הזמנת שמאי פרטי? תשלם!

לצערנו תאונות דרכים הינן דבר שכיח ויום יומי על כבישי ארצנו הצפופים והעמוסים. כמובן שבנוסף, הגורם האנושי הלא הוא הנהג הטרוד בענייני יומו ובעיקר במצב הכלכלי שמטריד כמעט כל אדם שני, תורם לכך לא מעט. מעבר לתשתית ולנהג יש לקחת בחשבון גם את מצב המכוניות, שהוא פועל יוצא מהמצב הכלכלי וכך קורה שלציבור אין מספיק כסף בכדי לתחזק את המכוניות ברמה שתתאים להוראות היצרן. כל אלה חוברים יחדיו ובהיסח של שנייה גורמים לתאונת דרכים (במקרה הטוב ללא נפגעים). במצב זה שני צדדים למטבע: פוגע ונפגע.

הפוגע, אם מזלו הטוב שפר עליו והוא מבוטח בביטוח מקיף וצד ג', מעביר את הטיפול בנזקיו לידי מבטחיו כולל דיווח על צד ג' שהינו הנפגע ובזה תמו דאגותיו (בפעם אחרת נתייחס גם למקרה זה). מכאן ואילך, מתחילה הדרך הקפקאית של הנפגע (במידה ואין לו ביטוח מקיף). עליו לחפש לו מוסך שייתן לו שרות ויסכים לקבל ממנו תשלום דחוי.

עליו להזמין שמאי לשום את ניזקו וגם פה לבקש לשלם שכר טרחה למספר חודשים קדימה, להיות תלוי בתחבורה אלטרנטיבית ובסופו של יום להישאר "תקוע" עם מכונית לאחר תיקון תאונתי שבמרבית המקרים אינה ניתנת למימוש כרכוש שאמור להיות עובר לסוחר אלמלא האירוע התאונתי.

בשלב מסוים לאחר גמר תיקון המכונית והכנת חוות דעת השמאי, פונה הנפגע למבטחיו של גורם הנזק (הפוגע) עם חוות דעת השמאי מטעמו. במרבית המקרים ובחלק מחברות הביטוח (מאחר ואינני רוצה לעשות הכללה), ישלחו לו מיד מכתב שיש לו רשלנות תורמת, שתביעתו נועדה להעשירו וששכר טרחת השמאי ששילם חורג מעל הסביר והמקובל בלשון המעטה (וזה במקרה שלא אומרים לו כי החומר ששלח כלל לא הגיע לידיהם).

מפה ואילך מתחיל מכבש לחצים על הנפגע שמתחיל להיכנס למצוקה כלכלית ובמרבית המקרים (לדעתי כ-90%) מוותר על חלק מתביעתו וממהר לסגור את התביעה כשהוא נושא חלק מהנזק ונשאר עם הרכוש הפגום.

לעיתים רבות, גם במקרה שאישרו לנפגע את מלוא הנזק, את שכר הטרחה ששילם לשמאי לא יקבל במלואו. מדוע? כי חברות הביטוח מנסות להכפיף את גובה שכר טרחת השמאי בצדי ג' לגובה שכר הטרחה שמקבלים שמאי הרשימות. כמובן שגם במקרה זה, רוב הנפגעים מוותרים על "הכסף הקטן" הזה ומסתפקים בתשלום הנזק. וכך למעשה, אותו "כסף קטן" הולך ומצטבר אצל חברות הביטוח להון גדול.

אך מסתבר שיש תובעים שמתוך עיקרון לא מוותרים על הסכומים הקטנים האלה שלא הוחזרו להם בגין שכר הטרחה ששילמו לשמאי והם הולכים לתבוע את צדקתם בבית המשפט. בפסק דין שיצא לאחרונה (16.2.10), קובע השופט ערן נווה חד משמעית שהניסיון של חברות הביטוח להשוות שכר טרחה בצד ג' לשכר טרחה של שמאי הרשימות לא תקין. כמו כן, לדעתו שכר טרחה שביקשו השמאים במקרים שנידונו סבירים בהחלט ולא חורגים מהמקובל ואילו שכר הטרחה של שמאי הרשימות הוא זה שנמוך ולא סביר. נווה מסכם ואומר שהגיע הזמן לקבוע נוסחה לשכרי מינימום לשמאים על מנת להביא לפתרון ולו חלקי של הבעתיות שנוצרה.

ברצוני לציין כי זכותו של כל תובע לקבל סכום שאינו שנוי במחלוקת מידי גורמי הנזק ואז פתוחה לו הדרך לתבוע את יתרת נזקיו כשאין עליו לחץ כלכלי במלא גובה התביעה.


* הכותב הינו יו"ר איגוד שמאי הביטוח בישראל