החודש השלישי למבחן הארוך טווח שלנו לפיאג'ו בברלי התחיל כזכור לכם עם עניין לא פתור. הבבר שלנו הפגין רעידות משונות בעת האטה (ללא שימוש בבלמים) בתחום המהירות שבין 100 ל-70 קמ"ש. רעידות שהלכו והתגברו ככל שהוספנו עליו קילומטרים. במוסך, למרות הבדיקות הקדחתניות, לא נמצא כל כשל טכני ולכן המשכנו בדרכנו.
אולם, בעזרת עצה של קולגה, ניגשנו אל החשוד העיקרי, ארגז המטען שנוסף מאחור. ואכן, בדיקה מהירה גילתה כי הברגים שמחזיקים אותו במקומו התרופפו מעט ולכן תנועתו גרמה לזעזועים ברכיבה. כדי לוודא שהאשם אכן בו, פירקנו אותו (פירוק מהיר) ומייד ביצענו רכיבת מבחן ואכן הזעזועים נעלמו. כדי לפתור את הדבר מבלי לוותר על הארגז השימושי כל כך, חיזקנו את ברגי העיגון שלו ולאחר מכן, הבעיה לא חזרה גם עד רגע זה. הכל חזר למסלולו התקין.
לא משנה, העיקר שרוכבים
הבברלי הזה המשיך לשמש אותנו בכל נסיעות היומיום השגרתיות, אבל החודש, בזכות שינויי מזג האוויר, לא יכולנו להתאפק ולצאת עמו לנסיעות ארוכות במיוחד, גם הרחק מתחום גוש דן. אחת מהרכיבות עליו אפילו נעשתה בהרכבה עד באר שבע והוא מצדו לא מצמץ, כשהוא מצליח לשמור ללא קושי על מהירות גבוהה מהתנועה וגם על נוחות מצוינת למורכבת.
בהזדמנויות אחרות, הגענו אל הכינרת, רמת הגולן ואפילו אל ים המלח הגענו יחד בסיבוב של כמעט 370 קילומטרים ואפילו הפתענו את הנופשים במקום הנמוך בעולם כשמשום מקום קטנוע מופיע שם. גם השוטר שעצר אותנו לביקורת, הופתע שהקטנוע הזה גמא מרחק גדול כל כך מגוש דן. כן, את יכולות הטורינג שלו וגמיאת המרחקים בהחלט יש מקום להעריץ. גם בכביש המסולסל של סדום-ערד הוא הצליח לגרום לנו לחייך. סופר קטנוע.
כל השיטוטים הללו עמו הביאו את מד הקילומטראז' לרמה של מעט מעל ל-4,500 קילומטרים ובמהלך הבדיקות היומיות שלנו עמו, לא התגלתה צריכת שמן כל שהיא וכל רכיביו הטכניים עבדו מצוין, כך שלא הצטרכנו לבקר עמו בשנית במוסך לכל צורך שהוא.
בחודש הבא, אנו צופים ביקור יזום במוסך לביצוע טיפול שגרתי ב-5,000 ק"מ ועד אז, נמשיך לעקוב אחריו בקפידה.
