלה מדוע אין פרמיות פוליסות הביטוח המקיף יורדות בהתאמה (שכן כשעלתה כמות גניבות הרכב, הזדעקו חברות הביטוח ה"עניות" וקיבלו היתר להעלות את הפרמיות).

באגף הרכב של משרד התחבורה יש צוות טוב, אך הוא חסר אונים אל מול החוסר התקציבי הקבוע (ושמא המוכתב) וחוסר הגיבוי מהדרגים הבכירים במשרד. צוות זה מנסה בכוחו הדל להדביק את קצב התקינה המתפתחת בעולם, אך אין לו את הכלים היישומיים לשפר את ענף תיקוני הרכב בישראל. משכך אנו רואים את העובדה שרמת הסיכון של האזרחים בשימוש ברכב בישראל עדיין נמצאת במצב סטטי ולא במצב של עלייה מתמדת כנס (במובחן מתולדה של פעילות מתוכננת ומנוהלת כדבעי).

יחד עם זאת, 13 אחוזים של כלי רכב הנעים בכבישים עם ליקויי בטיחות מלמדים אותנו שאנו נמצאים במצב קטסטרופלי, שכן המספר המוחלט של נתון זה הוא כ-350 אלף כלי רכב הנעים בתוכנו כ"פצצה מתקתקת" ולכל אחד מאיתנו סיכוי של 1:7.5 "לפגוש" פצצה מסוג זה. זהו סיכון גבוה מאד המחייב פתיחת משימה בהולה, תכנון, תקצוב וביצוע יעיל המשלב כוחות ומשימות יעילים וממוקדים – אך מאין יבוא עזרנו?

לצערנו, בשלב זה, התקוות שתלינו בהנהלה החדשה של משרד התחבורה התבדו ומלבד השדרוג התקשורתי ("פשיטות" מתוקשרות פה ושם להבדיל מעשייה רציפה המביאה הצלחות מוכחות – ראה פעילות יחידת אתגר), לא נראה בפועל כי הנהלת המשרד אכן לוקחת ברצינות הראויה את תפקידיו החשובים של אגף הרכב. פעילות ממוקדת ומנוהלת הייתה מצמצת בפועל את הסיכונים שנוטל הציבור והנובעת מרשלנותם של בעלי רכב (רכב כבד, פרטי, דו-גלגלי וכד') אשר אינם מתחזקים את רכבם באופן ראוי ובטוח.

רבות נכתב על נושא זה ועל חשיבותו הכפולה – בטיחות וזיהום אוויר. מדיניות המס של מדינת ישראל בכל הקשור לרכב מעודדת את ההיפוך המוחלט מהמטרה החברתית החשובה הזו של הצערת גיל הרכב הממוצע בישראל, תוך מתן דגש על רכבי התחבורה הציבורית, המשאיות וכד' (ענפי ההובלות וההיסעים חווים תקופות כלכליות לא פשוטות ודווקא במקומות אלה שיש לתת דגש ועידוד להחלפת כלי רכב ועידוד לתחזוקה שוטפת בסטנדרט גבוה). לפיכך, גם השנה נמשיך לראות בכבישים מכוניות "מבוגרות" ובלתי בטיחותיות.

נתון זה אינו מאומת אצלנו ונשמח לדעת ולוודא כי כלל אזרחי ישראל משתמשים בשירותי המוסכים החוקיים. השנה אנו נגביר את הפעילות ואת הלחץ לצורך מיגור התופעה השלילית והמסוכנת – ריבוי מוסכים ומתקני רכב בלתי חוקיים הפוגעים באושיות החוק, בבטיחות הצרכנים ובפרנסתנו.

מאחר ונתונים אלה מבוססים רק על עסקאות המבוצעות אל מול הלקוחות הפרטיים (עסקאות "הקפה" אינן מסולקות באמצעות חברות סליקת כרטיסי אשראי), ניתן להסיק מהם כי במקום בו יש תחרות חופשית ומשוכללת (להבדיל מתיקוני ביטוח, ליסינג, אחריות, ציי רכב וכד'), יש ברכה. נתונים אלה מוכיחים הלכה למעשה כי ה"זיכיון לפיקוח על מחירי המוסכים" שניתן על ידי רשויות המדינה לקבוצות הריכוז השונות (זיכיון שבשתיקה) הינו זיכיון מיותר, כמובן מלבד היותו מקומם, לא-חוקי, לא חוקתי ולא מוסרי, המתבסס על ריכולים, הבל-פה ועל הנחות יסוד שגויות שאיש לא טרח לבדוק.

התוצאה היא, שרגולטורים שונים ומשונים במדינתנו הקטנה משכנעים את עצמם כי פעילותם ו/או מחדליהם (חוסר מוחלט של פעילות) לצמצום התחרות החופשית מועילה לציבור ומתעלמים מהפגיעה הנגרמת לו, בנוסף להתעלמות מהפגיעה בחוק ובאושיות המוסר ומהפגיעה בזכויות האזרחיות והכלכליות לנותני השרותים החוקיים בענף, לרבות לקוחותיהם, בעלי הרכב.


* הכותב הינו יו"ר איגוד המוסכים וחבר הנהלת פורום ארגוני הרכב בישראל