מעצב גרמני אמר פעם על סדנת פינינפרינה האיטלקית שהיא מסוגלת לגרום לפח אשפה להיראות כמו מוצר משופר שמקומו בבוטיק אופנתי. אך זהו מקרה שבו החומר הגולמי משבית את הדמיון ונדרשת יכולת אמנותית כמו בסדנה מיתולוגית כדי לחבר משהו יוצא-דופן.
מהעבר השני, ראינו במדור כיצד מעצבים פרטיים ללא בית רשמי ממטירים על מכוניות 'על' רעיונות על הקווים המקוריים, ומגלים מעוף של ממש ללא פחד. האם גם האסטון מרטין של אוגור שאהין שכבר הביא לנו לא מעט יצירות, מתאימה לתפישה הזאת?
האסטון מרטין 'גונטלט' של שאהין היא מכונית על משופרת בכמה מישורים, לא כולל המכללים המכאנים עליהם אין שבב של מידע כרגע, אלא רק בהבחנה החיצונית. היא משלבת תכנים ויזואלים מכל הדורות של היצרנית הבריטית, בכלל זה הילידות המודרניות ביניהן ה-DB9, וונקויש, ו-DBS ויש בה גם רכיבי רטרו משנות ה-60 ימי הקולנוע והשגשוג של ה-DB שככבה בסרטי ג'יימס בונד.
בהיעדר מידע אודות המנוע המאוכלס בחזית או ביקורות (חלילה) על העיצוב, נותרנו עם שאלות פתוחות רק בנוגע לכינוי 'גונטלט'. אפשר שהוא מתייחס למושג 'כיסוי', היות ורקמת המכונית עטופה כמו שכבות של חומרים בגוון קרבון. עוד ברשימת האפשרויות התייחסות לדמות מגיבורי הקומיקס של 'מארוול' ג'וזף גרין, שעוטה על גופו כיסוי מחוסם שמוצאו מחייזר שהתרסק על כדור-הארץ.
כל אחת מהאפשרויות הללו יכולה להחשב כגורם השראה עבור שאהין. יכול להיות שעל ידי עירפול המידע קיווה שכל מי שמעיף בה מבט ייקח עימו לדרך משהו המאפיין אותו אישית. אנחנו בכל אופן שמחים שיש מי שעדיין מעצבים מכוניות רק לשם העיצוב, על אחת כמה וכמה כשמדובר במכונית על בריטית שבנות מינה בסכנת הכחדה על ידי גופים אקולוגיים שונים.
.