הפכים משלימים

מותג סיאט, לא יכול היה לקוות לשנה מוצלחת יותר בישראל. אחרי תקופת דמדומים ארוכה ושקיעה דרמטית במספרי המכירות שנבעו מהיצע מוצרים מוגבל ובעייתי, הגיעה הפריחה. פריחה שהגיעה הודות להופעתן של האיביזה החדשה וציודן של המכוניות הבכירות יותר בתיבות אוטומטיות, במנועים חדשים וכמובן, מחירים אטרקטיביים יותר מבעבר.

אבל האם המותג צפוי לקבל חיזוק נוסף בשנה הקרובה? יתכן ואת זה הוא צפוי לעשות עם שתי מכוניות שהבאתן לישראל נשקלת בימים אלה ממש. אלה הן האקסאו, מכונית הסדאן החדשה שחשפה סיאט לפני כשנה והשניה, הלאון קופרה R, הסיאט הסדרתית החזקה והמהירה ביותר בכל הזמנים.

אז רגע לפני שנופל הפור, קפצנו לברצלונה שבספרד, כדי לפגוש בשתיים ולחוות אותן על אדמת מולדתן והכבישים הפנטסטיים שבצפון המדינה. שתי מכוניות שונות, הפוכות זו לזו שמשלימות זו את זו. האם יש למה לחכות?

רגעים לאחר שגלגלי המטוס נגעו במסלול, אנחנו מזדחלים מחוץ לשדה התעופה, אל החניה התת קרקעית כדי לפגוש אותן לאור פלורוסנטים. הן היו שלוש, לאון קופרה R ירקרקה ומזעזעת, אקסאו סדאן אדמונית ואקסאו סטיישן, אך למארחים מסיאט ניתנה הוראה לתת לנו לנהוג אך ורק בשתי הראשונות.

ככה בזמן שמעלות החום האירופיות עדיין נספרות על צג לוחות המחוונים באופן חד ספרתי, אנחנו מנהלים דיון סוער סביב מפת צפון ספרד. לאן ניסע? שם סגור, כי הגשם שטף את הכביש, ההוא מלא בגולשי סקי, השלישי רחוק מדי ולא יכנס בלוח הזמנים הצפוף ו... הנה! הנה כביש שכיף לחזור אליו, הכביש המסולסל שמטפס לכיוון המונסראט. בדרך אליו וממנו יש מגוון לא קטן של כבישים - עירוניים, בינעירונים ואוטוסטראדות, בקיצור, כל מה שצריך כדי לחוש את השתיים. כאשר המפתחות נשלפים מהכיסים, המזוודות נזרקות אל תאי המטען וקדימה לעבודה.

את הסיאט לאון, לא ממש צריך להציג. אותה, ברוב גרסאותיה כבר פגשתם כאן במרחב הווירטואלי שלנו, כאשר גרסת הקצה הזו צפויה לסגור את הרשימה, אלא אם משהו קיצוני יותר יתפתח, אתם יודעים. היא מבוססת על שלדת הגולף GTI, אך מציעה כיול שונה וכמובן עיצוב בטעם אחר - פחות אוונגרדי, יותר לפנים. כזה שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל בהחלט אפשר לאהוב או לשנוא.


כדי למצוא בה הבדלים של ממש לעומת הקופרה ה"רגילה" שאתם מכירים, צריך ממש להתאמץ. גם לה (איך לא) יש חזית תוקפנית עם לועות עמוקים בפגושים, פרופיל שמנמן וגבוה וחלק אחורי בולבוסי עוד יותר עם המון פלסטיק, המון שטח ואגזוז אובאלי אחד גדול.

כמוה, גם האקסאו עושה לנו, ובצדק, תחושת דה-ז'ה-וו. מחד, היא נראית מקורית ומאוד סיאטית הודות לגריל ולפנסים הקדמיים והאחוריים, אבל גם מאוד... אודית בפרופיל וכאן כדאי להתעכב רגע. משום שהאקסאו הזו מבוססת על שלדתה ועל מרבית חלקי המרכב של האודי A4. אולם, לפני שאתם מתלהבים יתר על המידה נספר לכם כי מדובר בשלדתה של האודי מהדור הקודם, לא זו החדשה שהפליאה אותנו לא מכבר. וסמיכות הדגמים הזו היא שהכתיבה את רוב ההופעה כאן, לטוב ולרע. זה טוב כי עדיין מדובר כאן באודי (לעניים?) ורע כי הרצון של קונצרן פולקסווגן בכלל וסיאט בפרט לחסוך בעליות ייצור, עלולים להרגיש אצל הצרכנים כאילו חסכו עליהם.

תאי הנוסעים של השתיים מרגישים לא רע בכלל, בטח שבאקסאו העשירה באבזור ועור. בקופרה R, למרות מושבי הספורט המזמינים, קצת מבאס למצוא את אותם החומרים הקשיחים והפשוטים מסביב, למרות שאלה לובשים מרקם משובץ ייחודי. הפתעה נוספת שהכינו לנו כאן השתיים קשורה למושבים האחוריים. דווקא הלאון שאמורה להיות הקטנה יותר כאן, הציעה יותר מרחב מאחור מאשר האקסאו וכך גם בכל הקשור לתאי המטען עם קלות הטענה ונגישות טובים יותר בלאון מהאקסאו.

שתי הספרדיות שלנו הגיעו במפרטים הקיצוניים ביותר שלהן. שתיהן חמושות במנועי TSI מהדור החדש, שניהם בנפח 2.0 ליטר, כאשר זה של אקסאו מציע 200 סוסים ואילו באורווה של הלאון קופרה R יש עוד 65 מהם. את כל הכוחות האלה שתיהן מעבירות אל הגלגלים הקדמיים, האקסאו בעזרת תיבת ה-DSG כפולת המצמדים ואילו הלאון קופרה R עם תיבה ידנית. פתאום הקור כבר לא משנה כל כך.

האקסאו מציעה את אותו מנוע המוכר לנו כבר מדגמי פולקסווגן השונים שלו כאמור 200 סוסים ורצועת מומנט שטוחה של 28.5 קג"מ הזמין כבר מ-1,800 סל"ד וזה מניב ביצועים נאים למדי עם מהירות מרבית של 241 קמ"ש ו-7.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. כל זה כשהיא אמורה לשמור על צריכת דלק ממוצעת שפויה של 13 קילומטרים לליטר.

בקופרה R, המצב מעט שונה. כאן המנוע מגיע מהקופרה שלה 240 כ"ס והוא שומר על כל מרכיביו הטכניים, אך מוסיף משאבת דלק חזקה יותר, מצנן ביניים (אינטרקולר) משופר ומשנה את ניהול המנוע שבתורו משפיע על עליה בלחץ גדישת הטורבו (1.9 באר בשיא ההספק ו-2.2 באר בשיא המומנט, במקום 1.8 באר בשני התחומים במנוע הקופרה) והעלייה בסוסים (25 יותר מבעבר). השינויים האלה מאפשרים לקופרה R להגיע למהירות מרבית של 250 קמ"ש תחת הגבלה אלקטרונית, להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 6.2 שניות ולצרוך ליטר דלק בממוצע לכל 12.3 קילומטרים.

בזמן שירדנו לעומק דפי הנתונים, המארחים הזינו את המסלול הנבחר אל מערכות הניווט וקבעו להיפגש לקראת סופו, במסעדה על חוף הים בברצלונה. את התחלת הנהיגה בחרנו לעשות באקסאו וזו לוקחת אותנו ראשית ברחובותיה של ברצלונה ומשם אל האוטוסטראדה. בשני המוקדים האקסאו מרגישה בבית. מושבי העור החובקים שהגיעו ברמת אבזור ה'ספורט' שלה מחזיקים את הגוף מצוין והמתלים מטפלים היטב באספלט, אבל זה ממילא מגיע 7 רמות מעל זה המקומי שלנו. כצפוי וכמוכר, זמינות הכוח של המנוע מצוינת וישנה תחושה שהוא תמיד שם כשצריך אותו. תמיד יש רזרבות של שרירים כשצריך להאיץ או סתם כשרוצים לשייט על גלי המומנט. על תפקודה המצוין של תיבת ה-DSG אין טעם להרחיב. היא עובדת נפלא וללא דופי כשהיא מסייעת למנוע לתרגם על סוס וסוס לאקשן מהיר ורק התבאסנו שלא שמו לנו כאן מתגי העברת הילוכים מאחורי ההגה.

אולם, מעבר השלד והגוף מאודי לסיאט לא היה מושלם לגמרי. סיאט ידועים בקמצנותם בחומרי בידוד והדבר ניכר בכל פתיחת דלתות או מכסה תא מנוע. אין מספיק מהם, הם לא נמצאים היכן שצריך ולכן הרעשים החיצוניים חודרים בקלות את מעטה הפח ובמעבר על אספלט לא מושלם הם הופכים את תא הנוסעים לתיבת תהודה וזה קצת מבאס. כי לנסוע במכונית שמרגישה איכותית כל כך בחומריותה ובאיכות הרכבתה, לא כיף לשמוע את הרוח שורקת בפינות ואת הכביש מזמזם מתחת וחבל.

המעבר אל המושב של הקופרה R מרגיש כמו זריקת מרץ ישר לתחת. אין כאן בוררים אלקטרוניים מתייפייפים שנותנים לנהג לבחור בין מצבי קומפורט או ספורט. כאן מקבלים הכל ישר לפנים וחזק. המנוע לא מושך, הוא בועט. דף הנתונים מספר על 35.6 קג"מ החל מ-2,500 סל"ד וזו ממש מדרגה. מתחת לה, המנוע נמצא, אבל לא נמצא. יש כוח, אבל לא מספיק כדי לרמוז על מה שיקרה מעבר לנקודה הזו כי בה, המנוע אוסף כוח בצורה משמעותית ומתמיד במלאכה עד למפגש המהיר עם הקו האדום. אין את תחושת המחנק של הקופרה החלשה יותר בסל"ד הגבוה ויש דחיפה משמעותית יותר בתחום הביניים.

ההילוכים (ידני) נמשכים עד למנתק, לא כי צריך, כי כיף והמהירות מטפסת במהירות למחוזות שישאירו אותנו אמנם עם הרישיון בכיס (לא שוללים לתיירים), אבל עם הרבה פחות יורואים בכיס ומכיוון שהספרדים דאגו לקחת לנו את פרטי הרישיון קודם לנהיגה, אני נושך שפתיים ולוחץ רק בעדינות במקומות חשודים.

אולם, גם בקופרה אנחנו שוב מגלים את העדרם של חומרי הבידוד, אבל מתייחסים אל כך בסלחנות משהו. כאן לפחות מדובר במכונית ספורטיבית קיצונית יותר וקל לסלוח לה על עודף מוחשיות שמכניסה יותר רעשי מנוע (ויש כאלה) ורעשי צמיגים פנימה. פשוט היינו עסוקים מדי בנהיגה כדי להרגיש בהפרעה שלהם.

"בפניה הקרובה, פנה שמאלה" מודיעה הספק בריטית ספק ספרדיה במערכת הניווט ומרגע הפניה הכביש מתחיל לטפס במעלה ההר. הגשם לא מניח לנו לרגע ואחרי כמה מאות מטרים במעלה, גם מגלים קרח על הכביש ובשוליו. כלומר, אחלה אתגר נהיגה בשתיים. לא אידיאלי, אבל זה מה יש.

האקסאו מפתיעה כאן. הבסיס של אודי עליו היא נשענת נותר כמו שזכרנו אותו, עם קשיחות מבנית גבוהה ונכונות להעלות חיוכים, עד כמה שאפשר מהנעה קדמית כמובן. המתלים שהיו נוחים למדי מרגישים מעט פחות הולמים לתרחיש המפותל שלפנינו, אבל שום דבר שגורם לנו להתבאס או להוריד עמה קצב. להיפך, האחיזה הגבוהה באספלט הסופר חלק, המנוע הגמיש וההגה המדויק גורמים לה להיות מהירה למדי בקטע הזה. היא אמנם רוכנת יותר על המתלים בפניות (בהן האחיזה אינה ערטילאית כמובן) וההגה יכל להיות יותר תקשורתי, אבל היא עדיין זזה מהר, בטח כשבקרת היציבות והמשיכה עובדות שעות נוספות כדי להתאים את מה שדרשנו אל תנאי הסביבה.

הקופרה לעומתה, מרגישה הרבה יותר פראית כצפוי ולכן גם סבלה מאוד בקטע כביש זה. כוח כבר אמרנו שיש לה והבעיה כאן, במקום הזה, ברטיבות הקפואה הזו היא שליטה. האם כוח רב מדי הוא מכשלה? במקרה זה, בוודאי וסביר מאוד להניח כי אם זה היה יבש, היינו מזמרים כאן מזמור אחר.

בכל מקרה, למרות הקשיים, קל מאוד לחוש בשדרוג שעברה הקופרה R לעומת הקופרה הרגילה וזאת משום שלפני הטיסה לספרד, טרחתי לבלות יום שלם במחיצתה של האחרונה כדי לרענן נשכחות. כאמור, השינוי מורגש מאוד והוא מגיע הודות להקשחה נוספת במתלים והנמכתם ואלה משפרים מאוד את התמודדות הגוף עם עומסי פניות - המרכב בקושי זז מהמישור והרכינה על המתלים מדודה מאוד.

אולם, זה לא נגמר כאן שכן הקופרה R קיבלה גם את מערכת ה-XDS אותה פגשנו בדור השישי לגולף GTI. תפקידה של מערכת אלקטרונית זו הוא לתפקד כמו דיפרנציאל מוגבל החלקה ובעצם למנוע את סחרור הגלגל דל האחיזה (בעיקר בהאצות מהמקום ובפניות) בעזרת הבלמים וזה עובד נהדר. בזכות הבלמים העצומים, קל יותר לבלום מאוחר יותר לפניות וקל יותר להאיץ מהן מוקדם יותר, כאשר הנטייה הטבעית לתת ההיגוי האופייני למכוניות חזקות כל כך המעבירות את כוחן אל הגלגלים הקדמיים מרוסנת. האם מדובר כאן במלכת התנהגות? לא, בטח לא כאשר הישבן נטוע כל כך באספלט והלאון הזו לא רגישה מספיק להעברות משקל, אבל עדיין טובה יותר מהקופרה.

אולי, רק אולי. מצד אחד, סיאט ישראל צריכים את האקסאו כדי שיהיה כיוון אליו לקוחות המותג יכולים להתבגר ולנדוד מלאונים או אלתיאות עם התרחבות המשפחה או שינוי מצב הרוח, אבל היא עלולה להיות יריבה קרובה מדי מבחינת מחיר לסקודה סופרב השייכת לאותו יבואן ולכן גם לעורר קניבליזציה פנימית, או פשוט להעלם. כך או כך, במחיר הצפוי לסביבות ה-150 אלף שקלים, מדובר באופציה מבורכת לרשימת הלבטים.

הקופרה R לעומתה, יכולה לעורר המון חיוכים אצל לקוחותיה, אבל ממילא נידונה להימכר במספרים מצומצמים. מצומצמים אף יותר מהקופרה שכבר מכהנת אצלנו לא מעט זמן. היא נכונה יותר לנהיגה, כיפית יותר ובעיקר מתגמלת, אבל בהתחשב בתוספת המחיר שתידרש עליה, עלולה להיווצר כאן בעיה ועוד לא דיברנו על אופציית השדרוגים הפופולארית, אך לא בהכרח חוקית בקרב לקוחותיה. צ'יפ קטן אחד שעלותו מספר מאות שקלים מסוגלת למתוח את הספק הקופרה הרבה מעבר לקו ה-300 סוסים.