פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא קונים רכב משומש בלי בדיקה

      רוכש רכב יד-שנייה שהשתכנע לקנות ללא הבדיקות המתאימות, גילה שקנה רכב משוקם מתאונה. למזלו הוא הקליט את המוכר

      פעמים רבות המלצנו והתרענו בפניכם שלא לקנות רכב בבחינת חתול בשק, אלא לעשות כל שביכולתכם על מנת ללמוד את מצבו ובעיקר את עברו. כמו כן הזהרנו כי קודם לכל, עליכם לברר ממי אתם רוכשים – האם בעלים פרטי או שמא עוסק (ויתכן גם כזה המתחזה לפרטי)? הוספנו והזהרנו גם כי לא תמיד בדיקת מכון הבדיקה תהיה אמינה בכלל או לחלוטין, והמלצנו להתעקש על טופס הגילוי המלא שמחייב חוק הגילוי הנאות.

      לפני ימים מספר, פסק בית המשפט הלכה שונה במקצת, שנקדים ונאמר - טוב לדעת אותה. אך מי שיהיה שאנן ויסתמך עליה - לוקח סיכון.

      רכב נקי "ללא פגיעות בשאסי"

      במקרה זה, מוכר הרכב היה אכן מוכר פרטי וגם יד ראשונה. הואיל והצהיר מפורשות בפני הרוכש כי הרכב לא עבר פגיעות שאסי, נמנע הרוכש מלבצע בדיקת קניה ורכש את הרכב על בסיס מצגו של המוכר, ובהתאם לכך, כמעט במחיר המחירון (רק אלף שקלים פחות).

      נסע לו ונסע הרוכש המאושר ונהנה לו מרכבו ואפילו לא חווה אף תאונה, עד אשר, כעבור כשנה, ביקש למכור את הרכב. בצומת זו – שהיא לעיתים קרובות נקודת הזמן שבה צצים ומתגלים כל השלדים שהיו קבורים ביחס לרכב – הסתבר, עקב בדיקת קניה שביצע הקונה המיועד כי הרכב עבר גם עבר פגיעות שאסי, והמדובר בכמה פגיעות ובכמה חלקים שונים של השלדה. עוד הסתבר, כי לפחות בשני מקרים חברת הביטוח של המוכר שילמה לו לא רק עבור הנזק אלא גם פיצוי בגין ירידת ערך. לפיכך, נאלץ הקונה שלנו למכור לקונה שלו את הרכב ב- 6,000 שקלים פחות ממחיר המחירון באותה העת.

      אז מצד אחד, המוכר מכר במחיר כמעט מלא רכב שודאי לא היה שווה את זה, וספק בכלל אם מישהו שהיה יודע על הפגיעות היה רוכש אותו בכלל. אך מהצד השני, האם לא כדאי היה שהקונה יבדוק את הרכב טרם רכישתו?

      מה אומר חוק המכר?

      בית המשפט קובע, כי במקרה זה חל סעיף 16 לחוק המכר הקובע כי אי התאמה הנובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליהן לדעת ולא גילה לקונה, מזכה את הקונה בהסתמכות עליהן, ובתנאי שהקונה הודיע עליה למוכר מיד לאחר גילויה.

      בית המשפט קובע כי במקרה זה, הואיל והמוכר היה בוודאות זה שידע את המידע והסתיר אותו, אין כל משמעות לעובדה שהקונה יכול היה למנוע את הנזק אילו היה לוקח את הרכב לבדיקה מראש. שונים היו פני הדברים אילו היה מדובר במוכר שברור על פניו כי אין לו, ולא יכול להיות לו, כל המידע כגון סוחר רכב. או-אז, הקונה שנמנע מביצוע בדיקה נוטל על עצמו סיכון.

      הסכום שנתבע היה 10,000 שקלים, ברם בית המשפט הסתפק ב-5,000 שקלים, ההפרש בין סכום ההפחתה מהמחירון של הרכישה לעומת המכירה.

      לבדוק, לבדוק ושוב לבדוק

      כאמור, המקרה שבפנינו הוא חריג שאין בו כדי להעיד על הכלל – נדיר שרוכשים רכב מיד ראשונה בבעלות פרטית, נדיר גם שלא מבצעים בדיקת קניה ונדיר גם שהנזק שנגרם הוא כולו בתחום ירידת הערך. לעיתים קרובות, מתגלות בעיות בטיחותיות קשות ברכב (עד כדי הצורך להורידו מהכביש).

      אה, ואגב – התיק ברובו התבסס על הקלטה שביצע הרוכש, בה מכחיש המוכר קיומן של פגיעות שאסי. כמה מכם נוהגים להקליט אנשים אחרים, מראש, עוד מבלי שאתם יודעים שתהיינה בעיות? ובכלל – מוטב היה לו לרוכש הזה לבצע בדיקת קניה ולהפחית מראש את הסכום בו זכה מאשר לגלות את העובדות הנכונות באקראי ובדיעבד, ולעבור את מסע היסורים של תביעה.

      אז את הלקח – כבר הבנתם. לבדוק, לבדוק, ושוב לבדוק.


      * הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח