פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מה משפיע על השמאי המכריע?

      מנגנון "שמאי מכריע" נועד לתת מענה כאשר ישנה מחלוקת על סכום הפיצוי למבוטחים. מדוע אם כן הוא לא מנוצל כראוי?

      בעקבות פסיקת בג"צ בעתירה שהוגשה על ידי איגוד שמאי הביטוח בישראל, הוציא המפקח על הביטוח מספר חוזרים (תחילה זמניים ואחר-כך קבועים) אשר מטרתם היתה הסדרת אופן העסקתם של שמאים בבדיקת נזקיהם של כלי הרכב המעורבים בתאונות. מטרתו העיקרית של החוזר הייתה מתן מעמד עצמאי ובלתי תלוי לשמאי והסדר חדש זה יצר מעמד חדש – "שמאי חוץ". שמאי זה אמור להיות אובייקטיבי ולפיכך נאסר עליו להיות עובד חברת הביטוח וגם שיעור הכנסותיו מפעולות מול חברת הביטוח הוגבל.

      הכרעתו של "שמאי חוץ" אמורה להיות סופית, ואולם לכל אחד מן הצדדים (חברת הביטוח או המבוטח) קיימת אפשרות לערער על החלטתו בדרך פשוטה ביותר: המצאת חוות דעת פרטית הנוגדת את חוות דעתו של שמאי החוץ והעברת ההכרעה במחלוקת שבין השמאים ל"שמאי מכריע".

      על פניו ההסדר פשוט ומהיר. כאמור לעיל, לכל אחד מן הצדדים אפשרות לערער על החלטת שמאי החוץ תוך ימים אחדים מהתרחשות התאונה ומבלי הצורך להמתין להכרעת בית משפט, בעיקר בהתחשב במספר התובענות והערעורים הרבים העומדים לפיתחו. מכאן, שסביר היה לצפות כי מנגנון השמאי המכריע יהיה פעיל וכי חלק לא מבוטל מחוות דעת שמאי החוץ תועברנה לבחינה חוזרת באמצעותו.

      בפועל, במקום להתמודד עם עומס עבודה (כפי שנאלצת מערכת המשפט לעשות) הפך מגנון השמאי המכריע לאות מתה אשר איש אינו עושה בה שימוש. בכל שנה עוברים מקרים בודדים בלבד להכרעת השמאים המכריעים ומאחר ואין זה סביר שכל חוות הדעת הניתנות על ידי שמאי החוץ הן מדוייקות ונכונות, המדובר ככל הנראה בכשל שוק של ממש.

      מדוע נכשל מגנון השמאי המכריע? צד חברות הביטוח

      כאשר באים אנו לבדוק את הסיבה בשלה לא מערערות חברות הביטוח על שומותיהם של שמאי החוץ, חובה עלינו לזכור נקודה אחת מרכזית – אף שכאמור לעיל מטרתו של חוזר הביטוח היתה להעניק לשמאי החוץ מעמד עצמאי ואובייקטיבי הרי שעל פי אותו חוזר ממש, זהותם של השמאים המופיעים ברשימת שמאי החוץ נקבעת על ידי חברות הביטוח.

      בחירתן של חברות הביטוח בזהות השמאים הנכללים ברשימה המצומצמת מעניקה להן כוח כלכלי עצום במערכת יחסיהן עם שמאי החוץ. השמאי יודע בכל עת כי באפשרות חברת הביטוח להוציאו מן הרשימה ולפגוע באופן קשה ביותר בפרנסתו וכך נאלץ הוא לפעול בניגוד עניינים קשה.

      בעתירה שהוגשה על ידי איגוד שמאי הביטוח בישראל, איגוד המוסכים והמועצה לצרכנות ואשר קבוע לדיון בפני בית המשפט הגבוה לצדק בחודש זה (אפריל), טענו העותרות כנגד המשך המצב הקיים כאשר הן מפנות לעובדה שהיעדר השימוש במנגנון השמאי המכריע יכול להצביע על כך שניגוד העניינים בפעילות שמאי החוץ משפיע על תוכן חוות הדעת הניתנות.

      העדרן של פניות מטעם חברות הביטוח אל "שמאים מכריעים" הייתה אחת הראיות לכך שקיים ניגוד עניינים בפעולת שמאי החוץ ולפיכך התבקש בית המשפט להורות על ביטולן של רשימות שמאי החוץ המגובשות על ידי חברות הביטוח כך שימנע ניגוד עניינים המובנה בהעסקתם של אותם שמאים.

      מדוע נכשל מגנון השמאי המכריע? צד המבוטחים

      עצובה יותר מן החשש מניגוד העניינים הקיים בהעסקת שמאי החוץ היא ההבנה כי אף שלזכות המבוטחים קיים מנגנון אשר יכול לשמש למניעת קיפוחם, רוב רובם כלל אינו מודע לכך שקיימת לו זכות לערער על החלטותיו של שמאי חוץ בפני שמאי מכריע. בהתחשב בכך שלאיש אין אינטרס להודיע למבוטח על זכותו לערער על החלטת שמאי החוץ (לא לשמאי החוץ ובוודאי שלא לחברת הביטוח) סבורים המבוטחים במקרים רבים כי משבחרו בשמאי מרשימת שמאי החוץ הרי שקביעתו הינה סופית – ולא כך היא.

      מפאת חשיבות הדברים אביא הציטוט המלא מלשונו של סעיף 3(ז) לחוזר הביטוח 2007-1-08 הקובע כי "המבוטח יהיה רשאי לערער על הצעת התיקון או על השומה של שמאי החוץ, ובלבד שהציג הצעת תיקון נגדית והודיע על רצונו לערער לפני תיקון הרכב או הציג שומה נגדית לא יאוחר משבוע לאחר שנמסרה לו השומה של שמאי החוץ".

      סוף דבר

      אכן, הסדר השמאים הקיים הינו הסדר פסול אשר מעמיד כל אחד משמאי החוץ המועסקים על פיו בניגוד עניינים מובנה ולפיכך עדיף כי יבוטל על ידי המפקח על הביטוח ו/או על ידי בית המשפט הגבוהה לצדק בהקדם האפשרי. ואולם, עד לביטולו המקווה של הסדר זה חובה עלינו ליידע את כל אחד מן המבוטחים על זכוותו לערער על שומת שמאי החוץ בפני שמאי מכריע.

      ככל אדם, גם שמאי החוץ טועה לעיתים וראוי לזכור כי בניגוד לפסיקתו של בורר אשר תוקפה כמעט ואינו ניתן לתקיפה, הכרעתו של שמאי חוץ אינה בגדר סוף פסוק וקיימת אפשרות קלה ופשוטה לכל מבוטח לערער בפני שמאי מכריע.

      אם המבוטחים לא יזנחו את זכויותיהם ויעמדו על קבלת שומות מלאות ומדוייקות, אין ספק כי בסופו של יום יביא מנגנון הערעור בפני השמאי המכריע לאחידות רבה יותר בהיקף הפיצוי, לקבלת חוות דעת שמאיות הוגנות יותר ולתיקון כשלים רבים הקיימים בתחום.


      * הכותב הינו היועץ המשפטי של איגוד שמאי הביטוח בישראל וב"כ בעתירה שהוגשה לבג"צ כנגד הסדר שמאי החוץ המוזכר לעיל