חברת בטר פלייס המשווקת את רעיון המכונית החשמלית, עוברת משכנוע מדינות לשכנוע הציבור. אמש (ראשון) חנכה החברה את מרכז המבקרים החדש אשר הוקם בגלילות, במקום בו הוצבו עד לא מזמן חביות הדלק הגדולות של המדינה. במקום יוכלו המבקרים (בתיאום מראש) לצפות במצגות פעילות המדברות על הצורך בגמילה מההתמכרות לנפט, מסבירות את רעיון התחבורה החשמלית בישראל ואף תעמוד לרשותם האפשרות לנהוג במכוניות חשמליות לא הפלואנס שימכרו בסוף 2011 בישראל, אלא מכוניות מסוג רנו לגונה שעברו הסבה להנעה חשמלית.
מרכז המבקרים אמור להיות אבן דרך נוספת לקראת התחלת המיזם בישראל. במסיבת עיתונאים שנערכה במקום נמסר כי לאחר שהושלמו ההכנות, תחל בטר פלייס בסוף השנה בניסוי מערכתי כולל ובמהלכו, יעלו על הכביש עשרות מכוניות חשמליות, אלפי נקודות טעינה יפרשו בשלב ראשון ואף יוקמו בין חמישה לעשרה מוקדי החלפת סוללות. 17 עריות נרתמו למהלך ובשטחן יותקנו עשרות עמדות טעינה ותשתית למכוניות החשמליות וגם חברת 'דור אלון' הצטרפה למיזם כשבשטחה יוקמו תחנות החלפת הסוללות. בקרוב, כך מצהירים בטר פלייס, גם חברות דלק אחרות יכנסו לשותפות דומה.
במקביל, תערוך בטר פליס ניסוי מיוחצן נוסף למכונית החשמלית בטוקיו ובו ינועו 4 מוניות חשמליות במשך 100 ימים, 7 ימים בשבוע למרחק של כ-30,000 ק"מ מבלי לעצור כדי להוכיח את היתכנות הדבר ובייחוד את טווח הנסיעה המוצהר של 160 ק"מ בין טעינות.
על פי המודל העסקי של בטר פלייס, בשנת 2011 תחל מכירת כלי הרכב החשמליים בישראל ללקוחות, בקצב של 1,000 מכוניות בחודש, כאשר כ-90 חברות כבר חתמו על הסכמי עבודה עם החברה. לפי שיטת בטר פלייס, השימוש במכונית החשמלית היה על בסיס מנויים אשר יחויבו על פי כמות השימוש שלהם ברכב ככל שנוסעים יותר, משלמים יותר, כאשר המכונית נמצאת בבעלות הלקוח הסוללה (היקרה, כ-250 ק"ג) נמצאת בבעלות בטר פלייס.
עניין עולמי
במסיבת העיתונאים שנערכה במקום, נכחו גם עיתונאים זרים רבים, בעקבות העניין שהצליחה ליצור בטר פלייס מסביב לגלובוס. אלה, יחד עם העיתונות המקומית הציבו שאלות קשות בפני אנשי בטר פלייס ואלה לא פעם נענו באופן פוליטי:
ש: המכונית החשמלית זקוקה כמובן לטעינה רשת החשמל המקומית, אולם כבר עכשיו רשת החשמל בישראל נמצאת קרוב מאוד לקצה גבול היכולת שלה מבחינת תפוקה. כיצד תעמוד הרשת בתוספת של 1,000 מכוניות חשמליות בחודש כמוצהר?
ת: לדברי שי אגסי, מצבה של מערכת החשמל בישראל טוב מכפי שניתן לשער. קשיי אספקת החשמל נמשכים רק לרגעים ספורים בכל השנה ורק במוקדים מסוימים, כך שבאמצעות תוכנת ניהול הטעינה, המכוניות יטענו שלא בשעות השיא וגם אם יוחלפו היום כל כלי הרכב בישראל לחשמליים, לא תהיה שום השפעה על מערכת החשמל בישראל.
ש:כדי שנוכל ליהנות מנקיונן של המכוניות החשמליות, גם מקורות האנרגיה ליצירת חשמל בישראל חייבים להיות נקיים כמו על ידי שימוש ברוח, שמש וכדומה. אולם בישראל, האנרגיה מגיעה מתחנות כוח פחמיות או הפועלות על גז טבעי.
ת: לכך ענה אגסי כי הקמת תשתיות ליצירת אנרגיה ירוקה אינה מחובתה של בטר פלייס וכי זה תפקידה של המדינה. אולם בכל מקרה, פליטת המזהמים של כלי הרכב גדולה יותר מאלה של תחנות הכוח בשיעור של 50 אחוזים, אז גם כאשר האנרגיה מגיעה מתחנות הכוח המקומיות, שיעור זיהום האוויר ירד.
סוגיית הסוללות
ש: מחזור הסוללות הוא נושא אשר חייבים לתת אליו תשומת לב ראויה, שכן כיום כמעט שלא ניתן למחזר מצברים ואלה נטמנים באדמה ומזהמים אותה מאוד.
ת: לשאלת מחזור המצברים, השיב אגסי כי מצברי הליטיום של מכוניות רנו נחשבים למתקדמים יותר ואת אלה ניתן למחזר כמעט במאה האחוזים, כאשר ב-90 אחוזים ניתן לעשות שימוש לייצור המצרים החדשים. מצאי הליטיום בעולם כיום אמורים להספיק ליצירת כ-3 מיליארד מצברים, כך שלא צפוי חוסר מכיוון זה. אולם בתשובתו, לא נתן אגסי את דעתו לנושא מחזור המצברים בישראל בעוד שפעולה זו מקובלת בעולם, בישראל אין מחזור מסודר למצברים ובוודאי שלא למצברי הליטיום החדשים.
ש: המכונית החשמלית הראשונה שתשיק בטר פלייס בישראל היא הרנו פלואנס. האם רנו מתכננת כלי רכב חשמליים נוספים? האם יצרני רכב נוספים ישתלבו בפרויקט? כיצד תתנהל בטר פלייס כאשר בשנים הקרובות יקומו חברות נוספות המציעות מכירת חשמל בנקודות טעינה לכלי רכב חשמליים?
ת: רנו הייתה היצאנית הראשונה להרים את הכפפה בייצור מכוניות חשמליות ובעתיד יגדל ליין המכוניות לכדי 9 דגמים שונים הכוללים מיניוואן, מכונית קטנה, מכונית מפוארת וכדומה. בטר פלייס נמצאת כעת במגעים עם ג'ילי הסינית לייצור כלי רכב חשמליים נוספים. שי אגסי הפגין אגו כאשר ענה כי יצרנית רכב אשר לא תייצר כלי רכב חשמליים הנעזרים בסוללות מתחלפות (בדומה לשיטה של בטר פלייס) פשוט לא תשרוד ולא תהיה תהן ברירה אלה ליישר קו עם הכיוון החדש.
ולגבי התחרות, אגסי מצהיר כי הוא מברך כל תחרות, אך מודיע כי על המתחרה לעמוד בסטנדרטים שקבעה בטר פלייס לרבות התאמה לשקעי הטעינה ויתכן שגם לשיטת החלפת הסוללות. הרעיון הכלכלי המרכזי ויש האומרים מונופוליסטי בשיטת בטר פלייס, למרות ההכחשות מצדם, נוגע ליצירת סטנדרט בין לאומי לכלי רכב חשמליים נטענים, סטנדרט שבו יחויבו לפעול כל יצרניות המכוניות החשמליות אם ברצונן להשתמש בנקודות הטעינה של בטר פלייס.