טויוטה נמצאת בימים אלה בצרתה הגדולה ביותר מאז הוקמה לפני כ-75 שנים. מותם של נוסעים, תלונות לקוחות, חקירה פדראלית בארה"ב והתנצלות של הנשיא אקיו טויודה בעצמו, החזירו למוסך מיליוני מכוניות במסגרת הקריאה לתיקון הגדולה ביותר בהיסטוריית עולם הרכב. וחמור מכך, אחרי מבול הכותרות השליליות להן זכתה טויוטה בכל מדיות החדשות בעולם, גם מעבר לאלה המסקרות באופן קבוע את תחום הרכב, נראה שהצרות לא נגמרות, הן רק באות בצרורות. עניין זה גרם ללא מעט אנשים מסביב לגלובוס להרים גבה ואף לחשוש מהמותג היפני הוותיק והמוערך ולהדיר את רגליהם מאולמות התצוגה שלו.
אבל ההתפתחות הזו גרמה ליפנים לנסות ולבהות במרחק מה מהמקרה ולתהות, האם מישהו מנצח מאחורי המקהלה הזו? מי עשוי להיות המושך בחוטים מאחורי הקלעים? ולמי עלול להיות המניע לפעולה שכזו?
"נקמה, היא מנה שיש להגיש קרה", כך אומר הפתגם העתיק. משום שרגעים לאחר שפגעו בנו וחיללו את כבודנו, הדם חם, המוח סוער ודורש נקמה והעצבים מתוחים. זה גם הזמן שבו עושים טעויות ולכן כדאי להמתין, להירגע ורק אז לתכנן את המעשה הנקמני והמתוק. ומי לדברי הבלוגרים היפניים ואתרי החדשות עשוי להתגלות כנפגע הנקמני? בכירי תעשיית הרכב האמריקנית.
החשד העיקרי שעולה מהמזרח הוא שאחרי שהתדרדרו לתחתית, הציגו הפסדים בקנה מידה של מדינות והגיעו עד לפשיטת רגל, יתכן וקברניטי תעשיית הרכב האמריקנית הגיעו לשפל מדרגה חדש - סימון סמל מטרה על המצח של טויוטה, היצרנית היפנית שהשפילה אותם במשך שנים בטבלאות המכירות ולכאורה, לאחר שהחלו בפעולות השיקום העצמי, ביצעו ירי מכל הקנים לעבר הציון. פעולה שלדעתם מטרתה היא אחת - חיסול המתחרים ליצרניות המקומיות.
"בבעיה המלוכסנת הזו חייבים לטפל", כך עלפי החשד אמר מישהו בחלונות הגבוהים אי שם בדטרויט, רגע לפני ששלח צבא של יועצים, חוקרים ולוביסטים פוליטיים לרחובות כדי למצוא רפש על טויוטה. והם מצאו, אוהו מה שהם מצאו. כמו סיפורי זימה, סמים וטינופת שמוצאים מנהלי קמפייני הבחירות לנשיאות על כל אחד מהמתמודדים, כך הם מצאו דוושת דלק שנתקעת ומסרבת להפסיק להאיץ, מצאו בלמים שלא עוצרים, מצאו צינורות שמן שנקרעים ומה לא. בקיצור, מצאו את כל הדלק האפשרי שיזין את המדורה במוקד שאליו נקשרה טויוטה ולפי סדרת כתבות ותכתובות באתרים שונים, היפנים נעלבים עד עמקי נשמתם ומנסים לדוג עוד ועוד "הוכחות" לתיאוריית הקונספירציה שלהם. אבל האם זה נכון להפנות את האצבע המאשימה כך לעבר האמריקנים?
היפנים בטוחים כי האמריקנים נגדם
גם בלי קונספירציות משונות, לנו אין לנו ספק כי כל יצרנית באשר היא, שתזכה לוועדת ביקורת חקרנית ולהעמדה מתחת לזכוכית מגדלת שכזו, לא תציג ממצאים שונים אצל רבות יתגלו ליקויים כאלה ואחרים. השאלה היא מה מידת הרעש שמפיקים מהממצאים. אז האם טויוטה פשוט הייתה שם בסביבה ומספיק הרגיזה את הייאנקיז כשתקעה את GM וקרייזלר במקומות נמוכים בטבלאות המכירות ובכל סקרי חוות דעת קהל הרוכשים? כן, אם תשאלו את היפנים. אחת ההוכחות החותכות שלהם לכך, בין אם קשורים לטויוטה או לא, היא כי לאחרונה, קם אפילו סנטור מקומי בארה"ב שדרש משר התחבורה לבטל לחלוטין את שיווקן של מכוניות יפניות בארה"ב. האם ניתן להיות שקופים יותר מכך בדרישה הזויה שכזו? ריח חריף של פעולת תגמול עולה באוויר.
ליפנים אין טענות על ממצאי הבדיקות ועל כך שאת הליקויים החמורים יש לתקן בדחיפות. בכך הם לא רואים עלבון, אלא ביזניס נטו, עם התערבות של קצת גורל. אך אם אכן יתגלה ויוכח הדבר כי אלה האמריקנים שעומדים מאחורי העלאת טויוטה על המוקד, היפנים לא יופתעו. לאמריקנים יש חשבון ארוך עם יריביהם ה"צהובים", החל מפרל-הארבור, דרך החשש מהשתלטות יפנית על הכלכלה האמריקנית בשנות השמונים (שבא לידי ביטוי בסרטים כמו "השמש העולה" עם שון קונרי) וכעת גם המשבר בתעשיית הרכב. לאמריקנים תמיד היה חשוב להיות אלה שיאמרו את המילה האחרונה.
ויתכן שגם הפעם הם מעוניינים להיות אלה שיאמרו את המילה האחרונה ובטח שלא לצאת פראיירים לנוכח ההפסדים בקרבות החדשים מול היפנים. קרבות שבהם לא נלחמים עם תותחים, רובים או סכינים, אלא עם עורמה, מספרים וכסף. האם זו הדרך לשקם את תעשיית הרכב האמריקנית הגוססת? כן, לפי הקונספירציה היפנית. אולם אין בכך כדי להקל ראש בממצאי התחקירים כנגד טויוטה, בוודאי אם אלה חשפו ליקויים שעלולים לגבות שוב חיים. אך בין אם מזינים את המתקפה כנגד טויוטה או רק קופצים על העגלה, אל להם לאמריקנים לשכוח שהעולם הוא גלגל והיפנים מזהירים את ידידנו מהמערב כי הם עלולים למצוא את עצמם שוב עמוק בבור, אם מישהו יחליט להשיב להם באותו מטבע ולהעמיד אותם תחת אותה זכוכית מגדלת.