קולין צ'פמן, מי שייסד את לוטוס לפני כ-60 שנה, האמין כי ביצועים כדאי להשיג על בסיס הפחתת משקל. הרעיון של צ'פמן היה פשוט וגרס כי הורדת קילוגרמים עודפים ממכונית מירוץ תתרום יותר מאשר הוספת כוח סוס באופן יחסי. מכוניות המירוץ של לוטוס, בעיקר אלה שהתחרו וניצחו בפורמולה 1, אכן הציגו מקוריות בעניין זה כמו גם אלמנטים נוספים שהפכו לשם דבר בעולם המירוצים.
צ'פמן אינו בין החיים, אך החברה אותה ייסד ממשיכה בדרכו ואת עקרון הפחתת המשקל מתאימה לימינו אנו. פרט לפעילות חטיבת מכוניות הספורט שעושה חייל (הייצור מתקשה לעמוד בביקוש), מפתחת לוטוס טכנולוגיות גם בתחום האקולוגי. את אידיאולוגיית המשקל היא מנצל כדי להפחית עומסים ממנועים ובכך להביא לחסכון בצריכת דלק והורדה ניכרת בפליטת המזהמים לטובת איכות הסביבה והחיים.
את יכולותיה ההנדסיות מדגימה לוטוס בעזרת מחקר לפיו 38 אחוזים ממשקל המכונית ניתן להפחתה וזאת בתוספת של שלושה אחוזים בלבד לעלויות המרכיבים. הנתונים הספציפיים מתייחסים לקרוסאובר טויוטה ונזה אשר פורק לגורמים על ידי המהנדסים שניסו לבחון התאמת הדיאטה עבורו תכנון חדש ויעיל, החלפת רכיבים כבדים בקלים, מיזוג בין חלפים ועוד. לשם ההמחשה, מציינת לוטוס כי משקל השלדה והמתלים הופחת ב-43 אחוזים והמרכב ב-42 אחוזים. ההצלחה אמנם מרשימה, אולם הטכנולוגיה תהיה זמינה לשימוש בייצור המוני רק בשנת 2020.
בהסתמך על מחקרים אחרים שנעשו בעולם, הפחתת משקל ברמה שכזו תשפר את צריכת הדלק בכ-25 אחוזים. זה לבדו כנראה שאינו מספיק להצדיק את ההשקעה של לוטוס אולם יש לזכור כי בעשור הקרוב נזכה לראות יחידות כוח יותר ויותר חסכוניות. יחד עם אלמנטים נוספים כמו השקעה בתחום האווירודינמיקה והצמיגים, נראה שלמנועי הבעירה יהיו עוד חיים ארוכים בטרם יפנו מקומם למנועים חשמליים.
.