כולנו כבר יודעים כי עלינו להזהר מכל מיני גורמים אינטרסנטיים הפועלים בענף הרכב ולא ליפול בפחים היקושים שהם טומנים לנו לעיתים מזומנות, כגון: סוחרי רכב משומש, חוקרי ביטוח, סוכני ביטוח, מוסכים לא חוקיים ועוד. אך לרוב אין אנו מעלים בדעתנו כי אחד האוייבים הגדולים שלנו הגוזל את כספנו ישירות לכיסו באין מפריע וללא כל יכולת מצידנו לעקוב אחריו, הוא דווקא זה האמור לשמור עליו מטעמנו (האזרחים המשלמים מסים, זוכרים שאנו קיימים?) עובד הציבור.
בפנינו פסק דין פלילי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב המרשיע את סוחר הרכב אבי יחזקאל בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירת גניבה בידי עובד ציבור. למה עובד ציבור? כי ליחזקאל היה "אחלה" קישור לצינור הזרמת כספים ישיר: הממונה על יחידת מאגר הרכב שבמסגרת תפקידו ריכז את ועדת המכרזים והיה אחראי על פרסום ההצעות הזוכות על גבי לוחות המודעות (אדם בשם מזרחי שגם העיד במשפט זה).
אה, כמעט שכחנו והיה לו עוד "תפקיד" אחד מרכזי לפי קביעת בית המשפט: העדפת סוחרי רכב מסויימים על פני אחרים. שהרי, כמאמר הפתגם הידוע: מי צריך קשרים כשיש לך פרוטקציה? (ורק רצינו להזכיר שהמדובר במכרז).
טובים השניים, משלמים השאר
יחדיו, מצאו השניים הללו, שיטה נפלאה לעבוד למען עצמם ולא למעננו: הם פעלו להטיית המכרזים ולמכירת כלי הרכב תוך זיוף מספרי הרישוי של המכוניות, זיוף שנת יצורן ותיווך בין מציעים ובין מזרחי ובכך גרפו לעצמם רווחים מהמכירות. וביתר פירוט: מכירת כלי הרכב על ידי יחידת מאגר הרכב התבצעה באופן שאלה נבדקו במכון רישוי והועברו למנהל הרכב, כאשר טפסי הבדיקה על גביהם פרטי הרכב מוצמדים לשמשת הרכב. כלי הרכב הוצעו במכרז פומבי על ידי כך שהם הוצעו במגרשים של מנהל הרכב בבית דגן וביפו. אנשים שהתעניינו ברכישה הגיעו למנהל הרכב, בחנו את הרכבים, מילאו טופס הצעה אליו צירפו שיק אישי בסכום של עשרה אחוז מגובה ההצעה. ההצעות הועברו לוועדת המכרזים אשר בחרה מתוך ההצעות את הגבוהה ביותר.
ומהו עשו אותו מזרחי והנאשם? פשוט מאוד: שינו במחשב יחידת הרכב את שנות היצור של הרכבים באופן שהמיר אותן לשנת יצור מוקדמת יותר ובהמשך זויף טופס הבדיקה. עקב כך, מי שהתעניין ברכב, נתן הצעות בסכום נמוך יותר מהסכום שהיה מוצע אילו הוצגו הנתונים הנכונים. אז מי בכל זאת זכה במכרז? הנאשם עצמו (באמצעות קרובים, חברים, עובדים שלו, שכנים ומכרים או פשוט אימוץ שם בדוי), אשר הונחה על ידי מזרחי באיזה סכום לנקוב.
ומי תמיד זכה במכרז? נכון, הנאשם אשר הציע הצעות שלכאורה תואמות את השנתון האמיתי המצוי בידי ועדת המכרזים. אך גם לאחר שהוועדה בחרה בהצעות הנאשם, פורסם בלוח המודעות סכום כוזב שהינו גבוה יותר והכל על מנת שמזרחי והנאשם יוכלו לגבות את ההפרש. והנאשם? הוא מכר את הרכב הלאה וגרף לכיסו את ההפרש. אגב היו מקרים בהם אפילו לא שונתה שנת הייצור אלא פשוט פורסמו בלוח המודעות סכומים כוזבים שהינם גבוהים מהחלטת ועדת המכרזים.
קומבינה על חשבון הקופה הציבורית
אין המדובר באיזו מזימת פשע בינלאומית הדורשת תחכום מיוחד או טכנולוגיה עתידנית. לצערנו, פשטותה של השיטה והיותה גלויה לחלוטין הן המדאיגות אותנו ביותר. האם יש באמת במדינתנו יחידות שלמות שאין עליהן כל פיקוח, כך שבודדים יכולים להשתלט עליהן ולשחק בכספים כרצונם?
בית המשפט קבע כי: "משום ריבוי סמכויותיו של מזרחי וכפי שעולה מחומר הראויות, ליחידת הרכב כמעט ולא היתה כל יכולת שליטה ופיקוח על פעולותיו של מזרחי. במשך הזמן קשריו של מזרחי עם סוחרי רכב הביא אותו לנצל את סמכויותיו הנרחבות לצרכיו ולטובתו שלו, והכל על מנת לגרוף כספים לכיסו על חשבון אוצר המדינה, שהיה אמור לזכות בכספי המכרזים של הרכבים שהוצאו למכירה".
אז הנה, במערב הפרוע שהוא השירות הציבורי שלנו, כל אקדוחן יכול לשדוד כל קופה. סליחה, לא כל קופה את הקופה שלנו.
אגב, במהלך המשפט נחשף כי בנוסף לעיסוקו כסוחר רכב, היה הנאשם יחזקאל גם יו"ר של עמותה ואף שימש כיועץ במשרד ראש הממשלה ונטל חלק במערכת בחירות כללית שהתנהלה באותה העת. ואנו רק מאוד מעוניינים לדעת, אילו עצות השיא הנאשם לנבחרי הציבור להם יעץ?
לא נטריח אתכם בהסבריו של הנאשם לכל הטענות, ונסכם את התייחסות בית המשפט אליהם במשפט אחד: "הסברו של הנאשם מעליב את השומע". אולי לא בכדי, הנאשם היה היחיד שהעיד מטעם הגנתו ולא זימן כל עדים נוספים שיעידו לטובתו.
לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי
ולא נוכל לסיים בלי להתייחס, בצער, גם לחלקם של אזרחים מן השורה במעשי התרמית: מעדויות "רוכשי הרכב" הסתבר, כי הם לא תמיד היו מעורבים בהגשת ההצעה בכתב, לא ידעו אם ההצעה הוגשה בשמם או בשמות אחרים, וכולם אישרו שהמחירים ששולמו על ידם היו שונים מהמחירים שנרשמו בהצעות הזוכות כפי שנקבעו על ידי ועדת המכרזים או כפי שפורסמו על לוח המודעות.
תחשבו על זה בפעם הבאה שמישהו מציע לכם איזו "קומבינה" לרכישת רכב זול במיוחד. כל קומבינה, באשר היא, באה על חשבונו של מישהו אחר. במקרה זה, על חשבון כולנו.
* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח
