בהשקת הסיטרואן DS3 שנערכה בפריס, יצא לנו לבקר בבית השימור ההיסטורי (קונסרבטואר) למכוניותיה של סיטרואן. הדגמים עמדו מסודרים באופן כרונולוגי כך שהכניסה היא מ-1919 ועד מתחם המיועד לעידן המודרני פלוריאל,C6 קונספט, קקטוס ועוד קונספטים של שנות ה-2000, חלקם לא ראו הגשמה סדרתית למרבה הצער.
האפקט והתחושה מהמקום הותירו אותנו די נפעמים. דגמים שנדמה היה שנכחדו מעל פני האדמה ולא נראה אותם לעולם, מוצבו שם כאילו עזבו את פס הייצור רגע לפני שנחתנו בשדה-התעופה. מסדרות הטרקשן אוואנט לדה-שבו המיתולוגית, מכוניות ראלי מכל הזמנים וכלה בסיטרואן BX (מדגם GTI) נוצצת ומבריקה, שאין עליה אפילו דפיקה מסורתית בדלת הנהג, מה תגידו על זה?
את השיטוטים בין המכוניות ההיסטוריות עשינו לפחות עשר פעמים. אך ביחד וכל אחד לחוד נותרנו שבויים בקסמיה של מכונית מעורבת סיטרואן SM (סימול ל-Sport Maserati). בקופה הצרפתיה-איטלקית תכונות שלא ניתן לשחזר אותן בעולם שכולו מבודד מרגשות ומאמץ מוצרי לוואי. הכלאה מתקופה זוהרת שנשאה שני מותגים אובר-יצרתיים בשנות השישים המאוחרות אל עולם שנכנס למשבר נפט שישנה את פני התעשייה ללא היכר.
מתלבשת על מזרטי
ה-SM פרצה לתודעה ב-1961 במסגרת פרוייקט S. מיזם שנוצר עבור סיטרואן שקצרה הצלחה עם ה-DS אבל חיפשה סודות לשעות הפנאי. המרשם של מחלקת העיצוב נתקל במכשולים משונים הקשורים בקווי המתאר של מבנה תא המנוע, הקבינה, והאלקטרוניקה בין שני הסרנים כולל רעיון בעייתי למערכת היגוי מתוחכמת מאוד. יותר מחמש שנים חלפו עד שהסימנים הראשונים ל-SM החלו להופיע, וזה קרה רק לאחר שסיטרואן רכשה ב-1968 את מזרטי והפקידה את הפרויקט אצל שני הצוותים.
בלי להתבלבל, התלבשה סיטרואן על מנוע ה-V8 של מזרטי, אבל רק לאחר שהסירה ממנו שני צילינדרים וצימקה את הנפח ל-2.7 ל' בגלל תקנות מקומיות. בין 1970 ל-1975 מזרטי סחטה ממנועים אלה 170 עד 180 כ"ס, הן בשימוש קרבורטורים והן בהזרקה ישירה במחצית הדרך, ומנועי 3.0 ל' בארצות בהן הותר התפעול בנפחים מוגדלים. העוצמה נשלחה לסרן הקדמי שנתמך בתיבה ידנית חמישה הילוכים, ואילו המתלים ההידורפנואמטים של ה-DS באו קומפלט עם העסקה. עוד במפגן הטכנולוגי המרשים, מנגנון היגוי מבוסס תגבור הידראולי ( DIRAVi) מתקדם עם שני סיבובים מנעילה לנעילה, חמוש מנגנון מירכוז אוטומטי של ההיגוי שהפך את הנהיגה בה לחוויה בלתי-רגילה.
את ההצלחה הגדולה שלה לא גרפה סיטרואן בכבישים הציבוריים. במספרים היא נמכרה בכמויות סבירות לעומת השאיפות, עם שיא של 5,000 מסירות בשנת הבכורה אל דעיכה ל-4,000 ולמאות בודדות עד הדופק האחרון ב-1975. בדיעבד, כולם כנראה יזכרו לה את ההבלחה על מסלולי הראלי, ובפרט הניצחון בראלי מרוקו ב-1971. הדרך לפסגה נראתה אז כמו חלום של ממש, אך התסבוכות הכלכליות והטכנולוגיות העשירות שה-SM הציבה בפני המתכננים, קטעו את חייה.
בגדול, ה-SM צוידה ביסודות ומנגנונים שהקדימו את זמנם כפי שכבר התרגלנו להכיר בסיטרואן, גם בעידן המודרני. כך בין היתר הותקנו בחזיתה נורות עוקבות אחר כיוון המכונית אור ראשון (תרתי-משמע) למערכות האדפטיביות עוקבות הפניה שאנו מכירים כיום ועוד שלל פיתוחים תחת הגלגלים ובסט הבלימה.
ממשיכת דרכה של ה-SM עדיין לא נולדה, אולי אצל מזרטי יש לכך יותר ביטוי רשמי במסגרות השונות. סיטרואן מבחינתה הפיקה מספר ורסיות קצוצות-זנב או פתוחות לצרכי ראווה אך שם זה נשאר. אקזמפלרים בודדים מה-SM קיימים כיום בעולם, אפילו בישראל, ואלה לבטח מקבלים את היחס ההולם ביותר למי שסוגרת עשור רביעי.
.