ה-TT המשודרגת של פיג'ו

היצרנית הצרפתית רוצה לחדש, להפתיע, להרשים ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר עם מכונית ספורטיבית ראויה

  • פיג'ו
קובי ליאני, ספרד

ספר הדרך של המארחים הצרפתים לוקח אותנו בתוך מבוך של פניות בחבל ארצם של הבאסקים בספרד. "הפעם הנסיעה תכלול רק 20 קילומטרים באוטוסטראדות" הבטיחו הצרפתים, אבל אנחנו קצת התקשינו להאמין משום שבשנים האחרונות, השקות החברה כללו בעיקר מכוניות מנומנמות, פחות מדי קטעי נהיגה אמיתיים ומעט מאוד זמן להתרשמות מכלי הרכב.

למען האמת, כבר התחלנו להאמין כי פיג'ו ויתרה על ההיסטוריה שלה, לא על זו הספרותית, אלא על זו הספורטיבית שהביאה אותה למעמד 'על' בקרב חובבי הנהיגה העממיים, עם מכוניות כיפיות, קטנות, זריזות וגם כאלה שמנצחות מירוצים ומופיעות בפוסטרים על קירות חדרי החולמים. פעם זה היה כך ממש. היום, אפילו ה-GTI החדשה מתקשה לספק את הסחורה.

אבל כבר ביציאה ממלון המרקיז דה-ריסקל המפואר שבו התארחנו בספרד, אף אוטוסטראדה לא נראתה באופק. הכביש הכפרי הפך תוך דקות למסולסל ומפותל למשך כמעט 250 קילומטרים. כשהוא נקי ברובו מתנועה מקומית ועובר דרך כפרים מנומנמים, מטפס במעלה הרים מסולעים ויערות ירוקים, הוא הצליח להתברג גבוה בראש רשימת הכבישים המהנים ביותר בהם נהגתי מעולם. והמכונית? אהה... הפיג'ו RCZ הזו היא כבר סיפור אחר לגמרי. כזו שגרמה לנו לתהות ולשאול, "איפה היית כל השנים האלה?".

עוד בוואלה! NEWS

כשבחוץ גשום וקר: תרגילים מומלצים לפעילות גופנית ביתית

לכתבה המלאה
(צילום: קובי ליאני)

סליחה, אנחנו לא מכירים מאיפשהו?

"מה המשמעות מאחורי השם RCZ?" שאל קולגה דרום אפריקני שהגיע במיוחד להשקה מקייפטאון הרחוקה. "אני מצטער לאכזב אותך", השיב המארח מפיג'ו במסיבת העיתונאים, "לשם אין משמעות מיוחדת. RC מגיע משמן של שתי מכוניות הקונספט שלנו מתחילת העשור, ששתיהן נעזרו במנועי דיזל ובנזין קטנים וחזקים, וה-Z... אממ... סתם נראה לנו שם מתאים למכונית ספורטיבית".

זה נכון שהשם נשמע אקראי משהו, אבל לא כך לפחות הרושם שמשאירים אצלנו שאר מרכיביה של הצרפתיה. בחניית המלון אנחנו פוגשים אותה פיזית, בפעם הראשונה שלא במסגרת תערוכות רכב (כולל אוטומוטור). צריך להתרגל אליה, ל-RCZ הזו כי נדמה שמכל כיוון שמביטים בה, מתגלה מכונית אחרת. החזית דומה (אולי מדי) לכל דגמי פיג'ו הנוכחיים ולכן מעט חסרת יחוד, מהצד לא זקוקים ליותר מדי דמיון כדי למצוא בה סממנים מה-TT של אודי ומאחור, שוב מופיעה הגרמניה ההיא, עם הבדל אחד ברור – גג הדאבל באבל החדש, שיוצר שני קימורים נאים בשמשה האחורית והגג מעל לראשי הנוסעים.

אז כן, גם למרות ההכחשות, פיג'ו החליטו ליצור לעצמם קופה ספורטיבית כמו ה-TT של אודי, במקום ללכת בדרך מקורית יותר, אבל ניכר שבכל זאת הם בחרו להשקיע מעט מאמץ בבידול מהגרמניה. כך ניתן למצוא קורת גג אובאלית אחידה לגג בגימור מבריק (אלומיניום), להתקין את אותה שמשת דאבל באבל, להרחיב משמעותית את בתי הגלגלים, לשבור את קו זרימת חלונות הצד ולהאריך במעט את הישבן.

מהנדסי פיג'ו ידעו וזכרו את צרת היציבות שהופיעה בדור הראשון של האודי TT ולכן בחרו להתקין ב-RCZ כבר עם הולדתה ספוילר אחורי לשיפור האחיזה. זה מתרומם אוטומטית (או בלחיצת כפתור, בשביל הפוזה) ב-19 מעלות ב-85 קמ"ש כדי להרחיק את מערבולות הרוח מאחור וב-34 מעלות ב-155 קמ"ש כדי לשפר את כוח ההצמדה של המכונית בנסיעה מהירה. המהנדסים הגרמנים של אודי נזכרו בכך רק לאחר סדרת תלונות של לקוחות על חוסר יציבות במהירות גבוהה ובחרו להתקין בה אחד קבוע לאחר שיווקה. התוצאה כאמור, מעניינת, חריגה מאוד במשפחת פיג'ו אבל נאה בסך הכל למרות החזית המוכרת מדי.

ספוילר אחורי דו-מצבי שמתרומם חשמלית (צילום: קובי ליאני)

תא נוסעים, שימושיות

גם בתא הנוסעים השתדלו הצרפתים להעניק תחושה נעימה ומקורית וכבר מההיכרות הראשונים עמה, אפשר לומר שהצליח להם. ראשונים שנגלים לעין ולישבן הם צמד המושבים הקדמיים, שאם לא אזהר בלשוני אוכל לומר שהם נראים כאילו הגיעו ממכונית אקזוטית איטלקית. הם בנויים כמקשה אחת עם משענת הראש, לוגו האריה השואג טבוע בהם, התמיכה טובה פלוס וגם העור שהם עוטים מרגיש איכותי מאוד.

ואם כבר הזכרנו את העור, מבט אחד מסביב מגלה כי כל הקבינה מדופנת בעור, מהדשבורד ועד הדלתות, הכל וזה נראה מצוין. אז גם אפשר להרחיב את המבט ולראות ארכיטקטורה נעימה מאוד, גם גימור מוקפד, חומרים מעולים שלא מצאנו בהם פגם או דבר להתלונן עליו. ה-RCZ מוגדרת כמכונית 2+2, כלומר לשני נוסעים מלפנים ושניים מאחור. אולם, די כצפוי, בעוד שמלפנים המרחב מצוין, מאחור צפוף למדי, לברכיים ולראש, גם לילדים משום שאלה ממילא זקוקים לאמצעי ריסון כזה או אחר. אולם, רגע לפני שמתחילים לנהוג, מתגלה החולשה הראשונה - תנוחת הנהיגה. הדוושות קרובות מדי, הדשבורד רחוק וגבוה וכדי להניח את אברי הגוף במקום, יש לשבת רחוק יחסית, למשוך את ההגה עד סוף מהלכו ולהנמיכו מטה. אך אז הוא גם מסתיר את השליש העליון של לוח המחוונים.

לטובה דווקא אפשר לציין את השימושיות. מלבד תאים נדיבים בדלתות, תא הכפפות גדול למדי ובו מספיק מקום גם לבקבוק שתייה גדול ואף לקררו בעזרת המזגן. גם תא המטען נדיב בנפחו (321 ליטר), בניגוד למה שניתן לשער ממכונית שכזו וכאשר מקפלים את המושבים מאחור, צומח המספר לכדי 639 ליטרים.

תנוחת הנהיגה לא טובה וההגה מסתיר את לוח המחוונים (צילום: קובי ליאני)

פתאום פיג'ו מראים שלא שכחו איך בונים כיף

ה-RCZ תיוצר בשלוש גרסאות מנועים. הראשונה כוללת מנוע המשותף לה ולקופר S של ב.מ.וו שנפחו 1.6 ליטר ובאמצעות מגדש טורבו מפיק 156 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-24.4 קג"מ הזמין בכל התחום שבין 1,500 ל-5,000 סל"ד. גרסה שניה, לוגמת דווקא סולר במנוע HDI שנפחו 2.0 ליטרים והוא מפיק 163 כ"ס ב-3,750 סל"ד ומומנט של 34.6 קג"מ ב-2,000 סל"ד. הגרסה האחרונה שניצבת בפסגת ההיצע מצוידת בגרסה משודרגת של מנוע ה-1.6 ליטר טורבו והיא פותחה למעשה על ידי פיג'ו ולא תופיע בגרסאות המקבילות של ב.מ.וו. היא מצוידת במגדש טורבו 'טווין סקרול', בתזמון משתנה לשסתומי היניקה והפליטה וכן בהזרקה ישירה בלחץ גבוה. הספקה נמתח כבר לעבר ה-200 כ"ס ב-5,500 סל"ד ומשחררת 28 קג"מ הזמין בכל התחום שבין 1,700 ל-4,500 סל"ד.

גרסת ה-1.6 ליטר הבסיסית היא הרלוונטית ביותר לשוק המקומי, אך זו לא הגיעה לאירוע ההשקה. במקומה בילינו עם גרסת ה-200 כ"ס שתגיע לייצור לקראת סוף השנה. וכאן מגיעים סדרה של שבחים לפיג'ו שכן ביום הנהיגה שניתן לנו עליה, היא הצליחה יותר מלהפתיע לטובה. אפשר לומר שמאוד, מאוד נהנינו עמה.

פתאום, אחרי סדרה של מכוניות ספורטיביות מאכזבות, פיג'ו מראים שהם לא שכחו מאיפה הם באו ובמה הם התמחו. היא פשוט כיפית, אין דרך טובה יותר לומר זאת. המנוע מושך בהחלטיות ובליניאריות לכל אורך רצועת הסל"ד ותיבת ההילוכים הידנית מאוד מחמיאה לו ומשלימה אותו מצוין בהעברת הכוח לכביש.

אין חורים בין ההילוכים, אין נפילות כוח וגם אין השהיית טורבו. הכל זמין תחת רגל ימין ומתגמל נפלא בהתאם ללחיצה על הדוושה. היא זקוקה רק ל-7.5 שניות כדי להגיע מעמידה ל-100 קמ"ש ובפועל זה מרגיש אף מהר יותר והמהירות המרבית עומדת על 237 קמ"ש. נקודה חשובה מאוד שעומדת לזכותה, היא הרעש – מצד אחד היא שקטה מאוד לרעשי הסביבה, רק מעט רעש רוח נשמע מחלונות הצד במהירויות שמעל ל-150 קמ"ש, אבל מצד שני, צליל המנוע הוא סימפוניה אחרת לגמרי.

פיג'ו בחרו להתחכם כאן כדי להעצים את רעש המנוע ואת החוויה הכרוכה בכך. עלי ידי שימוש בממברנה מיוחדת בכניסה לסעפת היניקה (לאחר הטורבו) ובצינור מיוחד המשמש כתיבת תהודה לצלילים, המערכת יודעת ליצור ולהגביר את גרגור המנוע ברמיסת דוושת הדלק וזה נשמע מעולה ורק בתוך תא הנוסעים. תעלול דומה בו השתמשה פולקסווגן בדור הקודם של הפולו GTI. לעומת זאת, כשלא רוצים רעש (או יותר נכון, צליל מנוע), הממברנה מסננת את הצלילים בשיוט רגוע או בנסיעה בה לא מדביקים את דוושת הדלק לשטיח.

פיג'ו מספרים כי צריכת הדלק של ה-RCZ תנוע בממוצע סביב ה-15 קילומטרים לליטר ונתון זה מגובה בפליטת 159 גרם CO2 לקילומטר, כשלא משתגעים איתה כמובן. תחת ידינו לעומת זאת, בתנאי נהיגה ספורטיביים לחוצים, היא צרכה ליטר דלק לכל 5.5 קילומטרים בממוצע.

קורת גג אחידה, בתי גלגלים תפוחים וקו חלונות 'שבור' (צילום: קובי ליאני)

כן, היא מתנהגת!

המנוע נוהם, הצמיגים מייללים ושרירי הצוואר והבטן נמתחים שוב ושוב עם כל האצה, בלימה ופניה חדה והיו המון כאלה ביום המבחן. כאמור, גם כבישי המבחן המקומיים שהוכנו עבורנו החמיאו לה מאוד בסדרת פיתולים אינסופית שמאיימת לחשוף את כל המגרעות בכל מכונית, אבל הצרפתיה הזו זרחה שם בכל מובן של המילה.

ההתנהגות שלה היא חידוש של ממש לעומת הדורות האחרונים של פיג'ו. הספקנות הרבה עמה התחלנו את היום נזרקה מהחלון זמן לא רב אחרי הנהיגה בה והגיע הזמן לחייך באמת. מזמן לא פגשנו מכונית שבה כל מרכיביה משולבים כל כך טוב, כל כך ביעילות, בטח בפיג'ו. היא לא רק "הגה טוב" (שמחפש מנוע)או "שלדה מדוייקת" (עם תא נוסעים מתפרק), אלא שרשרת רכיבים איכותיים, מלוטשים ובוגרים שאין בה חוליות חלשות של ממש.

המתלים שלה קשיחים כמקובל במכוניות ספורטיביות, היא חומשה במוטות מייצבים מעובים והיא קרובה יותר ב-23 מ"מ לכביש מאשר ה-308 עליה היא מבוססת ואלה יחד גורמים לה להיות חדה ומפולסת כמעט לגמרי גם תחת עומס כבד בפניות. ההגה חד ומהיר ואפילו גם מעביר מידת מה של מידע מהגלגלים הקדמיים. גם האחיזה מהצמיגים השמנמנים מצוינת והיא צוידה גם בבלמים מעוררי הערכה בקוטר 340 מ"מ מלפנים.

התוצאה היא מכונית שמרגישה מוצקה, קשיחה ומאוד מהנה לנהיגה שקל לנהוג בה במהירות גבוהה בקטעים טכניים. צריך ממש להתעלל בה ולהגזים כדי לקבל תת היגוי קל (שמייד מפעיל את בקרת היציבות) או כדי לחמם את הבלמים ולהחלישם, אבל ממש להתעלל. לטובה יש לציין גם את הראות הטובה החוצה וכך שאין בה את תחושת הקלסטרופוביה שמאפיינת את ה-TT של אודי.

לנו היה נראה שככל שדוחקים בה יותר, כך מתרחקים גבולותיה והחיבור אליה מהיר מאוד. הנוף המקומי נמרח לנו באופק ובלי לשים לב בילינו יום שלם מאחורי ההגה שלה, בלי עייפות מיוחדת, בלי דרמות רעות ועם המון חיוכים. הצליח להם.

יפה, לא? (צילום: קובי ליאני)

בקיץ, אצלנו

אחרי כל הכיף שעברנו איתה ורגע לפני שמכל הדלק מתייבש סופית, הגיע הזמן להחזירה למארחים ולפגוש את המציאות. הפיג'ו RCZ שתיוצר במפעל מגנה שבאוסטריה לצד האסטון מרטין ראפיד ב-17,000 עותקים בשנה, תגיע לישראל בקיץ, בתחילה בגרסת ה-1.6 ליטר טורבו 156 כ"ס והיא צפויה להוות את מרב המכירות. נכון, לא עשרות ממנה יעלו על הכביש, יותר בכיוון של אחדות מדי שנה, אבל היא תוצע גם עם תיבה אוטומטית שלה שישה הילוכים כדי להתאים יותר לקהל המקומי המפונק. והמחיר? עדיין לא נקבע, אבל זה אמור לנוע בין 230 ל-250 אלף שקל. לא זול, אך רמת האבזור אמורה להיות גבוהה עם אפשרות נרחבת להתאמה אישית (גג קרבון, גודל חישוקים, צבע חישוקים ועוד).

ומה על הגרסה הכאסחיסטית יותר? אם חשקה נפשיכם ב-200 סוסים הגונים, תצטרכו להמתין. זו כאמור תגיע לייצור בעולם רק בסוף השנה ואז גם תישקל הבאתה לישראל. היא תציע מפרט עשיר עם אופציה לחבילת ספורט נרחבת יותר ועם תיבה ידנית ומחירה כצפוי, יהיה יקר יותר. אנחנו אהבנו אותה וגם את ההבנה שפיג'ו לא שכחו איך מיצרים מכונית ספורטיבית טובה.

ואה כן, ל-RCZ לא תהיה גרסת רודסטר, אם תהיתם. כך לפחות מצהירה פיג'ו כיום. אתם מאמינים להם?

פיג'ו חוזרת לימים הכיפיים של פעם (צילום: קובי ליאני)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully